רולאן טופור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Roland Topor i Agnieszka Taborska Chez Lipp 1996, fot. Marcin Giżycki.jpg|ממוזער|232 פיקסלים|רולאן טופור, 1996]] |
|||
'''רולאן טופור''' (בצרפתית: '''Roland Topor''';{{כ}} 7 בינואר 1938 - 16 באפריל 1997), מאייר, צייר, סופר ובמאי קולנוע [[צרפת|צרפתי]] [[יהדות|יהודי]]. |
'''רולאן טופור''' (בצרפתית: '''Roland Topor''';{{כ}} 7 בינואר 1938 - 16 באפריל 1997), מאייר, צייר, סופר ובמאי קולנוע [[צרפת|צרפתי]] [[יהדות|יהודי]]. |
||
==אמרותיו== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
==מתוך ספריו== |
==מתוך ספריו== |
||
שורה 19: | שורה 30: | ||
* "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן." |
* "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן." |
||
==מיוחס== |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
{{מיון רגיל: טופור, רולאן}} |
{{מיון רגיל: טופור, רולאן}} |
גרסה מ־14:58, 25 במאי 2018
רולאן טופור (בצרפתית: Roland Topor; 7 בינואר 1938 - 16 באפריל 1997), מאייר, צייר, סופר ובמאי קולנוע צרפתי יהודי.
אמרותיו
- "התוכי הפטפטן ביותר יכול ליהנות מרגע של שקט."
- "כל יום אני משנן לעצמי: 'לעולם לא אהיה עוד צעיר כפי שהייתי היום'."
- "הצרות הן מתנה מאלוהים; הן מחזקות אנשים מסוימים ומשמחות את האחרים."
- "הקיבה מפצה את הלב."
- "צריך להגיע מוקדם כדי להספיק לעשות את הכול ברגע האחרון."
- "מראה של גופה היה תמיד מזעזע, עד שהטלוויזיה הרגילה אותנו בכך."
- "הדתות אינן מרבות במילים על השאלה הבאה: 'מה עשה אלוהים לפני היצירה?'."
- "היות שנפגעו מן המצב הכלכלי, סוחרי נשק רבים החלו לסחור בתחתוני נשים: נשק הפיתוי."
מתוך ספריו
עיתון בזמן (נובלה, 1989)
- "השגיאה, כמו הצחוק, היא אנושית."
- "לצרפתים יש יין; לאנגלים יש חוש הומור."
- "כאשר יש לנו מרה שחורה, אנו רשאים לעשות כל דבר."
- "היות שאנו חיים פעם אחת בלבד, הבה ננסה לקיים יחסים טובים עם עצמנו."
- "מוטב להתעלם מן השאלה מאיין אנו לוקחים את ההשראה, שאם לא כן, נהפוך לשיטתיים."
- "ברגע שהסופרים מתחילים לכתוב הם חדלים מלקרוא את כתביי הזולת."
- "אני אוהב מאוד חיות מחמד, אך לא אצלי בבית."
- "כאשר אני שומע מה שאומרים עליי, אני מת מרוב חשק להכיר את עצמי."
קפה פאניקה (נובלה, 1982)
- "המוסר, כמו הכסף, הוא דבר חולף ועובר."
- "אנשים אינם מכבדים דבר כאשר מדובר בכסף."
- "אפילו לאלה הסובלים ממחלת הרדיפה, יש אויבים אמיתיים."
- "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן."