יהודי ספרד ופורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה)
* "מפנה של ממש במצבו של היישוב היהודי התרחש רק עם שינוי השלטון בארץ לשלטון העות'מאני (1517). שלטון זה נקט במדיניות חיובית כלפי יהודים שברחו מארצות נוצריות, ועודד את התיישבותם של מגורשי ספרד בתחומו. כאשר כבשו העות'מאנים את ארץ ישראל, נפתחו אפשרויות רבות לעלייה והתיישבות יהודית בארץ. בתקופה זו פרחו בארץ מרכזים יהודיים בצפת, טבריה, חברון, שכם וירושלים, ונוצק הבסיס הראשוני ליישוב היהודי הגדל והולך. אמנם, בתקופה זו נודעו עליות ומורדות ביחסם של השלטונות לעלייה והתיישבות היהודית, אולם במבט כולל ניתן להצביע על מגמה של גידול היישוב היהודי והתבססותו. [...] עם הכיבוש העות'מני של העיר והפנייתם של מגורשי ספרד לארץ ישראל, התפתח משמעותית היישוב היהודי בעיר. בתקופה זו נקנתה חצר היהודים בעיר, עליה הוקם בית כנסת אברהם אבינו, ופעלו בה רבנים רבים וחשובים, כדוגמת רבי שלמה עדני בעל הפירוש 'מלאכת שלמה' למשנה, ורבי יוסף חיים אזולאי "החיד"א" אשר בסיס פעולותיו היה בעיר. במהלך התקופה נרכשים נכסים רבים, ובזכות עליות מרובות אוכלוסיית העיר מתבססת וגדלה. ומספרם בשנת 1895 הגיע לכ 1500 נפש מתוך אוכלוסייה של כ 14,000. היישוב היהודי בחברון התקיים ברציפות עד לפרעות תרפ"ט (1929) בו נטבחו כ 67 מתושביו, ורוב היתר, שרכושם נבזז וחייהם סוכנו, עזבו את העיר. היישוב בעיר חודש לאחר שחרורה ב[[מלחמת ששת הימים]]." ~ עקיבא ביגמן, [http://www.myesha.org.il/?CategoryID=340&ArticleID=5026 "ארץ היהודים: פוליטיקה ורציפות"] באתר [[w:מועצת יש"ע|מועצת יש"ע]].
 
==הנצחתם במדינת ישראל==
* ""היינו דתיים נוסח ספרד, כלומר מתונים, מכבדי מסורת אך לא קיצוניים. היות שהדתשה[[דת]] לא הייתה קיצונית לא קמה ראקציה נגדה... חכמינו הפוסקים בבתי הדין היו מבית הלל והעדיפו את כוח ההיתר על האיסור, כי על התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". "דרך האמצע" שעליה המליץ הרמב"ם הפכה לקו מנחה בעיני רבנינו. הם הרשו לעצמם לחייך ואפילו להתבדח. ראינו את שכינינו האשכנזים מקפידים ומעירים על דברים שבין אדם למקום, ואילו הספרדים הניחו זאת לחשבון האדם עם [[אלוהים|הקב"ה]], אך הקפידו על דברים שבין אדם לחברו (כגון, צדקה לעניים, השכנת שלום בית, דאגה ליתום). מעולם לא ראינו דתיים ספרדים ניצבים באמצע רחוב בשבת וצועקים "שאבעס!" ~ [[יצחק נבון]], נשיאה החמישי של [[מדינת ישראל]].
* "בחירת הדמויות אינה סבירה ולא מייצגת את כלל העם. לא ייתכן, לא סביר ולא הגיוני שלא נמצאה אפילו דמות אחת ראויה להיות על השטרות מקרב יהדות ספרד. הדמויות המופיעות על שטרות הכסף אמורות לייצג את העם. המצב הנוכחי יוצר עיוות ומדיר מהייצוג דמויות מפתח מקרב יוצאי ספרד. נושא כזה צריך להיות גשר מאחד ולא הנצחת המצב הקיים. הצעתי לנגיד הבנק דמויות שאין ויכוח על תרומתם למורשת היהודית בתחום הרוח כמו גם בתחומים אחרים דוגמת [[שלמה אבן גבירול|אבן גבירול]], [[W:שלום שבזי|שבזי]], [[יהודה הלוי]] ועוד. את השטרות החליפו בפעם האחרונה בשנת 1985, לפני 26 שנים. ההחלטה היום היא לפחות ליותר מ-25 השנים הבאות בהן דמויות מפתח מקרב יוצאי ספרד לא יהיו מיוצגות". ~ [[סילבן שלום]], המשנה לראש ממשלת ישראל, [https://m.ynet.co.il/Articles/4054714 במחאה על החלטת שיבוץ דמויות חדשות על שטרות ישראל], ה-10 באפריל 2011.
* "נגיד בנק ישראל יציג היום את השטרות החדשים. הם יפים ונוגעים בנפש שלנו, בשירהב[[שירה]]. אני מסכים עם אלה שאומרים שהיה מקום ושיש מקום להביא נציגים של משוררי יוצאי קהילות ספרד וגם של יוצאי קהילות אחרות. אני מציע הצעה קונקרטית, שהראשון שנביא בשטרות הבאים יהיה מי שאני חושב שהוא אחד מגדולי משוררי ישראל - רבי [[יהודה הלוי]], שאני מעריך את שירתו כגאונית וכחשובה למורשת עמנו. אבל בוודאי יהיו גם הצעות אחרות. אתם מוזמנים לתת אותם לנגיד בנק ישראל הבא." ~ [[בנימין נתניהו]] בדיון על הנפקת שטרות חדשים, ה-28 באפריל, 2013, [https://www.themarker.com/news/1.2005540 "נתניהו מציע: רבי יהודה הלוי יונצח בסבב השטרות הבא"], The Marker.
* "חשוב שיידעו: היינו פה לפנֵי... ה[[ציונות]] - על גלי העלייה השונים - לא היתה מצליחה להרים את מפעל האדירים של הקמת המדינה, לולא היו בארץ קהילות ספרדיות ו[[מזרחים|מזרחיות]] שקיימו חיי מסחר ענפים, כלכלה ותרבותו[[תרבות]] ביחד עם [[פוליטיקה]] מקומית ובינלאומית, כך שכאשר הגיעו חלוצי העלייה הראשונה והשנייה, היה מי שקיבל אותם." ~ [[יהורם גאון]], ב[https://www.israelhayom.co.il/article/587303 ראיון] לדרור אידר למוסף לקראת [[יום הכיפורים]] 2018.
 
==ראו גם==

תפריט ניווט