פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ransik555 (שיחה | תרומות)
תיקנתי שגיאה.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Friedrich Nietzsche, Circa 1875.jpg|ממוזער|200px|פרידריך ניטשה, 1875]]
[[קובץ:Friedrich Nietzsche, Circa 1875.jpg|ממוזער|200px|פרידריך ניטשה, 1875]]
'''[[w:פרידריך ניטשה|פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה]]''' (בגרמנית: '''Friedrich Wilhelm Nietzsche''')‏ (15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900), פילוסוף גרמני.<ref>רוב ספריו תורגמו לעברית על־ידי [[ישראל אלדד]].</ref>
'''[[w:פרידריך ניטשה|פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה]]''' (בגרמנית: '''Friedrich Wilhelm Nietzsche''')‏ (15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900), פילוסוף גרמני.<ref>רוב ספריו תורגמו לעברית על־ידי [[ישראל אלדד]] ויצאו לאור בהוצאת שוקן.</ref>


==כללי==
==כללי==

גרסה מ־20:58, 27 במרץ 2021

פרידריך ניטשה, 1875

פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche)‏ (15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900), פילוסוף גרמני.[1]

כללי

פרידריך ניטשה, 1882
  • "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
  • "מה שלא הורג אותי - מחשל אותי."
  • "מת האלוהים! לא יחיה עוד! ואנו רוצחיו!"
  • "וכי מי לא הקריב אי־פעם למען שמו הטוב – את עצמו?"
  • "אדם שופט עצמו לפי הכוונות שלו, אחרים לפי ההישגים שלהם."
  • "החינוך הוא הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל."
  • "בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח."
  • "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."
  • "כל אשר מאהבה ייעשה, מתרחש תמיד מעבר לטוב ולרוע."
  • "אין עובדות, רק פרשנויות."
  • "מבלי מוזיקה החיים היו טעות."
  • אמנות מצילה אותנו מן האמת."
  • חיים חייבים שוב ושוב לגבור על עצמם."
  • "יש בכוחו של האמן לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."
  • אהבה מאחדת את הניגודים באמצעותה של השמחה."
  • "אה נשים, הן גורמות לעליות להיות יותר גבוהות ולנפילות יותר דחופות."
  • "אני לא יכול להאמין באל שרוצה רק שבחים כל הזמן."
  • "רצון לאהבה: משמע שגם המוות לרצון לי."
  • "רבים נוהגים בעקשנות במרדף אחר הדרך שבחרו לעצמם, מעטים במרדף אחר המטרה."
  • "אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות."

הולדת הטרגדיה (1872)

  • "ההכרה הורגת את הפעולה. כדי לפעול יש צורך בעיניים מוסוות באשליה."
  • טבע שנוכר, העוין או המשועבד, חוגג שוב את חינגת התפייסותו עם בנו האבוד, עם האדם."
  • "על מנת שיוכלו להמשיך לחיות, הוכרחו היוונים מתוך אילוץ עמוק ביותר לברוא את האלים ההם."
  • "אותו יצר עצמו, המוליד את האמנות כהשלמתו ומושלמותו של הקיום, בבחינת פתיון להמשך החיים, הוא אשר חולל גם את העולם האולימפי, ששימש בידי ה'רצון' ההלני מעין ראי מזכך. האלים מעניקים צידוק לחיי אדם על ידי כך, שהם עצמם חיים אותם – וזהו צידוק האלוהים היחיד שהוא בגדר טעם מספיק!"

