אריק גלסנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
מ הגהה
שורה 7: שורה 7:
* "אנחנו מבלים חלק ניכר מזמננו מופנים לזולתנו ובגבנו לעצמנו. מנוכרים לעצמנו."
* "אנחנו מבלים חלק ניכר מזמננו מופנים לזולתנו ובגבנו לעצמנו. מנוכרים לעצמנו."
* "מבקר [[ספרות]] טוב מתבונן היטב בספר ואז מתבונן היטב בעצמו מתבונן בספר."
* "מבקר [[ספרות]] טוב מתבונן היטב בספר ואז מתבונן היטב בעצמו מתבונן בספר."
* "הבריאות הנפשית היא קודם כל סקרנות לא־אנוכית: יכולתנו להיות מתבוננים ב[[עולם]] סביבנו."
* "הבריאות הנפשית היא קודם כול סקרנות לא־אנוכית: יכולתנו להיות מתבוננים ב[[עולם]] סביבנו."
* "הקריאה היא דרך נפלאה לחיות בלי לחיות, כלומר לקיים קשר עם העולם בלי להיתקל בכאביו."
* "הקריאה היא דרך נפלאה לחיות בלי לחיות, כלומר לקיים קשר עם העולם בלי להיתקל בכאביו."
* "התקווה שיש לנו בקריאתם של ספרים טובים: שקריאתם תשנה משהו במוחנו, ובעקבותיו: בחיינו ממש."
* "ה[[תקווה]] שיש לנו בקריאתם של ספרים טובים: שקריאתם תשנה משהו במוחנו, ובעקבותיו: בחיינו ממש."
* "אדם כמה למגע, כמה כל כך, שכאשר המגע המוחשי מגיע הוא אינו מצליח להתעלות לרמת הכמיהה שקדמה לו."
* "אדם כמה למגע, כמה כל כך, שכאשר המגע המוחשי מגיע הוא אינו מצליח להתעלות לרמת הכמיהה שקדמה לו."
* "הבעיה הגדולה ב[[טלוויזיה]]: אתה נפגש עם אנשים, מביט בהם בתשומת לב, והם לא מחזירים לך חום ומבט."
* "הבעיה הגדולה ב[[טלוויזיה]]: אתה נפגש עם אנשים, מביט בהם בתשומת לב, והם לא מחזירים לך חום ומבט."
* "החרדה כאוטית הרבה יותר מהדיכאון. הדיכאון, אני חושב, כואב יותר. אבל יש בו דבר מה יציב, מאורגן."
* "ה[[חרדה]] כאוטית הרבה יותר מהדיכאון. הדיכאון, אני חושב, כואב יותר. אבל יש בו דבר מה יציב, מאורגן."
* "בשבחה של המחלה ניתן, לטעמי, לומר שהיא מנתקת אותך מהחברתי ומחזירה אותך לעצמך. לגופך ממש."
* "בשבחה של ה[[מחלה]] ניתן, לטעמי, לומר שהיא מנתקת אותך מהחברתי ומחזירה אותך לעצמך. לגופך ממש."
* "התהליכים המביאים בני־זוג חדשים להרשות לעצמם להקניט אחד את השני כעדות לשלב אמיץ יותר ביחסיהם."
* "התהליכים המביאים בני־זוג חדשים להרשות לעצמם להקניט אחד את השני כעדות לשלב אמיץ יותר ביחסיהם."
* "אם נכונה השערתי שהחרדה תוקפת את הקוגניציה, ואת יכולת ארגון־העולם של היחיד, לא ייפלא איפה שבעולם מופצץ במסרים כפי שהוא עולמנו גדל כוחה של החרדה. הדיכאון מתאים יותר לחברה עם ערוץ אחד."
* "אם נכונה השערתי שהחרדה תוקפת את הקוגניציה, ואת יכולת ארגון־העולם של היחיד, לא ייפלא איפה שבעולם מופצץ במסרים כפי שהוא עולמנו גדל כוחה של החרדה. הדיכאון מתאים יותר לחברה עם ערוץ אחד."
* "מבקרי הקיטש לאורך הדורות, מימין ומשמאל כאחד, דיברו על הקיטש כחוסר יכולת להתעמת עם הצדדים האבסורדיים, השליליים, הכואבים, הלא הרמוניים של המציאות."
* "מבקרי הקיטש לאורך הדורות, מימין ומשמאל כאחד, דיברו על הקיטש כחוסר יכולת להתעמת עם הצדדים האבסורדיים, השליליים, הכואבים, הלא הרמוניים של המציאות."
* "[[אמביוולנטיות]] יכולה לשתק. אבל אמביוולנטיות אינה רק פיחות ביכולות. היא גם מעשירה את בעליה – בעמדה כפולה."
* "[[אמביוולנטיות]] יכולה לשתק. אבל אמביוולנטיות אינה רק פיחות ביכולות. היא גם מעשירה את בעליה – בעמדה כפולה."


