משה לייב הלפרן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקנתי שגיאה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תקנתי שגיאה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
* "צוחקים שומרים כתן מיילל, כאילו רצו במלמד של זהב לאלף את [[פחד|פחדם]] השולף ציפורניו."
* "צוחקים שומרים כתן מיילל, כאילו רצו במלמד של זהב לאלף את [[פחד|פחדם]] השולף ציפורניו."
* "כזה גן, בו לעץ יש שבעה עלים בקושי ונדמה שהוא חושב: מי הביא אותי לפה? כזה גן, כזה גן, אשר בו בזכוכית מגדלת אפשר לראות טיפה של דשא."
* "כזה גן, בו לעץ יש שבעה עלים בקושי ונדמה שהוא חושב: מי הביא אותי לפה? כזה גן, כזה גן, אשר בו בזכוכית מגדלת אפשר לראות טיפה של דשא."
* "ואם מוישה לייב המשורר יספר
* "ואם מוישה לייב המשורר יספר.
כי בעשר בבוקר דווקא, בלי משים.
כי בעשר בבוקר דווקא, בלי משים.
כראות האדם את עצמו בראי
כראות האדם את עצמו בראי.
הוא ראה את המוות על פני הגלים-
הוא ראה את המוות על פני הגלים-
היאמינו למוישה לייב?"
היאמינו למוישה לייב?"



גרסה מ־03:10, 14 ביוני 2018

"האמָן שבי מסתכל על צבעיו."

משה לייב הלפרן (כתיב יידי: האלפערן; באנגלית: Moyshe-Leyb Halpern;‏ 1886, גליציה - 1932, ניו יורק) הוא משורר שכתב ביידיש.


  • "אני חושב מה עוד רצוני."
  • אׇמָן שבי מסתכל על צבעיו."
  • "שר הזאב שירת רעבו בערבה."
  • "היה לו זמן להרחיב הרהוריו."
  • "נשים ישנן בעולם שמאירות חדווה."
  • "היא קוראת לי פנימה ופוקדת עליי להביא יין."
  • "תארי את הצער על כל הפרטים שאוכל ליהנות בלעדיך."
  • "צוחקים שומרים כתן מיילל, כאילו רצו במלמד של זהב לאלף את פחדם השולף ציפורניו."
  • "כזה גן, בו לעץ יש שבעה עלים בקושי ונדמה שהוא חושב: מי הביא אותי לפה? כזה גן, כזה גן, אשר בו בזכוכית מגדלת אפשר לראות טיפה של דשא."
  • "ואם מוישה לייב המשורר יספר.

כי בעשר בבוקר דווקא, בלי משים. כראות האדם את עצמו בראי. הוא ראה את המוות על פני הגלים- היאמינו למוישה לייב?"

נאמר עליו

  • "השירה של הלפּרין התאפיינה בנימה אירונית חדה, במעברים תמטיים אסוציאטיביים ובחוויות היחיד בכרך האורבני, אולם היא גם כללה עיסוק בחומרים חברתיים ופוליטיים אשר אצלו התערבבו לרוב בחוויות אישיות־ביוגרפיות." ~ עדי מהלאל