משה דיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Mosche Dajan.jpg|שמאל|ממוזער|166px|משה דיין]]
[[תמונה:Mosche Dajan.jpg|שמאל|ממוזער|156px|משה דיין]]
'''[[w:משה דיין|משה דיין]]''' (20 במאי 1915 - 16 באוקטובר 1981), מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי, ממפקדי "{{קישור|ההגנה}}", הרמטכ"ל הרביעי של [[צה"ל]], ומפקדו במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך {{קישור|מלחמת ששת הימים}}, {{קישור|מלחמת ההתשה}} ו{{קישור|מלחמת יום הכיפורים}}.
'''[[w:משה דיין|משה דיין]]''' (20 במאי 1915 - 16 באוקטובר 1981), מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי, ממפקדי "[[W:ההגנה|ההגנה]]", הרמטכ"ל הרביעי של [[צה"ל]], ומפקדו במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך {{קישור|מלחמת ששת הימים}}, {{קישור|מלחמת ההתשה}} ו{{קישור|מלחמת יום הכיפורים}}.


==כללי==
==כללי==
* "[[חופש]] הוא חמצן לנשמה."
* "מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז." ~ "מתוך יומן מערכת סיני"
* "[[שלום]] עושים עם אויבים."
* "האמת היא שאני רואה כבעיה חמורה של הצבא מקרים שבהם יחידות אינן ממלאות את משימותיהן הקרביות - ולא את אלה שבהם יחידות חורגות ופועלות מעבר למה שהוטל עליהן." ('''שם''', בהקשר לפעולת הצנחנים בקרב המיתלה)
* "אנשיהם עייפים, האספקה אינה מגיעה בעיתה, בלילה קר, ביום חם, הרובים אינם יורים בגלל האבק והמכוניות אינן נוסעות בגלל החול. ידעתי שכל זה נכון, אך אין לי פתרון לבעיות אלו. את הנגב לא אשנה, ואת הציר צריך לפרוץ." ('''שם''')
* "רק חמור לא משנה את דעתו."
* "רק חמור לא משנה את דעתו."
* "מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז." ~ "מתוך יומן מערכת סיני"
* "עדיפה [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'."
* "האמת היא שאני רואה כבעיה חמורה של הצבא מקרים שבהם יחידות אינן ממלאות את משימותיהן הקרביות - ולא את אלה שבהם יחידות חורגות ופועלות מעבר למה שהוטל עליהן." (שם, בהקשר לפעולת הצנחנים בקרב המיתלה)
* "אנשיהם עייפים, האספקה אינה מגיעה בעיתה, בלילה קר, ביום חם, הרובים אינם יורים בגלל האבק והמכוניות אינן נוסעות בגלל החול. ידעתי שכל זה נכון, אך אין לי פתרון לבעיות אלו. את הנגב לא אשנה, ואת הציר צריך לפרוץ." (שם)
* "עדיפה [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] בלי שלום על [[שלום]] ללא שארם א-שייח'."
* "אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו." ~ בהרצאתו "פעולות התגמול כאמצעי להבטחת השלום", יולי, 1955.
* "אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו." ~ בהרצאתו "פעולות התגמול כאמצעי להבטחת השלום", יולי, 1955.
* "אני חושב שחשיבות ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] היא הרבה מעבר לפעולות שמבצעים. החשיבות היא בקביעה של רמת הלחימה. הצנחנים תרמו תרומה בלתי רגילה בנושא של פיתוח מחשבת הלחימה המקורית של צה'ל.מי שעובר את האולפנא של הצנחנים, אנו תובעים ממנו ומצפים ממנו שיתרום לפיתוח המחשבה של צה'ל, אותה מחשבה בלתי שגרתית, הנותנת את האופי המיוחד של צה"ל." ~ מתוך נהרצאה שנשא כרמטכ"ל בשנת 1955.
* "אני חושב שחשיבות ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] היא הרבה מעבר לפעולות שמבצעים. החשיבות היא בקביעה של רמת הלחימה. הצנחנים תרמו תרומה בלתי רגילה בנושא של פיתוח מחשבת הלחימה המקורית של צה'ל.מי שעובר את האולפנא של הצנחנים, אנו תובעים ממנו ומצפים ממנו שיתרום לפיתוח המחשבה של צה'ל, אותה מחשבה בלתי שגרתית, הנותנת את האופי המיוחד של צה"ל." ~ מתוך נהרצאה שנשא כרמטכ"ל בשנת 1955.
* "חזרנו אל הקדושים שבמקומותינו בכדי לא להפרד מהם יותר לעולם" (אחרי מלחמת ששת הימים)
* "חזרנו אל הקדושים שבמקומותינו בכדי לא להפרד מהם יותר לעולם" (אחרי מלחמת ששת הימים)
* "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים - אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה" (בריאיון לשבועון "טיים", 30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני מלחמת יום כיפור)
* "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים - אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה" (בריאיון לשבועון "טיים", 30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני מלחמת יום כיפור)
* "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי" (בראשית מלחמת יום כיפור לאחר הפעולה של ה8 באוקטובר)
* "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי" (בראשית מלחמת יום כיפור לאחר הפעולה של ה־8 באוקטובר)
* "מה אכפת לי מה יאמרו עלי אחרי שאמות? הרי אני מת כדי ששוב לא יהיה לי אכפת מה אומרים עלי!" (ראיון אחרי מלחמת ששת הימים, בתשובה לשאלה מה הוא רוצה שיאמרו עליו אחרי מותו)
* "מה אכפת לי מה יאמרו עלי אחרי שאמות? הרי אני מת כדי ששוב לא יהיה לי אכפת מה אומרים עלי!" (ראיון אחרי מלחמת ששת הימים, בתשובה לשאלה מה הוא רוצה שיאמרו עליו אחרי מותו)
* "האם אלוהים היה לצדנו? יותר נכון לאמר שאנחנו היינו לצדו של אלוהים" (אותו ראיון)
* "האם אלוהים היה לצדנו? יותר נכון לאמר שאנחנו היינו לצדו של אלוהים" (אותו ראיון)
* "חופש הוא חמצן לנשמה."
* "שלום עושים עם אויבים."
*"למטה נשקפה ארץ אחת, ללא חלוקה בין יהודים וערבים, ארץ זרועה כפרים וערים, שדות וגנים. ארץ אשר גבולה במזרח הוא הירדן, ובמערב הים הגדול. בצפון מתנשא החרמון, ראשו מעוטר שלגים, ובדרום סוגר עליה המדבר הצחיח. ארץ ישראל". (בספרו- לחיות עם התנ"ך)
*"למטה נשקפה ארץ אחת, ללא חלוקה בין יהודים וערבים, ארץ זרועה כפרים וערים, שדות וגנים. ארץ אשר גבולה במזרח הוא הירדן, ובמערב הים הגדול. בצפון מתנשא החרמון, ראשו מעוטר שלגים, ובדרום סוגר עליה המדבר הצחיח. ארץ ישראל". (בספרו- לחיות עם התנ"ך)
* "ידידינו האמריקאים מציעים לנו: כסף, נשק ועצות. אנחנו לוקחים את הכסף, לוקחים את הנשק ומסרבים לעצות."
* "ידידינו האמריקאים מציעים לנו: כסף, נשק ועצות. אנחנו לוקחים את הכסף, לוקחים את הנשק ומסרבים לעצות."
* "בני אדם הם כמו אספסת. תקצור אותם - יצמחו חדשים."
* "בני אדם הם כמו אספסת. תקצור אותם - יצמחו חדשים."
* "היום הסורים הולכים ללמוד שהקו בין דמשק לתל-אביב, הולך גם בין תל-אביב לדמשק."
* "היום הסורים הולכים ללמוד שהקו בין דמשק לתל-אביב, הולך גם בין תל-אביב לדמשק."
* "יש שלוש דרכים להפסיד כסף. הבטוחה ביותר בחקלאות, המהירה בהימורים והמענגת - על נשים"
* "יש שלוש דרכים להפסיד כסף. הבטוחה ביותר בחקלאות, המהירה בהימורים והמענגת - על נשים."
* "חייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל"
* "חייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל."
* "כל מתנגדינו יפוצו כמוץ, שדותיהם יעלו דרדר וקוץ, ומרכבותיהם ישקעו עד צוואר בבוץ" ~ שיר שכתב לקראת הבחירות לכנסת העשירית, 1981 כיושב ראש מפלגת [[w:תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]]
* "כל מתנגדינו יפוצו כמוץ, שדותיהם יעלו דרדר וקוץ, ומרכבותיהם ישקעו עד צוואר בבוץ" ~ שיר שכתב לקראת הבחירות לכנסת העשירית, 1981 כיושב ראש מפלגת [[w:תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]]
* "קומנדו או לא קומנדו, האם אנחנו קומנדו או לא קומנדו?'
* "קומנדו או לא קומנדו, האם אנחנו קומנדו או לא קומנדו?'
שורה 41: שורה 41:
* "הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מידי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים." ~ [[אריאל שרון]]
* "הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מידי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים." ~ [[אריאל שרון]]
* "דיין לא רצה שהממשלה תאשר בניית קיבוצים שם. הוא קיווה להחזיר את הקרקע תמורת שלום." ~ עמוס ערן, לאחר כיבוש הגולן
* "דיין לא רצה שהממשלה תאשר בניית קיבוצים שם. הוא קיווה להחזיר את הקרקע תמורת שלום." ~ עמוס ערן, לאחר כיבוש הגולן
*"האומץ האישי של משה דיין ידוע, אבל הוא מבוטל לחלוטין על ידי הפחד הכמעט פתולוגי שלו ממעצמות. הוא היה זה שבמלחמת ששת הימים התנגד לתקיפת רמת הגולן שמא הסובייטים יתערבו..." -הרב [[מאיר כהנא]]
*"האומץ האישי של משה דיין ידוע, אבל הוא מבוטל לחלוטין על ידי הפחד הכמעט פתולוגי שלו ממעצמות. הוא היה זה שבמלחמת ששת הימים התנגד לתקיפת רמת הגולן שמא הסובייטים יתערבו." -הרב [[מאיר כהנא]]
*"גוי עם רטייה עברית לעינו." -הרב [[מאיר כהנא]].
*"גוי עם רטייה עברית לעינו." ~ הרב [[מאיר כהנא]].
*" אבא, אתה בן זונה" [[אסי דיין]]
*" אבא, אתה בן זונה." ~ [[אסי דיין]]
* "הוא היה מושא לפולחן אישיות שלא היה לפניו ולא היה אחריו, גם לא כלפי אישים כמו [[דוד בן גוריון]], [[גולדה מאיר]] או [[מנחם בגין]]. דיוקנו התנוסס על דגלי יום עצמאות והיה בברכות ראש השנה. הרצאותיו נערכו באולמות ענק כשאלפי מאזינים שתו בשקיקה את דבריו. סלחו לו על גחמותיו - על שוד העתיקות הגלוי, על רדיפת הנשים הפרועה ועל רדיפת הבצע הבלתי מרוסנת. במלחמת יום הכיפורים, הפך מבן אלים לאל שאכזב." ~ [[W:יחיעם וייץ|יחיעם וייץ]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־15:37, 23 בנובמבר 2017

