דורית ביניש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה
שורה 5: שורה 5:
* "זכות היסוד של ה[[אדם]] היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג."
* "זכות היסוד של ה[[אדם]] היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג."
* "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית ל[[חירות]] אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים."
* "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית ל[[חירות]] אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים."
* "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות לחינוך, בזכות לחיי משפחה, בזכות למים ועוד. במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד."
* "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות ל[[חינוך]], בזכות לחיי [[משפחה]], בזכות למים ועוד. במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד."


{{מיון רגיל:ביניש,דורית}}
{{מיון רגיל:ביניש,דורית}}

גרסה מ־16:06, 15 באוקטובר 2018

דורית ביניש

דורית בֶּינִיש (נולדה ב־1942) היא שופטת ישראלית. כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון בשנים 2006–2012.


  • "ענישה גופנית כלפי ילדים פסולה היא מכול וכול...ענישה גופנית מפרה את הזכות הבסיסית של אוכלוסיית הילדים לכבוד ולשלמות הגוף והנפש."
  • "זכות היסוד של האדם היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג."
  • "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית לחירות אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים."
  • "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות לחינוך, בזכות לחיי משפחה, בזכות למים ועוד. במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד."