סוואמי ויווקאננדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Swami Vivekananda Jaipur.jpg|ממוזער|144px|"הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך הסבל'."]]
[[קובץ:Swami Vivekananda Jaipur.jpg|ממוזער|144px|"הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך הסבל'."]]
[[קובץ:Swami Vivekananda 1893 Scanned Image.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|"סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו."]]
'''[[W:סוואמי ויווקאננדה|סוואמי ויווקאננדה]]''' (באנגלית: Swami Vivekānanda; בבנגלית: স্বামী বিবেকানন্দ,{{כ}} 12 בינואר 1863 - 4 ביולי 1902) אחד מהוגי הדעות החשובים של ה[[W:ההינדואיזם|הינדואיזם]] וה[[W:יוגה|יוגה]] בזמן המודרני. היה בין הראשונים שהביא את הרעיונות הפילוסופיים העומדים מאחוריהם למערב.
'''[[W:סוואמי ויווקאננדה|סוואמי ויווקאננדה]]''' (באנגלית: '''Swami Vivekānanda''', בבנגלית: '''স্বামী বিবেকানন্দ''';{{כ}} 12 בינואר 1863 - 4 ביולי 1902), אחד מהוגי הדעות החשובים של ה[[W:הינדואיזם|הינדואיזם]] וה[[W:יוגה|יוגה]] בזמן המודרני. היה בין הראשונים שהביא את הרעיונות הפילוסופיים העומדים מאחוריהם למערב.
{{מפריד}}
{{מפריד}}


* "המערב אומר, 'פעל: הפגן את כוחך דרך העשייה'. הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך ה[[סבל]]'. המערב פתר את הסוגיה העוסקת בכמות המרבית אותה מסוגל האדם לצרוך, הודו פתרה את הסוגיה העוסקת בכמות המועטה לה יכול האדם להצטרך – שני הקצוות הקיצוניים, עיניכם הרואות."
* "המערב אומר, 'פעל: הפגן את כוחך דרך העשייה'. הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך ה[[סבל]]'. המערב פתר את הסוגיה העוסקת בכמות המרבית אותה מסוגל האדם לצרוך, הודו פתרה את הסוגיה העוסקת בכמות המועטה לה יכול האדם להצטרך – שני הקצוות הקיצוניים, עיניכם הרואות."
* "מי יודע מהו האידיאל המהימן יותר: הכוח והעוצמה לכאורה של המערב, או כוח הסבל של המזרח? המערב אומר: 'אנו ממזערים את הרוע דרך ההשתלטות עליו'. הודו אומרת,'אנו מכחידים את הרוע באמצעות הסבל, עד אשר הרוע מאבד מכוחו'."
* "מי יודע מהו האידאל המהימן יותר: הכוח והעוצמה לכאורה של המערב, או כוח הסבל של המזרח? המערב אומר: 'אנו ממזערים את הרוע דרך ההשתלטות עליו'. הודו אומרת,'אנו מכחידים את הרוע באמצעות הסבל, עד אשר הרוע מאבד מכוחו'."
* "בכל נשמה טמונה אלוהות. המטרה היא להגשים אלוהות חבויה זו באמצעות שליטה על הטבע: החיצוני והפנימי. ממשו זאת על ידי עשייה, על ידי עבודת [[אלוהים]], או שליטה על כוחות הנפש, או [[פילוסופיה]], בעזרת אחד מהם, או יותר, או כולם והיו [[חופש|בני חורין]]."
* "בכל נשמה טמונה אלוהות. המטרה היא להגשים אלוהות חבויה זו באמצעות שליטה על הטבע: החיצוני והפנימי. ממשו זאת על ידי עשייה, על ידי עבודת [[אלוהים]], או שליטה על כוחות הנפש, או [[פילוסופיה]], בעזרת אחד מהם, או יותר, או כולם והיו [[חופש|בני חורין]]."
