שלום חנוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה והבהרה
הרחבה
שורה 20: שורה 20:
* "אם תמשיכי לשחק במוות – אני אמשיך להשתכר! להרוג, להיהרג, את יודעת כמה כואב להתעורר." ~ 'כל פעם קצת יותר'
* "אם תמשיכי לשחק במוות – אני אמשיך להשתכר! להרוג, להיהרג, את יודעת כמה כואב להתעורר." ~ 'כל פעם קצת יותר'
* "על פני האדמה כמו עשב בר, כחול אשר על שפת הים, כשורשים בהר. בתוך הנשמה, בחלומות... בהבנה האיומה, במוות הקצר." ~ 'על פני האדמה'
* "על פני האדמה כמו עשב בר, כחול אשר על שפת הים, כשורשים בהר. בתוך הנשמה, בחלומות... בהבנה האיומה, במוות הקצר." ~ 'על פני האדמה'
* "עת מלחמה ועת שלום, עת לאהוב ועת לחיות, כי הכול הולך למקום אחד: מעפר חוּבַּר לעפר נפרד." ~ 'שלטון'


===על [[אהבה]]===
===על [[אהבה]]===
שורה 57: שורה 58:
* "אדם מוזר הוא האויב שלך. בדיוק כמוך." ~ 'בדיוק כמוך'
* "אדם מוזר הוא האויב שלך. בדיוק כמוך." ~ 'בדיוק כמוך'
* "המדינה הזאת צריכה אמא." ~ 'המדינה הזאת צריכה אמא'
* "המדינה הזאת צריכה אמא." ~ 'המדינה הזאת צריכה אמא'
* "כי במדרון אין כל יתרון לא לראשון ולא לאחרון." ~ 'שלטון'


==מתוך ראיונות==
==מתוך ראיונות==

גרסה מ־05:45, 14 במרץ 2021

שלום חנוך, פסטיבל ערד, 1992

שלום חנוך (נולד בספטמבר 1946) הוא זמר־יוצר ישראלי, הנחשב לאחד מאבות הרוק הישראלי.

מתוך שירים

על החיים

  • "אדם גם לעצמו הוא זר." ~ 'אדם בתוך עצמו'
  • "סיכוי שתגלה לפתע ים של משמעות – אם רק תקבל את המקרה והטעות." ~ 'המקרה והטעות'
  • "ביני לבין עצמי עוד לא נולד האיש שילמד אותי על אושר. אני חושב שגם עדיין לא קיים מי שאני יכול ללמד אותו." ~ 'המקרה והטעות'
  • "אדם בתוך עצמו הוא גר. לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר, לפעמים פותח דלת לקבל מכר, אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר." ~ 'אדם בתוך עצמו'
  • "תן לצחוק ותן לשמוע. תן לחיות ותן לטעות, תן לעצמך לסלוח. פשוט לאהוב." ~ 'למה לי לקחת ללב'
  • "אני בוהה, אחר כך אני נוהה, אחר כך אני תוהה, אחר כך אני שוהה, אחר כך אני דוהה." ~ 'המקרה והטעות'
  • "נשמט, נמשך, נמתח, נפסק; מכה, נשבר, חזק, חלש; נקשר, נכסף, נפרד, נשאר – תלוי בטונים." ~ 'תלוי בטונים'
  • "וכשאפתח את הדלת ואסתכל על הכול, הכול נראה כמו עיניים – מה שיותר עמוק יותר כחול!" ~ 'מה שיותר עמוק יותר כחול'
  • "לעולם לא תוכל להספיק את הכול. אפילו אתה. האמת הפשוטה היא האמת הפשוטה." ~ 'האמת הפשוטה'
  • "תגיד 'זמן' – והזמן עובר." ~ 'על פני האדמה'
  • "להתחיל בצעד הכי קטן, להקשיב ללב – הוא הכי חכם, ארוכה הדרך, ארוכה הדרך – להיות אדם." ~ 'להיות אדם'
  • "כל אחד בדרכו מנסה לשכנע – מי למען עצמו, מי למען השם. אף אחד לא יידע, אף אחד לא יודע מה האמת – כל עוד הוא נושם." ~ 'אין קשר'
  • "אל האמת ואל האושר אחצוב דרכי בשתי ידיים." ~ 'במו ידיי'
  • "תחזיק מעמד, אל תישבר. עם כל נשימה – אל תוותר." ~ 'אל תוותר'
  • "אם תמשיכי לשחק במוות – אני אמשיך להשתכר! להרוג, להיהרג, את יודעת כמה כואב להתעורר." ~ 'כל פעם קצת יותר'
  • "על פני האדמה כמו עשב בר, כחול אשר על שפת הים, כשורשים בהר. בתוך הנשמה, בחלומות... בהבנה האיומה, במוות הקצר." ~ 'על פני האדמה'
  • "עת מלחמה ועת שלום, עת לאהוב ועת לחיות, כי הכול הולך למקום אחד: מעפר חוּבַּר לעפר נפרד." ~ 'שלטון'

