פרנהיים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שולחן כתיבה של הסופר ש"י עגנון.JPG|ממוזער|146 פיקסלים|שולחן העבודה של עגנון]] |
[[קובץ:שולחן כתיבה של הסופר ש"י עגנון.JPG|ממוזער|146 פיקסלים|שולחן העבודה של עגנון]] |
||
'''[[W:פרנהיים|פרנהיים]]''' הוא סיפור קצר מאת [[ש"י עגנון]] על יחסי וורנר פרנהיים ואישתו אינגה לאחר שחזר מהשבי במלחמה. הסיפור יצא לאור בקובץ [[W:עד הנה (קובץ סיפורים)|עד הנה]] ב־1952. |
'''[[W:פרנהיים|פרנהיים]]''' הוא סיפור קצר מאת [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] על יחסי וורנר פרנהיים ואישתו אינגה לאחר שחזר מהשבי במלחמה. הסיפור יצא לאור בקובץ "[[W:עד הנה (קובץ סיפורים)|עד הנה]]" ב־1952. |
||
{{מפריד}} |
{{מפריד}} |
||
* "פרנהיים בעיר. לא הניח בית קהווה שלא ביקר ולא הניח אדם שהכיר שלא שח עמו." |
* "פרנהיים בעיר. לא הניח בית קהווה שלא ביקר ולא הניח אדם שהכיר שלא שח עמו." |
||
* "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ |
* "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר." |
||
* "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." |
* "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." |
||
* "לובש פנים זועפות כדרך שהוא נוהג בזמן שהוא צריך להראות עצמו בפני זר." |
* "לובש פנים זועפות כדרך שהוא נוהג בזמן שהוא צריך להראות עצמו בפני זר." |
||
* "מתוך שלא היה רגיל לחייך הפריחו פניו כמעין תמיהה." |
* "מתוך שלא היה רגיל לחייך הפריחו פניו כמעין תמיהה." |
||
* "כבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות |
* "כבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות שהייתה בו התחילה מתרופפת והולכת." |
||
* "גדול האושר שאפילו אינו לטובתך, אתה נאות לאורו." |
* "גדול האושר שאפילו אינו לטובתך, אתה נאות לאורו." |
||
* "רוח חדשה לבשה פתאום את וורנר." |
* "רוח חדשה לבשה פתאום את וורנר." |
||
* "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." |
* "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." |
||
* "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו." |
* "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו." |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
*[[שמואל יוסף עגנון]] |
*[[שמואל יוסף עגנון]] |
||
גרסה מ־11:49, 8 באוקטובר 2016
פרנהיים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון על יחסי וורנר פרנהיים ואישתו אינגה לאחר שחזר מהשבי במלחמה. הסיפור יצא לאור בקובץ "עד הנה" ב־1952.
- "פרנהיים בעיר. לא הניח בית קהווה שלא ביקר ולא הניח אדם שהכיר שלא שח עמו."
- "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר."
- "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה."
- "לובש פנים זועפות כדרך שהוא נוהג בזמן שהוא צריך להראות עצמו בפני זר."
- "מתוך שלא היה רגיל לחייך הפריחו פניו כמעין תמיהה."
- "כבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות שהייתה בו התחילה מתרופפת והולכת."
- "גדול האושר שאפילו אינו לטובתך, אתה נאות לאורו."
- "רוח חדשה לבשה פתאום את וורנר."
- "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן הזמן, אף מי שאינו מאושר."
- "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו."