* "עד מהרה מגיע ה[[W:בהקטי|בהקשטי]] בעזרת חסדי האל אל מישור שבו ההגיון הקפדני וחסר־האונים נשאר הרחק מאחור, והגישוש השכלתני גרידא באפלה, מפַנה מקום לָאור הזוהר של התפישה הישירה. אין הוא עוד מנמק ומאמין; הוא כמעט קולט ומבין. אין הוא עוד מתווכח, טוען ומוכיח; הוא חש ומרגיש."
* "עד מהרה מגיע ה[[W:בהקטי|בהקטי]] בעזרת חסדי האל אל מישור שבו ההיגיון הקפדני וחסר־האונים נשאר הרחק מאחור, והגישוש השכלתני גרידא באפלה, מפַנה מקום לָאור הזוהר של התפישה הישירה. אין הוא עוד מנמק ומאמין; הוא כמעט קולט ומבין. אין הוא עוד מתווכח, טוען ומוכיח; הוא חש ומרגיש."
* "משמעות השם מָאהָאבְּהָרָאטָה היא ’הודו הדגולה’... האפוס הזה הנו היצירה הפופולארית ביותר בהודו, והשפעתו עליה דומה לזו של שירת [[הומרוס|הומֶרוס]] על היוונים. עם חלוף הדורות, נוספו בו עוד ועוד חומרים, עד אשר הפך לספר אדיר מימדים."
* "משמעות השם [[w:מהאבהארטה|מָאהָאבְּהָרָאטָה]] היא ’הודו הדגולה’... האפוס הזה הנו היצירה הפופולרית ביותר בהודו, והשפעתו עליה דומה לזו של שירת [[הומרוס|הומֶרוס]] על היוונים. עם חלוף הדורות, נוספו בו עוד ועוד חומרים, עד אשר הפך לספר אדיר ממדים."
* "קיימות ארבע קאסטות בהודו. הגבוהה שבהן היא זו של כוהני הדת – תפקיד העובר בירושה – הבּרָאהמִינִים; השנייה היא זו של הקְשָאטרִים, המורכבת ממלכים ומלוחמים; בני המעמד השלישי בהיררכיה הם הוָואִישִיים, הסוחרים או אנשי העסקים; ולבסוף, השוּדְרות, המשרתים."
[[קובץ:Swami Vivekananda 1893 Scanned Image.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|"סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו."]]
* "... התגלמויותיו הרבות של האלוהים. אין הם מאמינים באחת או בשתיים בלבד, כי אם בהרבה התגלמויות אשר ירדו לכאן מפעם לפעם, בהתאם לצורכי העולם... לכל פלג דתי יש התגלמות אחת, ו[[W:קרישנה|קרישנה]] הוא אחד מהן. אפשר שבהודו אוחז קרישנה במספר החסידים הגבוה ביותר מאשר כל שאר ההתגלמויות. חסידיו מחזיקים באמונה כי הוא הנו ההתגלמות המושלמת מכולן."
* "קיימות ארבע קאסטות בהודו. הגבוהה מביניהם היא זו של כוהני הדת – תפקיד העובר בירושה – הבּרָאהמִינִים; השנייה היא זו של הקְשָאטרִים, המורכבת ממלכים ומלוחמים; בני המעמד השלישי בהירארכיה הם הוָואִישִיים, הסוחרים או אנשי העסקים; ולבסוף, השוּדְרות, המשרתים."
* "קרישנה מצביע על הדרך לביצוע: דרך אי־צמידות – יש לבצע הכול, אך לא להזדהות עם שום דבר. אתה הנך הנשמה, הטוהר, החירות, כל העת; אתה הנך העד. סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו. קחו, לדוגמה, כסף. אכן, נפלא הוא כשיש כסף בנמצא; הרוויחו אותו, אומר קרישנה, התאמצו מאד כדי להשיגו, אך אל תפַתחו לגביו צמידות. כך גם לגבי ילדים, אשה, בעל, קרובים, תהילה, הכול: אין צורך להתנזר מהם; אלא רק להימנע מן ההיצמדות אליהם."
