בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שילוני (שיחה | תרומות)
←‏כללי: תותח במקדש..., הרחבה
שורה 23: שורה 23:
* "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִ[[ירושלים|ירוּשָׁלָם]]." ~ {{פסוק|ישעיהו|ב|ב}}
* "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִ[[ירושלים|ירוּשָׁלָם]]." ~ {{פסוק|ישעיהו|ב|ב}}
* "אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה. ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש." ~ [[S:מדרש תנחומא כי תשא יג|מדרש תנחומא, כי תשא, י"ג]]
* "אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה. ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש." ~ [[S:מדרש תנחומא כי תשא יג|מדרש תנחומא, כי תשא, י"ג]]
* "העיר העתיקה בין החומות שעליהן חופפת הדרת שיבה, כפי אשר יכלו הרואים לראות מעל המצפה הזה, שֻנתה אך מעט. הם ראו את בית תפילת הקבר של הנוצרים. את [[W:כיפת הסלע|בית המסגוד של אוֹמַר]] ועוד כפּוֹת וגגות שהיו מכבר. אך דברים נהדרים שונים נוספו... ויגיעו עד בית המקדש. הוא שב ונבנה יען כי המועד בא. הוא נבנה כמאז אבני שיר מרובעות, שהובאו ממכרה האבנים הקרוב, והאויר הִקְשה את האבנים מאד. ועוד הפעם עמדו העמודים המוצקים לפני מקדש ישראל. העמוד השמאלי נקרא בשם בועז; והימני בשם יכין. באכסדרה החיצונית היה מזבח נחושת כביר מאד, וגם הכיור הגדול, שנקרא לפנים בשם ים של נחשת, אשר עשה שלמה...בעזרה הנהדרת החלו זמירות וכלי ישיר להריע. הקולו האלה עוררו פלאים את לב פרידריך ויתקפוהו ויפעמוהו, הם נשאוהו עד למרחקי חייו, לעתים אחרות בישראל. המתפללים מסביב לחשו את התפילות הנהוגות, ועל לבי עלו חרוזים אשכנזים יפים: הנגינות העבריות של [[היינריך היינה]]. שם היתה בת המלכה שבת 'אשר לה יקראו הנסיכה השאננה'. ההיכל החלו לשיר את הזמירה הישנה, שהיתה מצלצלת במשך מאות בשנים לעם מפוזר ומפורר לעורר בקרבו [[געגוע]]ים לארץ הורים, בבתי כנסת לאין מספר על כל כדור הארץ, זמירת ר' שלמה הלוי: [[W:לכה דודי|לְכָה דוֹֹדֵי לֵקְרַאת כַּלָּה]]... האשר כתב היינה באשכנזית: קאְמס געליבטער, דיינער האררעט/שאְן, דיא ברויט, דיא דיר ענטשלייערט/ איהר פערשאמטעס אנגעזיכט!" ~ [[הרצל]], אלטנוילנד
* "העיר העתיקה בין החומות שעליהן חופפת הדרת שיבה, כפי אשר יכלו הרואים לראות מעל המצפה הזה, שֻנתה אך מעט. הם ראו את בית תפילת הקבר של הנוצרים. את [[W:כיפת הסלע|בית המסגוד של אוֹמַר]] ועוד כפּוֹת וגגות שהיו מכבר. אך דברים נהדרים שונים נוספו... ויגיעו עד בית המקדש. הוא שב ונבנה יען כי המועד בא. הוא נבנה כמאז אבני שיר מרובעות, שהובאו ממכרה האבנים הקרוב, והאויר הִקְשה את האבנים מאד. ועוד הפעם עמדו העמודים המוצקים לפני מקדש ישראל. העמוד השמאלי נקרא בשם בועז; והימני בשם יכין. באכסדרה החיצונית היה מזבח נחושת כביר מאד, וגם הכיור הגדול, שנקרא לפנים בשם ים של נחשת, אשר עשה שלמה...בעזרה הנהדרת החלו זמירות וכלי ישיר להריע. הקולות האלה עוררו פלאים את לב פרידריך ויתקפוהו ויפעמוהו, הם נשאוהו עד למרחקי חייו, לעתים אחרות בישראל. המתפללים מסביב לחשו את התפילות הנהוגות, ועל לבי עלו חרוזים אשכנזים יפים: הנגינות העבריות של [[היינריך היינה]]. שם היתה בת המלכה שבת 'אשר לה יקראו הנסיכה השאננה'. ההיכל החלו לשיר את הזמירה הישנה, שהיתה מצלצלת במשך מאות בשנים לעם מפוזר ומפורר לעורר בקרבו [[געגוע]]ים לארץ הורים, בבתי כנסת לאין מספר על כל כדור הארץ, זמירת ר' שלמה הלוי: [[W:לכה דודי|לְכָה דוֹֹדֵי לֵקְרַאת כַּלָּה]]... האשר כתב היינה באשכנזית: קאְמס געליבטער, דיינער האררעט/שאְן, דיא ברויט, דיא דיר ענטשלייערט/ איהר פערשאמטעס אנגעזיכט!" ~ [[הרצל]], אלטנוילנד
* "אם ייבנה בית-המקדש - ראוי לו, ל{{ו|התותח הקדוש|תותח}} מקום כבוד לידו" ~ [[דוד בן-גוריון]]{{הערה|{{ו|מיכאל בר-זוהר}}, '''בן-גוריון''', עמ' 795. וראו עוד ב: {{ו|שלמה נקדימון}}, '''אלטלנה''', הוצאת עידנים, 1978, עמ' 354}}
* "הצבא העברי שיכבוש את העיר העתיקה — ובוודאי יכבוש — לא יעזבנה לעולם. לא צו, ולא בכוח החלטה של מוסד, ויהא החשוב ביותר. בדור הבא, או אולי עוד בדורנו, נכונן במקום בו עמד תמיד את {{ו|בית המקדש השלישי|בית מקדשנו השלישי}}. בלי תותחים קדושים...". [[מנחם בגין]], אוגוסט 1948.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1948/08/13/01/article/23 לפי "המשקיף", 13 באוגוסט 1948]}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־16:01, 6 בינואר 2021

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

בית המקדש הראשון

  • "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה." ~ ספר מלכים א, פרק ו, פסוק א
  • "אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה." ~ ספר ירמיהו, פרק ז, פסוק ד
  • "הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו." ~ ספר ירמיהו, פרק ד, פסוק ט
  • "וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו." ~ ספר ירמיהו, פרק לב, פסוק לד
  • "בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ‍ִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." ~ ספר מיכה, פרק ג, פסוק יב
  • "וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם." ~ ספר תהילים, פרק עח, פסוק סט

בית המקדש השני

ביהדות

בברית החדשה

  • "וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־מִקְדַּשׁ הָאֱלֹהִים וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם אֵת כָּל־הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־מֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים." ~ הבשורה על פי מתי, פרק כ"א, פסוק 12
  • "וַיֵּצֵא־יֵשׁוּעַ מִן־הַמִּקְדָּשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ וַיִּגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹתוֹ אֶת־בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַרְּאִיתֶם אֶת־כָּל־אֵלֶּה אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא־תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק." ~ הבשורה על פי מתי, פרק כ"ד, פסוקים 1 - 2

כללי

  • "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָם." ~ ספר ישעיהו, פרק ב, פסוק ב
  • "אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה. ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש." ~ מדרש תנחומא, כי תשא, י"ג
  • "העיר העתיקה בין החומות שעליהן חופפת הדרת שיבה, כפי אשר יכלו הרואים לראות מעל המצפה הזה, שֻנתה אך מעט. הם ראו את בית תפילת הקבר של הנוצרים. את בית המסגוד של אוֹמַר ועוד כפּוֹת וגגות שהיו מכבר. אך דברים נהדרים שונים נוספו... ויגיעו עד בית המקדש. הוא שב ונבנה יען כי המועד בא. הוא נבנה כמאז אבני שיר מרובעות, שהובאו ממכרה האבנים הקרוב, והאויר הִקְשה את האבנים מאד. ועוד הפעם עמדו העמודים המוצקים לפני מקדש ישראל. העמוד השמאלי נקרא בשם בועז; והימני בשם יכין. באכסדרה החיצונית היה מזבח נחושת כביר מאד, וגם הכיור הגדול, שנקרא לפנים בשם ים של נחשת, אשר עשה שלמה...בעזרה הנהדרת החלו זמירות וכלי ישיר להריע. הקולות האלה עוררו פלאים את לב פרידריך ויתקפוהו ויפעמוהו, הם נשאוהו עד למרחקי חייו, לעתים אחרות בישראל. המתפללים מסביב לחשו את התפילות הנהוגות, ועל לבי עלו חרוזים אשכנזים יפים: הנגינות העבריות של היינריך היינה. שם היתה בת המלכה שבת 'אשר לה יקראו הנסיכה השאננה'. ההיכל החלו לשיר את הזמירה הישנה, שהיתה מצלצלת במשך מאות בשנים לעם מפוזר ומפורר לעורר בקרבו געגועים לארץ הורים, בבתי כנסת לאין מספר על כל כדור הארץ, זמירת ר' שלמה הלוי: לְכָה דוֹֹדֵי לֵקְרַאת כַּלָּה... האשר כתב היינה באשכנזית: קאְמס געליבטער, דיינער האררעט/שאְן, דיא ברויט, דיא דיר ענטשלייערט/ איהר פערשאמטעס אנגעזיכט!" ~ הרצל, אלטנוילנד
  • "אם ייבנה בית-המקדש - ראוי לו, לתותח מקום כבוד לידו" ~ דוד בן-גוריון[1]
  • "הצבא העברי שיכבוש את העיר העתיקה — ובוודאי יכבוש — לא יעזבנה לעולם. לא צו, ולא בכוח החלטה של מוסד, ויהא החשוב ביותר. בדור הבא, או אולי עוד בדורנו, נכונן במקום בו עמד תמיד את בית מקדשנו השלישי. בלי תותחים קדושים...". מנחם בגין, אוגוסט 1948.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית המקדש
  1. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, עמ' 795. וראו עוד ב: שלמה נקדימון, אלטלנה, הוצאת עידנים, 1978, עמ' 354
  2. ^ לפי "המשקיף", 13 באוגוסט 1948