אנושי, אנושי מדי (1878)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – אנושי, אנושי מדי
  • "האושר היחיד ניתן לנו במפעלי היצירה."
  • "הצורך איננו עובדה מבוססת אלא פרשנות."
  • "מידה טובה שיְשֵנָה - תתעורר רעננה יותר."
  • "בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח."
  • "התביעה להיות נאהב היא מן החוצפות הגדולות ביותר."
  • "אהוב את אויביך, בגלל שהם מפיקים ממך את הטוב ביותר."
  • "שום עוצמה אינה מסוגלת להחזיק מעמד אם עדת צבועים היא המייצגת אותה."
  • "נחוץ זיכרון טוב כדי שניתן יהיה לקיים הבטחות. נחוץ כוח דמיון רב כדי שניתן יהיה לחוש רחמים."
  • "ניתן להבטיח מעשים, אך לא רגשות, שכן אלה אינם רצוניים."
  • "האם אין זו מידת נפש בזויה לדמות את האויב תמיד כמרושע."
  • "ודאי שאתה רשאי לדחות בקשה, אך לעולם אל תהא דוחה תודה."
  • "התשוקות נעשות מרושעות ונוכלות, אם מסתכלים עליהן ברשעות ונוכלות."
  • "החינוך הוא הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל."
  • תשוקה מגדילה את מה שאדם רוצה בו; היא עצמה צומחת מכוח אי מימושה."
  • "דבר מוזר הוא העונש שלנו: אין הוא מטהר אלא מכתים, והוא הפשע הגרוע מן הפשע עצמו."
  • "כמה היטב נשמעות מוזיקה רעה וסיבות גרועות כאשר אנו צועדים אל מול האויב."
  • "תקווה היא הגרועה שברעות, היא רק מאריכה את עינויי האדם."
  • "מן הראוי לסלק את מקבצי הנדבות, כי אתה מצטער בתתך, ומצטער בחדלך מלתת."
  • "מן הראוי היה שלא להתיר לאיש להחליט דבר לגבי חייו מתוך מצב של התאהבות."
  • "מן הראוי להתיר בפומבי את כל הנדרים שנדרו המאוהבים."
  • "כדי לבנות מקדש צריך להרוס מקדש."
  • "אתה הולך אל האישה? אל תשכח את השוט!"
  • "את מי שונאת האישה יותר מכל? - כה אמרה הפלדה אל המגנט: 'אותך אני שונאת יותר מכל, כי מושך אתה, אך לא די כוח בך להצמידני אליך'."
  • "לחולה, הטובה שבתרופות היא קצת בריאות פה ושם."
  • "להישאר שוכב מבלי נוע וקצת להרהר, זו התרופה הטובה ביותר לכל מחלות הנפש. ועם קצת רצון טוב השימוש בה נעשה משעה לשעה נעים יותר."
  • "מי שמתכחש לגאוותו הוא גאה בדרך כלל באופן כה גס, שכדי לא להתבזות הוא עוצם את העיניים בנוכחותה."
  • "אם תרצו להעפיל גבוה, השתמשו ברגליכם שלכם! אל תניחו שישאוכם, אל תתישבו על גבם וראשיהם של אחרים."
  • "אדם מלא שמחה חייב להיות איש טוב. אולי אינו הכי נבון, כי הוא משיג את מה שהגדול בחכמים שואף אליו בכל כושר תבונתו."
  • "החרטה היא טיפשות והבל כנשיכת כלב באבן."
  • "ממה שאתה רוצה ללמוד ולהכיר היטב אתה חייב להתרחק, לפחות לזמן מה. רק כשמשקיפים על העיר ממרחקים מבחינים היטב במגדליה הגבוהים המתנשאים מעל בתיה."
  • "מי שמעדיף את היפה על היעיל גומר כילד המעדיף סוכריות על לחם, על ידי כך שהוא מקלקל את הקיבה, ועל ידי השקפת עולם מרה."
  • "כל הדברים הטובים מדרבנים את החיים, ואפילו ספר טוב שנכתב נגד החיים."
  • "מהי לכן האהבה, אם לא לשמוח ולהבין כשאנו רואים מישהו פועל ומרגיש באופן שונה מאתנו, ולפעמים ההפך מכפי שאנו? כי האהבה מאחדת את הניגודים באמצעותה של השמחה. אסור להתעלם מן הניגודים או לכלותם."
  • "אדם צריך זיכרון יוצא מן הכלל כדי לזכור את כל ההבטחות שהוא מבטיח."
  • "אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר - האמן; אם נוהה אתה אחרי האמת - חקור..."
  • "סופו של איש האמת להגיע לכלל הכרה שהוא משקר כל ימיו."
  • "מי שאינו משקר אינו יודע אמת מהי."
  • "כאשר האדם, אבי ההרס, ההרס העצמי, פוצע את עצמו, פצע זה הוא המכריחו לחיות."
  • "האדם הוא דבר נזיל ונוח לקבל צורה - אפשר לעשות ממנו כל מה שחפצים."
  • "אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין."
  • "אין בידנו למנוע את לידתנו, אך יש בידנו לתקן משגה זה..."
  • "הכל באישה חידה והכל פתרון אחד לו - הריון; הגבר אינו אצל האישה אלא אמצעי בלבד, המטרה היא תמיד הילד."
  • "לכדור הארץ יש עור, לעור הזה יש מחלות, אחת המחלות הללו קרויה... אדם."
  • "אתה הכוכב הגדול! גם אושרך כלא היה, לולא היו אלה אשר להם אתה מאיר."
  • "הרעש מחסל את המחשבה."
  • "הרצון הוא האיש החזק והעיוור, שנושא על גבו את האיש הצולע שעיניו פקוחות."
  • "יש מי שבשבילו הבדידות היא בדידותו של המוגבל, ויש מי שבשבילו הבדידות היא בריחה מהמוגבל."
  • "האדם הוא החיה האכזרית ביותר."
  • "על הר האמת אתה אף פעם לא מטפס לשוא; או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום, או שתאמן את עצמך להגיע יותר גבוה מחר."
  • "אנשים שנותנים בנו את אמונם המלא, מאמינים שמגיע להם גם האמון שלנו. ההנחה הזו שגויה, מתנה לא מביאה זכויות."
  • "הדרך הכי טובה להשחית את הנוער היא להדריך אותו להעריך יותר את אילו שחושבים כמוהו מאשר את אילו שחושבים אחרת."
  • חוכמה מציבה גבולות אפילו לידע."
  • " מספיק קשה לי לזכור את הדעות שלי מבלי להיות מחוייב לזכור גם את ההנמקות להן!"
  • "אני חושב שהבנתי למה רק האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל באופן כה עמוק עד כי היה חייב להמציא את הצחוק."
  • "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
  • "רק מוזיקה מבחילה מכניסה כסף כיום."
  • "האדם לא רוצה להיות חופשי אלא נשלט."
  • "סופר טוב ניחן לא רק באינטלקט שלו אלא גם באילו של חבריו."
  • "האלוהים שלכם מת ורק הבורים בוכים. אם אתם טוענים שיש גיהנום, אז ניפגש שם!"
  • "אדם שופט עצמו לפי הכוונות שלו, אחרים לפי ההישגים שלהם."
  • "סופרים צריכים לשתוק כשהיצירות שלהם מדברות."

