לגנאלוגיה של המוסר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה)
(עריכה)
[[קובץ:NietzscheGenealogie LIFEder Moral cover.jpg|ממוזער|200 פיקסלים|פרידריךעטיפת ניטשההספר]]
 
'''[[W:לגנאלוגיה של המוסר|לגנאלוגיה של המוסר]]''' (בגרמנית: '''Zur Genealogie der Moral''') הוא ספר פילוסופיה מאת [[פרידריך ניטשה]] שיצא לאור ב־1887. הספר תורגם לעברית.
* "הוא [=הכהן-הנזיר] עצמו חייב להיות חולה, הוא חייב להיות מעיקרו קרוב להם, לחולים ולחלכאים, על מנת שיבין אותם, על מנת שתהא הבנה איתם, אך עליו להיות גם חזק, שליט ברוחו לא פחות כי אם יותר מאשר שליט באחרים, איתן ברצונו לעוצמה, כדי להלך אימון ופחד על החולים, כדי שיוכל להיות להם משען ומבטח, עוצר ושורר, וכופה ורודן ואל." ~ עמ' 333
* "האמונה עצמה יש בה הוכחה – אמונה חזקה המביאה עמה אושר, מביאה עמה חשד באמיתו של הדבר שבו מאמינים, אין היא אישורה של אמת, היא אישורה של סבירות מסוימת – סבירות האשליה' [עמ' 357]
* "אין בנמצא כלל [[מדע]] נטול 'הנחות מוקדמות'. רעיון אשר כזה אי אפשר כלל להעלותו על הדעת... תחילה חייבת להיות תמיד איזו [[פילוסופיה]], איזו 'אמונה', שממנה יקבל המדע את כיוונו, טעמו, תחומו, דרכו, ואת זכות קיומו." ~ עמ' 360
* "שום דבר בעולם אינו מתגלה עוד כאלהי אלא אם כן הטעות, העיוורון, השקר ואלהים עצמו נתגלה כשקר הממושך ביותר שלנו." ~ עמ' 360
* "לא ה[[סבל]] עצמו היווה את בעייתו [=של האדם], כי אם זה האלם הנורא מסביב, בזעקו את שאלתו 'מה בצע בסבל?'. האדם, האמיץ שבבעלי החיים, ויודע־סבל יותר מכולם, לא את הסבל עצמו הוא שולל; הוא רוצה בו, אף שוחר אותו, בתנאי שמראים לו טעם כלשהו לסבלו, איזה 'למען'. חוסר-השחר של הסבל, ולא הסבל עצמו, זו הייתה הקללה שרבצה עד כה על האנושות." ~ עמ' 370

תפריט ניווט