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915 - 16 באוקטובר 1981), מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי, ממפקדי "ההגנה", הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, ומפקדו במהלך מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

כללי

  • "חופש הוא חמצן לנשמה."
  • "שלום עושים עם אויבים."
  • "רק חמור לא משנה את דעתו."
  • "מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז." ~ "מתוך יומן מערכת סיני"
  • "האמת היא שאני רואה כבעיה חמורה של הצבא מקרים שבהם יחידות אינן ממלאות את משימותיהן הקרביות - ולא את אלה שבהם יחידות חורגות ופועלות מעבר למה שהוטל עליהן." (שם, בהקשר לפעולת הצנחנים בקרב המיתלה)
  • "אנשיהם עייפים, האספקה אינה מגיעה בעיתה, בלילה קר, ביום חם, הרובים אינם יורים בגלל האבק והמכוניות אינן נוסעות בגלל החול. ידעתי שכל זה נכון, אך אין לי פתרון לבעיות אלו. את הנגב לא אשנה, ואת הציר צריך לפרוץ." (שם)
  • "עדיפה שארם א-שייח' בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'."
  • "אין בידנו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. אין בידנו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אך יש בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמנו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו." ~ בהרצאתו "פעולות התגמול כאמצעי להבטחת השלום", יולי, 1955.
  • "אני חושב שחשיבות הצנחנים היא הרבה מעבר לפעולות שמבצעים. החשיבות היא בקביעה של רמת הלחימה. הצנחנים תרמו תרומה בלתי רגילה בנושא של פיתוח מחשבת הלחימה המקורית של צה'ל.מי שעובר את האולפנא של הצנחנים, אנו תובעים ממנו ומצפים ממנו שיתרום לפיתוח המחשבה של צה'ל, אותה מחשבה בלתי שגרתית, הנותנת את האופי המיוחד של צה"ל." ~ מתוך נהרצאה שנשא כרמטכ"ל בשנת 1955.
  • "חזרנו אל הקדושים שבמקומותינו בכדי לא להפרד מהם יותר לעולם" (אחרי מלחמת ששת הימים)
  • "עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים - אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה" (בריאיון לשבועון "טיים", 30 ביולי 1973, שלושה חודשים לפני מלחמת יום כיפור)
  • "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי" (בראשית מלחמת יום כיפור לאחר הפעולה של ה־8 באוקטובר)
  • "מה אכפת לי מה יאמרו עלי אחרי שאמות? הרי אני מת כדי ששוב לא יהיה לי אכפת מה אומרים עלי!" (ראיון אחרי מלחמת ששת הימים, בתשובה לשאלה מה הוא רוצה שיאמרו עליו אחרי מותו)
  • "האם אלוהים היה לצדנו? יותר נכון לאמר שאנחנו היינו לצדו של אלוהים" (אותו ראיון)
  • "למטה נשקפה ארץ אחת, ללא חלוקה בין יהודים וערבים, ארץ זרועה כפרים וערים, שדות וגנים. ארץ אשר גבולה במזרח הוא הירדן, ובמערב הים הגדול. בצפון מתנשא החרמון, ראשו מעוטר שלגים, ובדרום סוגר עליה המדבר הצחיח. ארץ ישראל". (בספרו- לחיות עם התנ"ך)
  • "ידידינו האמריקאים מציעים לנו: כסף, נשק ועצות. אנחנו לוקחים את הכסף, לוקחים את הנשק ומסרבים לעצות."
  • "בני אדם הם כמו אספסת. תקצור אותם - יצמחו חדשים."
  • "היום הסורים הולכים ללמוד שהקו בין דמשק לתל-אביב, הולך גם בין תל-אביב לדמשק."
  • "יש שלוש דרכים להפסיד כסף. הבטוחה ביותר בחקלאות, המהירה בהימורים והמענגת - על נשים."
  • "חייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל."
  • "כל מתנגדינו יפוצו כמוץ, שדותיהם יעלו דרדר וקוץ, ומרכבותיהם ישקעו עד צוואר בבוץ" ~ שיר שכתב לקראת הבחירות לכנסת העשירית, 1981 כיושב ראש מפלגת תל"ם
  • "קומנדו או לא קומנדו, האם אנחנו קומנדו או לא קומנדו?'
"מה?"
"אנחנו גדוד קומנדו או לא?"
"קומנדו נצא להתקפה!"
"קח מצד הגבעה המזרחית,"
"בסדר,"
"ואכן, הוא תקף וכבש שוב את המשלט." ~ מילות העידוד שאמר דיין, מפקד גדוד הקומנדו 89, בקשר למ"פ דב הבלונדיני לאחר שפלוגתו של זה נהדפה בכפר דיר- טאריף ([1]).
  • "צריך לעשות את הבדואים לפועלים עירוניים – בתעשייה, בשירותים, בבנייה ובחקלאות.  88 אחוזים מתושבי מדינת ישראל אינם חקלאים.  יהיו הבדואים חלק מהם.  אומנם זה מעבר חריף.  פירושו שהבדואי לא יחיה על אדמתו ועם עדריו אלא יהיה לעירוני הבא הביתה אחה"צ ונועל נעלי בית.  ילדיו יורגלו לאב הלובש מכנסיים, בלי שברייה, ואינו פולה כנים בציבור.  הם ילכו לביה"ס מסורקים עם שביל.  זו תהיה מהפכה, אך אפשר לסדר את  זה במשך שני דורות.  לא בכפייה אבל בהכוונה מצד הממשלה. מציאות זו ששמה בדואית – תיעלם." ~הארץ, יולי 1963
  • "לו היו באים היום אלינו נציגי ערביי הרצועה והגדה ואומרים: "אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינאית", לא הייתי מציע למדינת ישראל לסרב לפנייתם; הייתי מציע שנשב איתם, נדון איתם ונבחן אם אנחנו יכולים להבטיח את האינטרסים הנראים לנו חיוניים, באופן שיתקבל גם על ידיהם. אל לנו לקבוע דפוסים למדינות ערב. עלינו להבהיר להן על מה אנו עומדים: "זאת אנו רוצים בירושלים, זאת אנו רוצים בחברון, זאת אנחנו רוצים בתחום הביטחון, לזאת אנו מוכנים בעניין הפליטים. מסכימים - טוב. אינכם מסכימים - אין הסדר בינינו." ~ תשובה לשאלה ב"קול ישראל", 28 בדצמבר, 1968 (לפי "מפה חדשה, יחסים אחרים", הוצאת שקמונה, עמ' 34).

הספד לסגן רועי רוטברג, אפריל 1956[1]

  • "דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית."
  • "זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו."

נאמר עליו

  • "הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מידי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים." ~ אריאל שרון
  • "דיין לא רצה שהממשלה תאשר בניית קיבוצים שם. הוא קיווה להחזיר את הקרקע תמורת שלום." ~ עמוס ערן, לאחר כיבוש הגולן
  • "האומץ האישי של משה דיין ידוע, אבל הוא מבוטל לחלוטין על ידי הפחד הכמעט פתולוגי שלו ממעצמות. הוא היה זה שבמלחמת ששת הימים התנגד לתקיפת רמת הגולן שמא הסובייטים יתערבו." -הרב מאיר כהנא
  • "גוי עם רטייה עברית לעינו." ~ הרב מאיר כהנא.
  • " אבא, אתה בן זונה." ~ אסי דיין
  • "הוא היה מושא לפולחן אישיות שלא היה לפניו ולא היה אחריו, גם לא כלפי אישים כמו דוד בן גוריון, גולדה מאיר או מנחם בגין. דיוקנו התנוסס על דגלי יום עצמאות והיה בברכות ראש השנה. הרצאותיו נערכו באולמות ענק כשאלפי מאזינים שתו בשקיקה את דבריו. סלחו לו על גחמותיו - על שוד העתיקות הגלוי, על רדיפת הנשים הפרועה ועל רדיפת הבצע הבלתי מרוסנת. במלחמת יום הכיפורים, הפך מבן אלים לאל שאכזב." ~ יחיעם וייץ

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה דיין

הערות שוליים

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי · יגאל ידין · מרדכי מקלף · משה דיין · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · דוד אלעזר · מרדכי גור · רפאל איתן · משה לוי · דן שומרון · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · שאול מופז · משה יעלון · דני חלוץ · גבי אשכנזי · בני גנץ · גדי איזנקוט · אביב כוכבי · הרצי הלוי