על אהבה

  • "וכל אותם דברים שאת אוהבת, היו כבר אהובים עלי בסוף היום." ~ 'קרן שמש מאוחרת'
  • "לגמת מהיין והיית כל כך יפה, הרגשתי אבוד מול כתפך החשופה." ~ 'לעולם לא אעזוב אותך עוד'
  • "מאיה קטנה שלי, מה את חושבת, מה את אוהבת בי. מה היה בי מאיה, מה השתנה בי." ~ 'מאיה'
  • "ואולי זה היה סתם טיפשי, לנסות לפרק כאב." ~ 'ואולי זה היה סתם טיפשי'
  • "שנינו לוכדים בקיץ זנב שקיעה ארגמני." ~ 'שנינו'
  • "הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד, לא נתתי לאיש לדעת, את היית אהבת נעוריי." ~ 'אהבת נעוריי'
  • "שלוש בלילה... מה בעצם רציתי? רציתי אותך עד שבא לי לבכות." ~ 'שלוש בלילה'
  • "אני כותב לך שירים כשאת ישנה, מודה על שנתת בי אמון; אני אוהב את המילים, מאוהב במנגינה, נהנה להאריך בזיון." ~ 'הליקופטר'
  • "אם היא הייתה לוחשת לי לבוא בין שמיכותיה, בין עיניה, בין שיניה, בין רגליה – עננים." ~ 'לא יכול לישון עכשיו'
  • "אולי מחר בבוקר לא תרצי אותי יותר, אבל מחר זה רק מחר, אז מה את אומרת?" ~ 'לילות שקטים'
  • "ואמרתָּ 'בואי' בקול כואב ובאתי נרגשת כל כך ושמחה, ואתה לא נרפאת מהחור בלב, גם בלילה ההוא, כשהייתי איתך." ~ 'אתה לא מכיר'
  • "את מעשנת אותי. גופי בוער משפתייך." ~ 'שיגעון'
  • "אהובתי, אל פחד. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר." ~ 'נגד הרוח'
  • "קרן שמש מאוחרת בשיערך, יפה שלי." ~ 'קרן שמש מאוחרת'
  • "בואי נגלה סהר מתמלא, שחר שעולה לא צריך סיבה." ~ 'פתוחים לאהבה'
  • "אני נוגע. מתחבר. זה רק לוקח כל פעם קצת יותר..." ~ 'כל פעם קצת יותר'
  • "עד ששכחתי אני זוכר, עד שרחקתי אני חוזר." ~ 'תמיד זה עכשיו'
  • "מעינייך אשתה את האור הנוהר, אותך כניחוח אנשום... חרש נושבת." ~ 'חרש נושבת'
  • "אני שומר עלייך כמה שאפשר, ועם כל זאת, האם אמצא אותך מחר?" ~ 'אדם בתוך עצמו'

שירים חברתיים

  • "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם." ~ 'מחכים למשיח'
  • "אין שום עם סגולה יש רק יחידים [...] אדם נשאר אדם, אל תקרא לי עם." ~ 'אל תקרא לי עם'
  • "א־לי־מות. זאת השפה שאתה מדבר!" ~ 'א־לי־מות'
  • "מקום החוק שמה הפשע." ~ 'א־לי־מות', פרפרזה על קהלת
  • "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ 'אל תקרא לי עם'
  • "מה לי תורה ומורשת, אם נולדתי לחיות היום?" ~ 'המדינה הזאת צריכה אמא'
  • "שלום לכם וערב טוב ואם אני יכול, רציתי קודם כול להשתתף בצער משפחות החללים ולאחל בריאות והחלמה שלמה לחיילים ולפצועים, ולכל בית ישראל – שנה טובה וחג שמח לכולנו! חג שמח לכולנו! לכולנו!" ~ 'ראש המשלה'
  • "מהו שלום אם לא אמת?" ~ 'מצלם'
  • "איש לא שומע אלא אם אני צועק." ~ 'אנשים'
  • "האנשים האלה שמתחתנים כל פעם, כמוני וכמוך, טיפשים מטופשים – בשביל ללדת ילד מקלקלים את הטעם ומאבדים את הרגש וקצת מחשבה חופשית." ~ 'טיול ליפו'
  • "אז תביא אחר שיביא את ההר, לא משנה לי בכמה... בדם ובכסף שאני משלם – רק בתנאי שקוראים לו מוחמד." ~ 'ההר'
  • "אין מחלוקת בין עמי לתמי." ~ 'אין מחלוקת'
  • "אדם מוזר הוא האויב שלך. בדיוק כמוך." ~ 'בדיוק כמוך'
  • "המדינה הזאת צריכה אמא." ~ 'המדינה הזאת צריכה אמא'
  • "כי במדרון אין כל יתרון לא לראשון ולא לאחרון." ~ 'שלטון'

מתוך ראיונות

מתוך ראיון להעולם הזה, יוני 1969

  • "אני מחפש את השלמות. מעולם לא קרה לי שכתבתי שיר ולאחר העיבוד בידי מישהו אחר – הוא נשמע כמו שרציתי שיישמע. אבל לשלמות כזאת אגיע רק כאשר לא אהיה לחוץ בהזמנות. אני רוצה להגיע למצב שבו יהיה לי מספיק זמן לשבת בשקט ולכתוב לבד גם מילים, גם מוזיקה וגם עיבוד."
  • "הוא (אבא) הביא לי איזה מין גיטרה שבקושי יכולתי להרים אותה. ישבתי שעות עם הגיטרה ולמדתי אקורדים."
  • "אני לא יכול לשמוע את המוזיקה הסטנדרטית של רוב הפזמונים הישראליים. אין לי מה ללמוד ממנה. אני עושה אחת מהשתיים: או הולך אחורנית, אל המוזיקה שלפני 30–40 שנה, או מנסה להשיג ולעבור את המוזיקה של ימינו. אני מאזין לסגנונות שהיו בעולם בתחילת המאה, כי להם הם [היו] נשמעים חדשים. אני לומד מהם, ונותן להם את האינטרפרטציה שלי."

מתוך ראיון למעריב, ספטמבר 1978

  • "אני מאמין שבאמנות צריך להיות חופש גמור. יש דברים שצריכים את האנרגיה החשמלית ויש דברים שצועקים בשקט."
  • "לא למדתי לנגן ועד היום אני כותב איך שאני מרגיש. אבא שלי היה כותב שירים פשוטים ומרובעים, ובקיבוץ משמרות שבו גדלתי לא הייתה מודעות לעובדה שילד מוכשר צריך ללמוד לנגן."
  • "אני לא מגדיר את עצמי כמוזיקאי כי מוזיקאי זה מי שגמר אקדמיה, מי שעוסק במוזיקה כל היום, ואני הרי מבטא את עצמי גם במילים."
  • "כולם שואלים אותי למה אני מוריד את התכנית דווקא עכשיו, כשאני בשיא ההצלחה. דבר ראשון, כדאי לרדת כשאתה עוד למעלה, ולא לחכות עד שיורידו אותך. דבר שני, זו הייתה בשבילי תקופה יפה, אבל גם קשה. כמעט לא כתבתי בזמן הזה, כי יותר מדי ראיתי את הקהל מול העיניים שלי."
  • "החבר'ה שבאים לשמוע אותי עכשיו לא זוכרים אותי מהימים של 'שבלול', הם צעירים מדי... החבר'ה שיבואו לשמוע אותי עוד שנה יזכרו אותי מ'אדם בתוך עצמו', ואם לא יזכרו – זה סימן שמגיע לי להישכח."