דמדומי שחר (1881)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – דמדומי שחר
  • אושר, יהיה מה שיהיה, מעניק אוויר, אור וחופש תנועה."
  • "חובותינו - הלא הן הזכויות שיש לאחרים עלינו."
  • "מצב הרוח הרגיל שלנו מותנה במצב הרוח שאנו יודעים לקיימו סביבנו."
  • "מידה הומאנית היא במורה להזהיר את תלמידיו מפני עצמו."
  • "עצם הדבר הזה, להבין סיבה ומסובב כסיבה ועונש, כמה נורא הוא ומנוגד לתבונה!"
  • "וכי מה כורח הוא לנו להשמיע בקול רם כל כך ובקנאות שכזאת, מה שהננו, מה שאנו רוצים איננו רוצים?"
  • "הנצרות, בעקבות בוזה לעולם הזה, הפכה את הבורות למידה טובה, למידת התום הנוצרי, אולי מפני שהתוצאה המצוייה ביותר של תום זה היא, כמרומז, האשמה, רגש האשמה והייאוש."
  • "כמה קלה יותר תהיה הרגשת החיים הכללית אם נוסף על האמונה באשמה נשתחרר גם מיצר הנקמה הישן ואף נחשוב את ההליכה בדרך הנוצרית ונתינת ברכה לאויבינו וגמילת חסד עם מי שפגעו בנו לחוכמה יתרה מצד האנשים המאושרים! הבה נסלק את מושג החטא מהעולם – ותיכף ומיד נשלח בעקבותיו גם את מושג העונש."
  • "לעולם אל תעצור או תאטום אזניך בפני מה שעלול לעלות על הדעת נגד דעתך! נדר זה נדור לעצמך! ראשית יושרה של החשיבה היא. צא יום-יום למסע מלחמה אף נגד עצמך. ניצחון ומוצב שנכבש, אינם עוד עניינך שלך, כי אם של האמת, - אך גם מפלתך אינה עוד עניינך שלך!"
  • "מן הראוי שנפחד מפני מי ששנא את עצמו, כי נהיה קורבן לזעמו ונקמתו. נדאג, איפוא, לדרכים כיצד לפתותו לאהבת עצמו!"

המדע העליז (1882)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – המדע העליז
  • "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."
  • "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה."
  • "רק הכאב הגדול הוא גואלה האחרון של הרוח."
  • "מה שאנו עושים לעולם אינו מובן, אלא רק זוכה לשבח או לגנאי."
  • "לחיות – משמע: להיותך מרחיק מעליך בלי הרף משהו המבקש למות."
  • "ההחלטה הנוצרית להשקיף על העולם כרע ומכוער, גרמה לו להיות מכוער ורע."
  • "יש בכוחו של האמן לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."
  • "לעולם לא נצא חובת רכות שאנו חייבים בה כלפי האישה."
  • "ההסברים המיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא, שאין הם אפילו שטחיים."
  • "רעד וחיל אוחזים בנו שוב; מיהו זה אשר ישתוקק לקדש מחדש כאלוהית מפלצת זו של עולם לא נודע, כפי שנהגו חכמי העולם העתיק?"
  • "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"
  • "מטרתו הסופית של המדע אמורה לגרום לו, לאדם, הנאה רבה ככל האפשר וצער מעט ככל האפשר. אולם מה הדין אם ההנאה והצער כה מקושרים הם זה בזה בחבל אחד, שכל מי שרוצה ליהנות הרבה ככל האפשר מן האחד, נאלץ ליטול הרבה ככל האפשר מן האחר?"

כה אמר זרתוסטרא (1883 - 1885)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – כה אמר זרתוסטרא
  • "החטא לאלוהים היה לפנים גדול החטאים, אך הנה מת האלוהים ובזאת מתו גם החוטאים ההם. כעת הדבר האיום ביותר הלא הוא לחטוא לארץ."
  • "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום – לרשע."
  • "גדלותו של אדם בזה שגשר הוא ולא מטרה: מה שאפשר לאהוב בו באדם הוא זה שמעבָר הוא ושקיעה."
  • "אהבה מהי? בריאה מהי, ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים יותר מכל שקדם לו."
  • "זה דבר חכמתו: 'היה ער על מנת שתיטיב לישון'. ואכן, אלמלא היה בהם, בחיים, טעם, וחייב הייתי לבחור בשטות כלשהי, הייתה זו לי המובחרת שבשטויות."
  • "כל כולי גוף, ושום דבר זולתי זאת. ונפש אינה אלא מילה למשהו השייך לגוף. הגוף הוא בינה גדולה, ריבוי בעל משמעות אחת, מלחמה ושלום, עדר ורועה."
  • "האדם הוא דבר שהכרח לגבור עליו; ועל כן עליך לאהוב את מידותיך הטובות – כי בהן צפון אבדנך."
  • "לעתים קרובות בעלותי אני מדלג על פני מדרגות – ושום מדרגה לא תסלח לי על כך."
  • "השלום אהבו כאמצעי למלחמות חדשות. ואת השלום הקצר – יותר מן הארוך."
  • "יהא שלומכם ניצחון."
  • "הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי באישה שאיתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"
  • "לא אאמין באף אל שאינו יודע לרקוד."
  • "עשר אמיתות עליך למצוא ביום: ולא, גם בלילה עוד תחפש אמת ונפשך תישאר רעבה."
  • "אכן, מרוב עייפות אף למות לא נוכל עוד; ועתה עודנו ערים ומוסיפים לחיות- בתוך כוכי קברים."
  • "לארץ, הוא אמר, יש עור; ועור זה נגוע במחלות. אחת המחלות האלה, למשל, נקראת 'אדם'."
  • "לגאול את העבר ולהפוך כל 'היה' ל'כך רציתי שיהיה!'- רק לזה אני קורא גאולה!"
  • "קשה לחיות עם בני אדם, כי קשה כל כך לשתוק. בייחוד לפטפטן."
  • "האם מכירים אתם את בהלת הנרדם?- חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
  • "לא אני הפה לאזניים האלה."