* "...התגלמויותיו הרבות של האלוהים. אין הם מאמינים באחת או בשתיים בלבד, כי אם בהרבה התגלמויות אשר ירדו לכאן מפעם לפעם, בהתאם לצורכי העולם... לכל פלג דתי יש התגלמות אחת, ו[[W:קרישנה|קרישנה]] הוא אחד מהן. אפשר שבהודו אוחז קרישנה במספר החסידים הגבוה ביותר מאשר כל שאר ההתגלמויות. חסידיו מחזיקים באמונה כי הוא הנו ההתגלמות המושלמת מכולן."
* "פסגת שאיפותיה של האישה ההודית היא להידמות ל[[:en:Sita|סִיטָה]] – הטהורה, המסורה, העומדת בכל סבלותיה. כאשר אתם יורדים לחקר הדמויות הללו, יכולים הנכם להבחין מיד עד כמה שונה משאת־הנפש בהודו, מזו שבמערב. לגבי העם, סִיטָה משמשת מופת לסבל... כולם ילדיה של סִיטָה ושואפים להידמות לסִיטָה, הסבלנית, העומדת בכל סבל, הנאמנה לעד, הרעייה הטהורה לנצח. בתוך כל הסבל שהיא מתנסה בו, אין בה ולו מילה רעה אחת."
* "קרישנה מצביע על הדרך לביצוע: דרך אי־צמידות – יש לבצע הכול, אך לא להזדהות עם שום דבר. אתה הנך הנשמה, הטוהר, החירות, כל העת; אתה הנך העד. סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו. קחו, לדוגמא, כסף. אכן, נפלא הוא כשיש כסף בנמצא; הרוויחו אותו, אומר קרישנה, התאמצו מאד כדי להשיגו, אך אל תפַתחו לגביו צמידות. כך גם לגבי ילדים, אשה, בעל, קרובים, תהילה, הכול: אין צורך להתנזר מהם; אלא רק להימנע מן ההיצמדות אליהם."
* "פסגת שאיפותיה של האשה ההודית היא להידמות ל[[w:en:Sita|סִיטָה]] – הטהורה, המסורה, העומדת בכל סבלותיה. כאשר אתם יורדים לחקר הדמויות הללו, יכולים הנכם להבחין מיד עד כמה שונה משאת־הנפש בהודו, מזו שבמערב. לגבי העם, סִיטָה משמשת מופת לסבל... כולם ילדיה של סִיטָה ושואפים להידמות לסִיטָה, הסבלנית, העומדת בכל סבל, הנאמנה לעד, הרעייה הטהורה לנצח. בתוך כל הסבל שהיא מתנסה בו, אין בה ולו מילה רעה אחת."


{{מיון רגיל:ויווקאננדה,סוואמי}}
{{מיון רגיל:ויווקאננדה,סוואמי}}

גרסה מ־18:47, 23 במאי 2016

"הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך הסבל'."
"סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו."

סוואמי ויווקאננדה (באנגלית: Swami Vivekānanda, בבנגלית: স্বামী বিবেকানন্দ;‏ 12 בינואר 1863 - 4 ביולי 1902), אחד מהוגי הדעות החשובים של ההינדואיזם והיוגה בזמן המודרני. היה בין הראשונים שהביא את הרעיונות הפילוסופיים העומדים מאחוריהם למערב.


  • "המערב אומר, 'פעל: הפגן את כוחך דרך העשייה'. הודו אומרת, 'הפגן את כוחך דרך הסבל'. המערב פתר את הסוגיה העוסקת בכמות המרבית אותה מסוגל האדם לצרוך, הודו פתרה את הסוגיה העוסקת בכמות המועטה לה יכול האדם להצטרך – שני הקצוות הקיצוניים, עיניכם הרואות."