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקיפדיה=אריק גלסנר}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק גלסנר}}


{{מיון רגיל:גלסנר, אריק}}
{{מיון רגיל:גלסנר, אריק}}

גרסה מ־12:32, 16 באפריל 2017

"מתבוננים בעולם סביבנו."

אריק גלסנר (נולד ב־1973) הוא סופר ומבקר ספרות ישראלי.


  • "הרגשת האושר מותנית בסבל ובהימלטות ממנו."
  • אדם הוא לא רק יצור הדוניסט, האדם הוא יצור שוחר אוטונומיה."
  • "אנחנו מבלים חלק ניכר מזמננו מופנים לזולתנו ובגבנו לעצמנו. מנוכרים לעצמנו."
  • "מבקר ספרות טוב מתבונן היטב בספר ואז מתבונן היטב בעצמו מתבונן בספר."
  • "הבריאות הנפשית היא קודם כול סקרנות לא־אנוכית: יכולתנו להיות מתבוננים בעולם סביבנו."
  • "הקריאה היא דרך נפלאה לחיות בלי לחיות, כלומר לקיים קשר עם העולם בלי להיתקל בכאביו."
  • תקווה שיש לנו בקריאתם של ספרים טובים: שקריאתם תשנה משהו במוחנו, ובעקבותיו: בחיינו ממש."
  • "אדם כמה למגע, כמה כל כך, שכאשר המגע המוחשי מגיע הוא אינו מצליח להתעלות לרמת הכמיהה שקדמה לו."
  • "הבעיה הגדולה בטלוויזיה: אתה נפגש עם אנשים, מביט בהם בתשומת לב, והם לא מחזירים לך חום ומבט."
  • חרדה כאוטית הרבה יותר מהדיכאון. הדיכאון, אני חושב, כואב יותר. אבל יש בו דבר מה יציב, מאורגן."
  • "בשבחה של המחלה ניתן, לטעמי, לומר שהיא מנתקת אותך מהחברתי ומחזירה אותך לעצמך. לגופך ממש."
  • "התהליכים המביאים בני־זוג חדשים להרשות לעצמם להקניט אחד את השני כעדות לשלב אמיץ יותר ביחסיהם."
  • "אם נכונה השערתי שהחרדה תוקפת את הקוגניציה, ואת יכולת ארגון־העולם של היחיד, לא ייפלא איפה שבעולם מופצץ במסרים כפי שהוא עולמנו גדל כוחה של החרדה. הדיכאון מתאים יותר לחברה עם ערוץ אחד."
  • "מבקרי הקיטש לאורך הדורות, מימין ומשמאל כאחד, דיברו על הקיטש כחוסר יכולת להתעמת עם הצדדים האבסורדיים, השליליים, הכואבים, הלא הרמוניים של המציאות."
  • "אמביוולנטיות יכולה לשתק. אבל אמביוולנטיות אינה רק פיחות ביכולות. היא גם מעשירה את בעליה – בעמדה כפולה."

קישורים חיצוניים