פרננדו פסואה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
* "כשהדעת יציבה, בתוך עצמה היא מתבוננת בהשתקפויות של העולם." |
* "כשהדעת יציבה, בתוך עצמה היא מתבוננת בהשתקפויות של העולם." |
||
==ספר האי נחת |
==ספר האי נחת== |
||
{{דף מורחב|ספר האי נחת}} |
{{דף מורחב|ספר האי נחת}} |
||
* "להיות אותו אדם וגם אחר." |
* "להיות אותו אדם וגם אחר." |
||
* "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי-פעם." |
* "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי-פעם." |
||
* "ההבדל האמיתי קיים בין אלה המסתגלים לבין אלה שאינם. כל השאר הוא ספרות." |
* "ההבדל האמיתי קיים בין אלה המסתגלים לבין אלה שאינם. כל השאר הוא ספרות." |
||
==מעבר להר הירוק== |
|||
* "יָדִי נְתוּנָה לָהּ בְּתוֹךְ יָדֵךְ / וְיָדֵךְ נְתוּנָה בְּתוֹךְ יָדִי." |
|||
* "צְחוֹקֵךְ מְהַדְהֵד בְּכָל הָעֵמֶק / וְשׁוּם דָּבָר מִלְּבַדּוֹ לֹא צָרִיךְ." |
|||
* "לִזְמַן כֹּה מוּעָט זְקוּקָה הָאִשָּׁה / לְהוֹכִיחַ שֶאֵינָהּ אוֹהֶבֶת!" |
|||
* "לַבַּת שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת יֵשׁ / שׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ, בִּדְמוּתָהּ. / הִיא כָּל כֻּלָּהּ שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת, / אֲבָל אִישׁ אִינוֹ מֵרִיחַ אוֹתָהּ." |
|||
* "כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה / אֲשֶׁר עֲשֹוּיִים בְּסֻלָּם מִינוֹר, / מִן הָרָאוּי לַעֲשֹוֹת מֶחֱוָה / לַיּוֹצֵר שֶׁכָּתַב אוֹתָם שִׁכּוֹר." |
|||
==אמרותיו== |
==אמרותיו== |
גרסה מ־16:43, 17 בפברואר 2019
פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (13 ביוני 1888 - 30 בנובמבר 1935), סופר ומשורר פורטוגלי.
מתוך כתביו
- "לאהוב את בני החלוף."
- "לחיות את כל החיים בתוך רגע אחד ויחיד."
- "אני חי את החיים שיש לי, וסוגר את הדלת."
- "הזרימה המרובה העתידית של הזמנים ושל השיכחה."
- "לאהוב פירושו תום לב נצחי, וזכות יחידה שלא לחשוב."
- "הבה נפסל בשתיקה חסרת תקווה את כל חלומות הדיבור שלנו."
- "אהה, איזה כלא הן התשוקות! איזה בית משוגעים משמעות החיים!"
- "הרגע החיצון חוקק בלוח את הווייתו, ושורד."
- "זיכרון ההפוך מן הזמן שבו הם יאבדו לי."
- "התהילה מכבידה כחבילה עשירה."
- "להעמיד פנים פירושו להכיר את עצמך."
- "אִם בְּנֵי-הָאָדָם מִתְעַיְּפִים מִלִּהְיוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כֵּיצַד לֹא יִתְעַיְּפוּ מִלִּהְיוֹת אָדָם אֶחָד?"
- "היופי הוא כינוי למשהו שאיננו קיים, ואשר אני מכנה בו את הדברים הגורמים לי הנאה."
- "לדברים אין משמעות; יש להם קיום בלבד."
- "בכל בתי המחסה ישנם משוגעים רבים שאינם מטילים ספק בדבר."
- "כדאי להרגיש כדי לפחות לחדול להרגיש."
- "העולם קיים בעבור מי שנולד כדי לכובשו, ולא בעבור מי שחולם על אודותיו."
- "החופש לעשוק את הזולת הוא ניגודה של החירות."
- "הפעולה תמיד שווה יותר מאשר התעמולה."
- "מי שמסרב להיאבק איננו מנוצח; אך הוא מנוצח מבחינה מוסרית מפני שאינו נלחם."
- "האהבה היא העיקר והמין הוא תאונה."
- "עשה את אשר אתה עושה באופן עילאי."
- "שירי הם חוסר האונים שלי. מה שאיני משיג, אני כותב והמקצבים השונים שאני עושה מקלים על פחדנותי."
- "מרכבות, רכבות וחשמליות, תבוא הברכה עליכן, נשימת מפעלים סדירה, רטיטת מנועים רועמות. תבוא הברכה עליכן, אתן שאותי מחביאות. בכל דברי ימיכן."
- "האהבה מעייפת, כי היא רצינית ומחפשת, המדע לעולם אינו מוצא, והחיים חולפים וכואבים."
- "כשהדעת יציבה, בתוך עצמה היא מתבוננת בהשתקפויות של העולם."
ספר האי נחת
דף ציטוטים מורחב – ספר האי נחת |
- "להיות אותו אדם וגם אחר."
- "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי-פעם."
- "ההבדל האמיתי קיים בין אלה המסתגלים לבין אלה שאינם. כל השאר הוא ספרות."
מעבר להר הירוק
- "יָדִי נְתוּנָה לָהּ בְּתוֹךְ יָדֵךְ / וְיָדֵךְ נְתוּנָה בְּתוֹךְ יָדִי."
- "צְחוֹקֵךְ מְהַדְהֵד בְּכָל הָעֵמֶק / וְשׁוּם דָּבָר מִלְּבַדּוֹ לֹא צָרִיךְ."
- "לִזְמַן כֹּה מוּעָט זְקוּקָה הָאִשָּׁה / לְהוֹכִיחַ שֶאֵינָהּ אוֹהֶבֶת!"
- "לַבַּת שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת יֵשׁ / שׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ, בִּדְמוּתָהּ. / הִיא כָּל כֻּלָּהּ שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת, / אֲבָל אִישׁ אִינוֹ מֵרִיחַ אוֹתָהּ."
- "כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה / אֲשֶׁר עֲשֹוּיִים בְּסֻלָּם מִינוֹר, / מִן הָרָאוּי לַעֲשֹוֹת מֶחֱוָה / לַיּוֹצֵר שֶׁכָּתַב אוֹתָם שִׁכּוֹר."
אמרותיו
- "הספרות היא ההוכחה כי החיים אין בהם די."
- "מאז ילדותי התקיימה בי הנטיה ליצור סביבי עולם בדוי ולהקיף את עצמי בידידים ובמכרים שלא היו קיימים בעליל."
- "כלום אין אלה דברים הקורים לכל הילדים? בלי ספק – אפשר שכן. אלא שאני חייתי אותם עד מידה כזאת שעודני חי אותם, שהרי אני מסוגל לזוכרם עד שנדרש לי מאמץ המחייבני לזכור שאלה אינן ממשויות."
נאמר עליו
- "פרננדו פסואה, גדול המשוררים של פורטוגל במאה ה-20... טען בתוקף שהנופים האמיתיים הם אלה שאנו יוצרים בעצמנו." ~ משה גלעד