דורית ביניש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:DORIT BEINISCH.jpg|ממוזער|148 פיקסלים|דורית ביניש]] |
[[קובץ:DORIT BEINISCH.jpg|ממוזער|148 פיקסלים|דורית ביניש]] |
||
'''[[W:דורית ביניש|דורית בֶּינִיש]]''' (נולדה ב־1942) היא שופטת [[ישראל]]ית. כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון בשנים |
'''[[W:דורית ביניש|דורית בֶּינִיש]]''' (נולדה ב־1942) היא שופטת [[ישראל]]ית. כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון בשנים 2006 - 2012. |
||
{{מפריד}} |
{{מפריד}} |
||
* "ענישה גופנית כלפי [[ילדות|ילדים]] פסולה היא מכול וכול...ענישה גופנית מפרה את הזכות הבסיסית של אוכלוסיית הילדים |
* "ענישה גופנית כלפי [[ילדות|ילדים]] פסולה היא מכול וכול... ענישה גופנית מפרה את הזכות הבסיסית של אוכלוסיית הילדים ל[[כבוד]] ולשלמות הגוף וה[[נפש]]." |
||
* "זכות היסוד של ה[[אדם]] היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג." |
* "זכות היסוד של ה[[אדם]] היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג." |
||
* "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית ל[[חירות]] אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים." |
* "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית ל[[חירות]] אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים." |
||
* "הקביעה אם תוכן הביטוי הוא מאיים נעשית על פי אמת מידה אובייקטיבית. הבחינה נעשית מנקודת מבטו של האדם מן היישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים, ולא על פי אמת מידה סובייקטיבית ומנקודת מבטו של המאוים בלבד." |
* "הקביעה אם תוכן הביטוי הוא מאיים נעשית על פי אמת מידה אובייקטיבית. הבחינה נעשית מנקודת מבטו של האדם מן היישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים, ולא על פי אמת מידה סובייקטיבית ומנקודת מבטו של המאוים בלבד." |
||
* "ההצדקה לעמדה המצדדת במתן עדיפות לחופש הביטוי על־פני שמם הטוב של דמויות ציבוריות, יכולה |
* "ההצדקה לעמדה המצדדת במתן עדיפות לחופש הביטוי על־פני שמם הטוב של דמויות ציבוריות, יכולה להימצא בחשיבות החברתית של ה[[ביקורת]] על אנשי ציבור לשם קיום ממשל [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] תקין." |
||
* "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות ל[[חינוך]], בזכות לחיי [[משפחה]], בזכות |
* "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות ל[[חינוך]], בזכות לחיי [[משפחה]], בזכות ל[[מים]] ועוד. במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד." |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:שופטים ישראלים]] |
[[קטגוריה:שופטים ישראלים]] |
||
גרסה מ־20:08, 15 באוקטובר 2018
דורית בֶּינִיש (נולדה ב־1942) היא שופטת ישראלית. כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון בשנים 2006 - 2012.
- "ענישה גופנית כלפי ילדים פסולה היא מכול וכול... ענישה גופנית מפרה את הזכות הבסיסית של אוכלוסיית הילדים לכבוד ולשלמות הגוף והנפש."
- "זכות היסוד של האדם היא לבחור בן זוג ולהקים עמו תא משפחתי במדינתו. זכות זו, קבענו אז, נפגעת בהוראת חוק האזרחות פגיעה קשה בשל קביעתו של האיסור הגורף על כניסת תושבי האזור לישראל, ללא תלות בסיכון הביטחוני שנשקף מבן הזוג."
- "עוצמת הפגיעה בזכות החוקתית לחירות אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים."
- "הקביעה אם תוכן הביטוי הוא מאיים נעשית על פי אמת מידה אובייקטיבית. הבחינה נעשית מנקודת מבטו של האדם מן היישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים, ולא על פי אמת מידה סובייקטיבית ומנקודת מבטו של המאוים בלבד."
- "ההצדקה לעמדה המצדדת במתן עדיפות לחופש הביטוי על־פני שמם הטוב של דמויות ציבוריות, יכולה להימצא בחשיבות החברתית של הביקורת על אנשי ציבור לשם קיום ממשל דמוקרטי תקין."
- "במשך השנים פיתחנו שורה ארוכה של זכויות חברתיות ויש בידינו כלים לביקורת שיפוטית על יישומן. הכרנו בזכות לחינוך, בזכות לחיי משפחה, בזכות למים ועוד. במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד."