ההוביט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספרו של ג'.ר.ר. טולקין|אחר=סדרת הסרטים|ראו=[[ההוביט (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספרו של ג'.ר.ר. טולקין|אחר=סדרת הסרטים|ראו=[[ההוביט (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Blender3D Dragonfight 03.jpg|שמאל|ממוזער|"לעולם אל תלעג לדרקונים חיים, בילבו, אוויל שכמותך!"]]
[[קובץ:Blender3D Dragonfight 03.jpg|שמאל|ממוזער|"לעולם אל תלעג לדרקונים חיים, בילבו, אוויל שכמותך!"]]
{{מפריד}}

'''[[W:ההוביט|ההוביט]]''' הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי [[W:ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'ון רונלד רעואל טולקין]].
'''[[W:ההוביט|ההוביט]]''' הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי [[W:ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'ון רונלד רעואל טולקין]].
*במאורה באדמה חי לו הוביט. לא מאורה מצחינה ומלוכלכת ומלאה לשלשת. הייתה זו מאורת הוביט ומשמעות הדבר נוחיות של בית." ~ "הוביט", [[W:ההוביט#תרגומי הספר לעברית|תרגום: יעל אכמון]], הוצאת זמורה ביתן, 2012, עמוד 1.
*במאורה באדמה חי לו הוביט. לא מאורה מצחינה ומלוכלכת ומלאה לשלשת. הייתה זו מאורת הוביט ומשמעות הדבר נוחיות של בית." ~ "[[W:ההוביט#תרגומי הספר לעברית|הוביט]]", תרגומה של יעל אכמון, הוצאת זמורה ביתן, 2012, עמוד 1.
* "אז דרך [[W:ברד הקשת|בארד]] קשתו ביתר שאת. ה[[W:הסילמריליון - דמויות משנה#דרקונים|דרקון]] חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", [[W:ההוביט#תרגומי הספר לעברית|תרגום הטייסים]], הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
* "אז דרך [[W:ברד הקשת|בארד]] קשתו ביתר שאת. ה[[W:הסילמריליון - דמויות משנה#דרקונים|דרקון]] חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", [[W:ההוביט#תרגומי הספר לעברית|תרגום הטייסים]], הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
* "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של [[W:בילבו בגינס|בילבו]], והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.
* "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של [[W:בילבו בגינס|בילבו]], והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.

גרסה מ־16:59, 9 בספטמבר 2018

דף זה עוסק בספרו של ג'.ר.ר. טולקין. לדף העוסק בסדרת הסרטים, ראו ההוביט (פירושונים).
"לעולם אל תלעג לדרקונים חיים, בילבו, אוויל שכמותך!"

ההוביט הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי ג'ון רונלד רעואל טולקין.

  • במאורה באדמה חי לו הוביט. לא מאורה מצחינה ומלוכלכת ומלאה לשלשת. הייתה זו מאורת הוביט ומשמעות הדבר נוחיות של בית." ~ "הוביט", תרגומה של יעל אכמון, הוצאת זמורה ביתן, 2012, עמוד 1.
  • "אז דרך בארד קשתו ביתר שאת. הדרקון חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
  • "קרב נורא ואיום היה זה. האיום ביותר בכל ניסיונו של בילבו, והשנוא עליו ביותר באותו זמן (כלומר - גאה בו ביותר ומרוצה, בהיזכרו בו לאחר-מכן, למרות שהוא לגמרי לא היווה בו גורם חשוב)." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 225.
  • "'לחשוב שעוד מעט יוני' רטן בילבו בהתנהלו מאחור, תוך התזת מים, בשביל בוצי ומלא שלוליות. זה היה לאחר שעת התה, והשמיים המטירו מאז הבוקר, מצנפתו דלפה לתוך עיניו ואדרתו היתה ספוגה מים. גם הפוני היה עייף וכשל על אבנים במשעול. האחרים היו זעופים מכדי לדבר או לשיר. 'אני בטוח שהגשם חדר לבגדים היבשים ולשקי המזון,' חשב בילבו, 'ארורה עבודת הפריצה וכל הקשור בה. הלוואי הייתי שוב בבית ליד האח, כשהקומקום על האש מתחיל לשרוק.' לא היתה זו הפעם האחרונה שהוא ייחל לכך..." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 34.
  • "הוא חיבב מאוד אורחים, אך רצה להכירם לפני בואם והעדיף להזמינם בעצמו." ~ תחושותיו של בילבו נוכח המפגש הראשוני עם הגמדים. "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמוד 16.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ההוביט