סמואל בקט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←מיוחס: הרחבה |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
* "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה." |
* "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה." |
||
* "נסה שוב. היכשל שוב. היכשל בצורה טובה יותר" |
* "נסה שוב. היכשל שוב. היכשל בצורה טובה יותר" |
||
* "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות. יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה." |
|||
{{פוטנציאל}} |
{{פוטנציאל}} |
||
גרסה מ־11:26, 8 בפברואר 2018
סמואל ברקליי בקט (באנגלית: Samuel Barclay Beckett) (13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989), מחזאי, סופר ומשורר אירי.
מתוך יצירותיו
מולוי (נובלה, 1951)
- "להרהר משמעו להקשיב טוב יותר."
- "לשתוק ולהקשיב; אין בנמצא אפילו אחד מתוך מאה שיכול לעשות זאת."
- "כשאנו טובעים בזוהמה עד צוואר, לא נשאר לנו דבר אלא לשיר."
- "השינה מהווה צורה של הגנה."
המגורש (נובלה, 1946)
- "הזיכרונות הורגים; אסור לחשוב על דברים מסוימים."
מחכים לגודו (מחזה, 1954)
- "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה."
אה, הימים היפים (מחזה, 1960)
- "אנו אומרים הכול; כל מה שאנו יכולים לומר, מבלי לומר מילה של אמת."
וורסוורד הו (נובלה, 1983)
- "אם אי פעם ניסית, אם אי פעם נכשלת, אין דבר. נסה שוב, היכשל שוב, היכשל בצורה טובה יותר."
מיוחס
- "מה עשה אלוהים לפני היצירה?"
- "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה."
- "נסה שוב. היכשל שוב. היכשל בצורה טובה יותר"
- "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות. יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה."