תמול שלשום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
'''[[W:תמול שלשום|תמול שלשום]]''' הוא רומן מאת [[שמואל יוסף עגנון]] שיצא לאור ב־1945.
'''[[W:תמול שלשום|תמול שלשום]]''' הוא רומן מאת [[שמואל יוסף עגנון]] על חייו של גבור הספר יצחק קומר איש העלייה השנייה. הספר יצא לאור ב־1945.
{{מפריד}}


==מתוך הספר==
* "כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף."
* "כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף."
* "עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים."
* "עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים."
שורה 14: שורה 14:
* "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם ה[[כוכב]]ים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם."
* "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם ה[[כוכב]]ים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם."


==נאמר עליו==
* "מעבר להישגיו הספרותיים – מורכבות העלילה, שימוש וירטואוזי במגוון רבדים של הלשון העברית, דקוּת אבחנה פסיכולוגית ושילוב ייחודי במינו בין אירוניה לפתוס ובין ראליזם לסימבוליזם – סיפק הרומן מבט פנורמי מקיף על חיי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופה המכריעה לכינונו ולהתפתחותו – תקופת העלייה השנייה." ~ סבטלנה נטוקביץ'
* "פואטיקה של עגנון היא מורכבת, רב־שכבתית וטומנת הפתעות. יצירת המופת תמול שלשום, שזכתה כבר לעשרות פרשנויות, תמשיך ותעורר קוראים וחוקרים להתעמק בטקסט לגלות בו פנים חדשות." ~ ניצה בן-דב
[[קטגוריה:רומנים עבריים]]
[[קטגוריה:רומנים עבריים]]

גרסה מ־15:55, 14 במרץ 2021

תמול שלשום הוא רומן מאת שמואל יוסף עגנון על חייו של גבור הספר יצחק קומר איש העלייה השנייה. הספר יצא לאור ב־1945.

מתוך הספר

  • "כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף."
  • "עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים."
  • "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
  • "ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים? והלוא יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים."
  • "וכל מקום שם בירושלים קרוי משה, או אוהל משה או זכרון משה או ימין משה או מזכרת משה. רוצה אתה להגיע לאחד מן המקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."
  • "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה."
  • "אהוב אתה על עצמך בנעליים של לכה, ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים."
  • "ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה."
  • "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מדותיהם ונוהגים זה בזה אחווה."
  • "פאתי מערב האדימו והחמה נתגלגלה ככדור של אש בתוך שלהבת של אש, בתוך גדודי להבה, בתוך בריכה של דם, בתוך חיצים של זהב, שנקלעים בתוך עננים אפורים בתוך ערפלים וורודים, בתוך לפידים של נוגה, כלפי ההרים הסגוליים, כלפי האדמה הכהה."
  • "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם."

נאמר עליו

  • "מעבר להישגיו הספרותיים – מורכבות העלילה, שימוש וירטואוזי במגוון רבדים של הלשון העברית, דקוּת אבחנה פסיכולוגית ושילוב ייחודי במינו בין אירוניה לפתוס ובין ראליזם לסימבוליזם – סיפק הרומן מבט פנורמי מקיף על חיי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופה המכריעה לכינונו ולהתפתחותו – תקופת העלייה השנייה." ~ סבטלנה נטוקביץ'
  • "פואטיקה של עגנון היא מורכבת, רב־שכבתית וטומנת הפתעות. יצירת המופת תמול שלשום, שזכתה כבר לעשרות פרשנויות, תמשיך ותעורר קוראים וחוקרים להתעמק בטקסט לגלות בו פנים חדשות." ~ ניצה בן-דב