מתוך ראיונות ליואב קוטנר

  • "מתייחסים למוזיקה כאל בידור, שואו־ביזנס. זו שטות נוראית... אני לא רואה את עצמי כבדרן ולא רוצה שיתייחסו אליי כאל בדרן." ~ "ווליום", תחילת שנות ה־80
  • "אנשים אוהבים קיטש." ~ בתגובה להצלחת השיר "אומרת לי לעד", רדיו תל אביב, יוני 2009

מתוך ראיון למעריב, אפריל 1983

  • "מאיר הוא כישרון, הוא מיוחד ויש לו מה להגיד, אבל הוא לא מספיק אמביציוני. כישרון יש להרבה אנשים, אבל בלי מוטיבציה אי אפשר לתפוס מקום מרכזי. אם הוא היה חי ממוזיקה הוא היה מתאמץ יותר, מתקדם ופותח לו דרכים. הוא לא הולך בדרך המקובלת, הוא שומר על עצמו מלחצים ולא צריך להתחשב בהם. זה יתרון של זמר קיבוצניק אבל גם חיסרון."
  • "הייתה בקיבוץ קרקע לא רעה להתפתחות ולביטוי עצמי, אבל אני לא יכול לבוא כמו דוקטור ולהגיד מה גרם לזה... במרחב מחיה מצומצם אתה מתחכך ומושפע ומשפיע. זה יכול להיות לא מוצלח ואז אחד חונק את השני, או להיפך, ואז זה טוב."

מתוך ראיון לליהי חנוך, 2008

  • "כל מי שחי עובר, כל מי שמת נשאר. בחיים צריך לחיות כדי לחיות. ואני גם אמות. אנשים מתים. זה גורל, הטיימינג. כל החיים שלי אני מסתכל. הטיימינג זה הכול. ואני לא טוב בזה, וחיי לא טובים בזה."

מתוך ראיון להילה אלפרט, ישראל היום, אוקטובר 2014

  • "אני לא בעד זיכרונות. בטח לא כל אלה שכבר נכתבו בלי סוף."
  • "תמיד רציתי ליצור משהו. ציירתי, בצבעים חזקים, אבל זה לא היה קיים מספיק חזק בתוכי. קראתי לא מעט שירה, אני אוהב קריאה קצרה. אני אוהב את המחשבה, אבל אין לי כוח לפרטים. אני יכול לקבל פרטים כשהם מובאים כמו פירורי לחם על קציצה. כמו שאתגר קרת כותב. אין לי כוח לרומנים ארוכים, לריכוז שהם מצריכים, לזמן שזה לוקח."
  • "העידן הזה, ככה אני מתרשם, גורם לאנשים להסתפק בשפה דלה יותר, שמבטאת פחות את עומק המחשבה. כמו בשפה הצבאית. וכשמדברים בשפה דלה, אני חושש שגם מתחילים לחשוב ככה."
  • "כבוד ופחד מנהלים את העולם. ילדים ששיחקו בחול עם רובים ורוגטקות גדלו, והם לא יודעים מה לעשות מלבד זה."
  • "ישבתי פעם עם מיכה נוימן לְמה שנקרא טיפול. דיברנו על זוגיות, והוא צייר לי את שני המעגלים, שרק חלק מהם מתחבר. כמו בסמל של אולימפיאדה. זו זוגיות. לא שני עיגולים שמכסים אחד על השני, חס וחלילה שזה יקרה."
  • "ילדים, כמו מבוגרים, הם בני אדם שלמים והם חכמים לא פחות, הם רק לא מכירים את החוקים, והחוקים הם שמאפשרים לנו להסתכל עליהם מלמעלה. כאילו אנחנו רואים משהו שהם לא."
  • "אריק הולך איתי כל הזמן, כמו שמאיר הולך, וכמו שאבא שלי הולך. החכמתי מהאנשים האלה, מהמפגש איתם."
  • "החיים לא נועדו למה שאיבדת, ולא להבהיל אותך ממה שיהיה."
  • "יש משהו פתטי בדוֹגמות ובמסורת, משהו שמעכב את היכולת של האדם לחשוב. מסורת היא צורה תרבותית, שהיה נראה שהיא תלווה את החיים, אבל כשזה הופך לדבר עצמו, אתה חי כמו פעם. כל הדתיים מאוד יגידו לך, אתה לא שונה מבן אדם שחי לפני אלף שנה. אני חושב שזה טמטום מוחלט להגיד דבר כזה, חוסר רצון להתבגר. זה תינוק שנשבה. חוכמת הפלפול וההבנה של כל מיני סוגיות שנולדו מעיסוק באותו הטקסט, בתנ"ך. ספר שמסכם בתוכו איך היו חיים פעם. ושיהיה ברור, אני מת על הספר הזה, על העומק ועל יכולת ההבנה של מחשבת האדם. מה זה 'אלוהים כועס'? מי כועס פה? אני לא מבין למה לא הולך לי, אז בטח מישהו כועס עלי, מישהו גדול ממני, כמובן."
  • "המילה 'דמוקרטיה' היא מסווה, היא איבדה את המשמעות האמיתית. היא הפכה לעלה תאנה לדברים הפוכים לגמרי, והפגנות הפכו למופעי אמנים בכיכר."
  • "אני לא חושב שצריך להתייחס לביקורת כאל דבר משתק. אני קורא על עצמי הרבה דברים לא מחמיאים, אבל אני עומד חשוף, ויכולים לכתוב עליי כל מיני דברים. ממרומי גילי, ואחרי שהייתי מושא להתקפות חזקות, אני יודע שמדובר בגלים. היכולת להסתכל על זה מהמקום השכלי עוזרת."
  • "אני לא מתעסק בלרצות קהל, כי אני לא יודע איך וכי אני לא מכיר אותו. אני מכיר מקום של הצלחה, אבל אני לא כותב בשביל זה. רק רוצה לעניין אותם, כל אחת ואחד, לעשות להם משהו. כי שירי הוא בת קול ברוח."