מעבר לטוב ולרוע (1886)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – מעבר לטוב ולרוע
  • "כל אשר מאהבה ייעשה, מתרחש תמיד מעבר לטוב ולרוע."
  • "מי שבּז לעצמו, עדיין מכבד הוא את עצמו בבחינת בּז."
  • "לדבר הרבה על עצמך יכול להיות אמצעי להסתיר את עצמך."
  • "אם אתה מביט לתהום לאורך זמן, התהום מביטה בך בחזרה."
  • "יבורכו השוכחים, כי הם משיגים את הטוב גם מכשלונותיהם."
  • "לא זה שרימיתני זעזע אותי, כי אם שהינני מוסיף להאמין לך!"
  • "לעיתים קרובות למדי אין הפשע לפי כוחו של הפושע: הוא מצמצמו ומתכחש לו."
  • "אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות."
  • "מת האלוהים! לא יחיה עוד! ואנו רוצחיו!"
  • "וכי מי לא הקריב אי־פעם למען שמו הטוב – את עצמו?"
  • "ב'ברית הישנה' היהודית, זה ספר הצדק האלוהי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו."
  • "הטירוף נדיר אצל היחיד – אך אצל קבוצות, מפלגות עמים וזמנים – הוא התדיר." ~ עמ' 87
  • "ככל שמופשטת יותר האמת שברצונך להורות, חייב אתה יותר לפתות את החושים אליה."
  • "מן ההכרח לתבוע לדין ולשיפוט ללא־רחם את כל רגשי המסירות, ההקרבה העצמית למען הזולת, כל אותו מוסר של התבטלות: וכן את האסתטיקה של ה'התבוננות־חסרת־הפניות', אשר מאחוריה מנסה האמנות המסורסת להיטיב את מצפונה על דרך מפתה למדי.
  • "האישה לומדת לשנוא, בה במידה שהיא עומדת מלהקסים."
  • "הנפש האצילה יש בה יראת כבוד בפני עצמה."
  • "אין מי שירבה לשקר כמו הממורמר."

לגנאלוגיה של המוסר (1887)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – לגנאלוגיה של המוסר
  • "רק מה שאינו חדל לגרום לנו סבל נשאר בזיכרון."
  • "אפשר לחיות מבלי לזכור ולהיות מאושר, אך אין זה מן האפשר לחיות מבלי לשכוח."
  • "אנו המכירים, אנו עצמנו איננו מוכרים לעצמנו, וסיבה מספקת לכך: מעולם לא חיפשנו את עצמנו. איך יכולנו אם כן למצוא את עצמנו ביום מן הימים?"
  • "שעה ארוכה האזין לדברי, אך לא עצר ברוחו להאזין גם לשתיקתי. כי הנה בנקודה זו, יש לי הרבה מה לשתוק."
  • "בבית מלאכה זה, בו מייצרים אידיאלים - רוח סירחון עולה באפי מכל שקריו"
  • "ואת אוזלת היד שאינה גומלת מעבדים פה ל'טוב לב'; את השפלות הפחדנית ל'רוח ענווה'; את הכניעה לשונאים הופכים ל'ציות'"
  • "וכי איזה פילוסוף גדול היה נשוי? היראקליטוס, אפלטון, דקארט, שפינוזה, לייבניץ, קאנט, שופנהאואר — לא היו נשואים."
  • "היא [=המוסיקה] אמנות בלתי-תלויה, אמנות כשהיא לעצמה, לא כדוגמת אחרות שהן בבואותיהן של תופעות, כי אם דוברות בלשונו של הרצון בה"א הידיעה, הרצון בכבודו ובעצמו, ישר מתהומיותו, בחינת התגלותו האמיתית הראשונית, הישירה." ~ עמ' 308
  • "האמונה עצמה יש בה הוכחה – אמונה חזקה המביאה עמה אושר, מביאה עמה חשד באמיתו של הדבר שבו מאמינים, אין היא אישורה של אמת, היא אישורה של סבירות מסוימת – סבירות האשליה' [עמ' 357]
  • "אין בנמצא כלל מדע נטול 'הנחות מוקדמות'. רעיון אשר כזה אי אפשר כלל להעלותו על הדעת... תחילה חייבת להיות תמיד איזו פילוסופיה, איזו 'אמונה', שממנה יקבל המדע את כיוונו, טעמו, תחומו, דרכו, ואת זכות קיומו." ~ עמ' 360
  • "שום דבר בעולם אינו מתגלה עוד כאלוהי אלא אם כן הטעות, העיוורון, השקר ואלוהים עצמו נתגלה כשקר הממושך ביותר שלנו." ~ עמ' 360
  • "לא הסבל עצמו היווה את בעייתו [=של האדם], כי אם זה האלם הנורא מסביב, בזעקו את שאלתו 'מה בצע בסבל?'. האדם, האמיץ שבבעלי החיים, ויודע-סבל יותר מכולם, לא את הסבל עצמו הוא שולל; הוא רוצה בו, אף שוחר אותו, בתנאי שמראים לו טעם כלשהו לסבלו, איזה 'למען'. חוסר-השחר של הסבל, ולא הסבל עצמו, זו הייתה הקללה שרבצה עד כה על האנושות." ~ עמ' 370