  • "מי יודע מהו האידאל המהימן יותר: הכוח והעוצמה לכאורה של המערב, או כוח הסבל של המזרח? המערב אומר: 'אנו ממזערים את הרוע דרך ההשתלטות עליו'. הודו אומרת,'אנו מכחידים את הרוע באמצעות הסבל, עד אשר הרוע מאבד מכוחו'."
  • "בכל נשמה טמונה אלוהות. המטרה היא להגשים אלוהות חבויה זו באמצעות שליטה על הטבע: החיצוני והפנימי. ממשו זאת על ידי עשייה, על ידי עבודת אלוהים, או שליטה על כוחות הנפש, או פילוסופיה, בעזרת אחד מהם, או יותר, או כולם והיו בני חורין."
  • "עד מהרה מגיע הבהקטי בעזרת חסדי האל אל מישור שבו ההיגיון הקפדני וחסר־האונים נשאר הרחק מאחור, והגישוש השכלתני גרידא באפלה, מפַנה מקום לָאור הזוהר של התפישה הישירה. אין הוא עוד מנמק ומאמין; הוא כמעט קולט ומבין. אין הוא עוד מתווכח, טוען ומוכיח; הוא חש ומרגיש."
  • "משמעות השם מָאהָאבְּהָרָאטָה היא ’הודו הדגולה’... האפוס הזה הנו היצירה הפופולרית ביותר בהודו, והשפעתו עליה דומה לזו של שירת הומֶרוס על היוונים. עם חלוף הדורות, נוספו בו עוד ועוד חומרים, עד אשר הפך לספר אדיר ממדים."
  • "קיימות ארבע קאסטות בהודו. הגבוהה שבהן היא זו של כוהני הדת – תפקיד העובר בירושה – הבּרָאהמִינִים; השנייה היא זו של הקְשָאטרִים, המורכבת ממלכים ומלוחמים; בני המעמד השלישי בהיררכיה הם הוָואִישִיים, הסוחרים או אנשי העסקים; ולבסוף, השוּדְרות, המשרתים."
  • "... התגלמויותיו הרבות של האלוהים. אין הם מאמינים באחת או בשתיים בלבד, כי אם בהרבה התגלמויות אשר ירדו לכאן מפעם לפעם, בהתאם לצורכי העולם... לכל פלג דתי יש התגלמות אחת, וקרישנה הוא אחד מהן. אפשר שבהודו אוחז קרישנה במספר החסידים הגבוה ביותר מאשר כל שאר ההתגלמויות. חסידיו מחזיקים באמונה כי הוא הנו ההתגלמות המושלמת מכולן."
  • "קרישנה מצביע על הדרך לביצוע: דרך אי־צמידות – יש לבצע הכול, אך לא להזדהות עם שום דבר. אתה הנך הנשמה, הטוהר, החירות, כל העת; אתה הנך העד. סִבְלֵנו אינו נובע מן העבודה אלא מן הצמידות שלנו לדבר כלשהו. קחו, לדוגמה, כסף. אכן, נפלא הוא כשיש כסף בנמצא; הרוויחו אותו, אומר קרישנה, התאמצו מאד כדי להשיגו, אך אל תפַתחו לגביו צמידות. כך גם לגבי ילדים, אשה, בעל, קרובים, תהילה, הכול: אין צורך להתנזר מהם; אלא רק להימנע מן ההיצמדות אליהם."
  • "פסגת שאיפותיה של האישה ההודית היא להידמות לסִיטָה – הטהורה, המסורה, העומדת בכל סבלותיה. כאשר אתם יורדים לחקר הדמויות הללו, יכולים הנכם להבחין מיד עד כמה שונה משאת־הנפש בהודו, מזו שבמערב. לגבי העם, סִיטָה משמשת מופת לסבל... כולם ילדיה של סִיטָה ושואפים להידמות לסִיטָה, הסבלנית, העומדת בכל סבל, הנאמנה לעד, הרעייה הטהורה לנצח. בתוך כל הסבל שהיא מתנסה בו, אין בה ולו מילה רעה אחת."