מתוך ראיון לרז שכניק, ידיעות אחרונות, ספטמבר 2015

  • "קמתי מאוחר תמיד. מה זה משנה. בוא'נה, יום זה 24 שעות? קחו מה שאתם רוצים, תשאירו לאחרים את שלהם."
  • "לי יש נטייה לכתוב פרודיות וחלק גדול מהשירים שלי נכתבו כך, גם אם התקבלו ממש ברצינות."
  • "ברור שמאוד הושפעתי אז (1970) מהביטלס. למשל, למדתי שאני יכול להכניס ליצירה שלי כל כל מיני דברים שלא נראים קשורים, נניח לשנות את הקצב, לשבור, להכניס פתאום קטע לגמרי אחר."
  • "את 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר' לא אני המצאתי. שמעתי אותו באיזה סרט אמריקאי בטלוויזיה וחשבתי שזה משפט מדליק. אני יודע שמשתמשים בשורה הזו כדי לעודד וזה נורא מצחיק. מי אמר שאם עכשיו הכי חרא, זה אומר שיהיה יותר טוב?"
  • "עבדנו אז על 'מוסקט' ושרתי לו (לאריק איינשטיין) את 'גיטרה וכינור': 'בדירה קטנה, חשוכה מעט, לא רחוק... גר בחור אחד עם ילדה אחת'. ככה כתבתי. הוא אומר לי, 'לא טוב "ילדה אחת". אנחנו לא מזיינים ילדות פה, אוקיי?'"

מתוך ראיון לאלעד מסורי, israeliweek.com, מרץ 2017

  • "האנשים שבאים להופעות שלי בארץ חיים בישראל וזה הקשר שלהם איתי. מהצד השני יש את האנשים שהם לא בארץ – היחס שלהם אליי טומן בחובו געגועים וצורך בנוסטלגיה."
  • "עד היום אני לא יודע שזה (כתיבת שירים) מה שאני הולך לעשות בחיים; המילה 'יודע' זה משהו שלא קרה. אני בן אדם שחושב שלדעת זה לא כל כך חשוב, למעשה מה שאנחנו לא יודעים זה מה שחשוב."
  • "אני כותב שירים לגופו של עניין. אני רואה עצמי, במידה מסוימת, שייך לאלו שכותבים על מה שהם רוצים בלי לעשות חשבון, אבל הרבה פעמים אני כותב דברים שלא תמיד אנשים מבינים."
  • "שמעתי המון מוזיקה בחיים שלי בלי סוף... עבורי מוזיקה מתחילה בכל רחש קטן סביבי. הכול משפיע עליי. אין מוזיקה שאני לא אוהב חוץ מזו שאני לא אוהב."
  • "משה ואני מהודקים מאוד... הערב הזה נקרא 'יציאה' ולא במקרה כי יש בו יציאות – לפעמים אני מחליט על המקום לעשות משהו אחר, או שאני שואל את הקהל מה הוא רוצה לשמוע, זה מופע מאוד פתוח ומאוד קל לנו לעשות שינויים."

קישורים חיצוניים