שקיעת האלילים (1888)

  • "בכל פעם שהחיים זורחים, האושר והאינסטינקט זהים."
  • "שקיעת האלילים: הו, מי עוד יבין היום את עומק הרצינות שהמתבודד פה מחלים ממנה! העליצות היא הדבר הבלתי־מובן ביותר אשר בנו."
  • "לנסות להעריך את החיים לחיוב או לשלילה, זה לעסוק באבחנות שלעולם אין בכוחן להיות אמיתיות."
  • "בעבור הפילוסוף, להתייחס לערכם של החיים כבעיה, משמעו לטעון כנגד עצמו ולהעמיד בסימן שאלה את חוכמתו."
  • "ייתכן שזו פסגת הנפש כאשר פילוסוף שותק."
  • "אני תלמידו האחרון של הפילוסוף דיוניסוס — אני המורה של תורת השיבה הנצחית."
  • "על פי מוצאו סוקרטס השתייך למעמדות הנמוכים. סוקרטס היה פלבאי. אנו יודעים ויכולים להיווכח בעצמנו עד כמה היה מכוער."
  • "לכל מערכת החינוך הגבוהה בגרמניה אבד העיקר: המטרה, וכן האמצעים למטרה."
  • "גדולי־הרוח, ובלבד שהם גם רבי־העוז, הם גם המתנסים בטרגדיות המכאיבות ביותר: אך דווקא משום כך הם מכבדים את החיים המתגרים בהם במלוא עוצמתם."
  • "ובכן? בחרתם ביושר ובחזה המנופח, ויחד עם זאת אתם מלכסנים מבטיכם אל יתרונותיהם של נטולי־ההיסוס? — אך יושר הלא פירושו וויתור על 'יתרונות'...(כתובת על שער ביתו של אנטישמי)."
  • "לעתים קרובות סיבתו של הכיעור היא תערובת גזעית."
  • "סוקרטס היה ליצן שהצליח לשכנע אנשים כי יש להתייחס לדבריו ברצינות."
  • "מבלי מוזיקה החיים היו טעות."
  • "תורת השוויון! והרי אין ארס ארסי מזה: למראית־עין הצדק בכבודו ובעצמו מטיף תורה זו, בעוד שלמעשה היא הסוף לכל צדק."
  • "התולעת הנדרסת מתכווצת, ומחוכמה היא עושה זאת. היא מפחיתה בכך את האפשרות להידרס שנית. ובלשון המוסר: שפל־רוח."
  • "הנצרות אשר בזה לגוף, הייתה עד כה גדול האסונות של האנושות." ~ עמ' 128
  • "וכי מי לא שקע פעם במחשבות נוגות על כך, מה יכול יכלה להיות הרוח הגרמנית? אך הנה העם הזה טימטם עצמו מרצון כבר אלף שנה בקירוב: בשום מקום בעולם לא נעשה שימוש נפשע יותר בשני הסמים האירופאיים: אלכוהול ונצרות."
  • "האם האדם אחד משקרי האל, או שהאל אחד משקרי האדם?"
  • "מה שאינו הורג אותי מחזק אותי."
  • "אל תנהג בפחדנות כלפי מעשייך. אל תפקירם לאחר מעשה!"
  • "אין לי אימון בכל בעלי השיטות ואני חומק מהם. הרצון לשיטה מעיד על העדר יושר."
  • "כדי לחיות בדד, חייב אתה להיות חיה או אל - טוען אריסטו. חסרה אפשרות שלישית: חייב אתה להיות שניהם כאחד - פילוסוף."
  • "אם יש עמך ה'למה?' של החיים, אתה משלים עם כמעט כל 'איך?' - אין האדם שואף אל האושר; רק האנגלי עושה כן."
  • "האם אנחנו, שוללי־המוסר, גורמים נזק לצדקות? — לא יותר ממה שהאנרכיסטים גורמים למלכים. מאז הוחל לירות במלכים, שוב הם מתחזקים בכסאותיהם. מוסר השכל: יש לירות בו, במוסר."
  • "אין מקום שכה ירעו לקרוא בי כמו במולדת."
  • "אתה מחפש חסידים? - חפש אפסים!"
  • "רק מחשבות שנהלכן יש להן ערך."
  • "אתה רץ בראש? - כרועה תעשה זאת או כחריג? אפשרות שלישית היא הפליט."
  • " חייב אדם לדעת מה הוא רוצה וכי הוא רוצה."
  • "כאשר ישראל ימיר את נקמת כל דורותיו בברכת עד לאירופה: או אז יעלה ויבוא שוב זה היום השביעי בו ישוב וישמח א-להי היהודים הקדום, יוכל להתענג על עצמו, על בריאתו ועל עמו הנבחר -ואף אנו כולנו , הלא נגל ונשמח עמו."
  • "לעומת זאת רוסו — לאן בעצם ההוא רצה לשוב? זה האדם המודרני הראשון, אידיאליסט ונבל בעת ובעונה אחת, שנזקק ל"יוקרה" מוסרית כדי שיוכל לשאת במראה עצמו."
  • "החולה הוא טפילה של החברה."
  • "הנה רמזתי מה הצד הדוחה שהיה בו בסוקרטס: מכל שכן שעליי להסביר את עובדת הקסם שבהופעתו — בהמציאו סוג חדש של תחרות, ובהיותו בשביל חוגי האצולה של אתונה חלוץ ראשון בסיוף זה, זו נקודה ראשונה. הוא הקסים בנגיעתו זו אשר נגעה ביצר התחרות של היוונים — הוא הביא חידוש בזירת ההיאבקות בין גברים צעירים ובין בחורים. סוקרטס היה גם אירוטיקאי גדול." ~ עמ' 60
  • "הללו [=החושים] אינם מרמים... השקר אינו נובע אלא מעיבוד שאנחנו מעבדים את עדותם... "התבונה" היא הסיבה לזיוף עדותם של החושים. כל עוד החושים מראים את ההתהוות, הכליון, התמורה, אין הם משקרים... [=וכתמיכה להיראקליטוס] ההוויה היא פיקציה ריקה. העולם "המדומה" הוא האחד והיחיד, העולם ה"אמיתי" אינו אלא תוספת משוכזבת." ~ עמ' 64
  • "מה איפוא השיטה היחידה האפשרית שלנו? — שאין מה שמקנה לו לאדם את תכונותיו, לא אלוהים, לא החברה, לא אבותיו ואבות־אבותיו, ואף לא הוא עצמו." ~ עמ' 82
  • "קראתי את תולדות חייו של תומאס קרלייל, זו המהתלה של מרצון ולא מדעת. זה הפירוש ההירואי־מוסרי למצבים של הפרעות בעיכול. — קרלייל, איש המילים והזיקות החזקות, נואם מן המיצר, איש שבלי הרף נדחף על ידי הכמיהה לאמונה חזקה בתוספת ההרגשה שאין הוא מסוגל לכך (ובכך הוא רומנטיקאי טיפוסי!) הכמיהה לאמונה חזקה איננה הוכחה לאמונה חזקה, אדרבא, הוכחה להיפוכו של דבר. אדם שיש לו אמונה שכזאת, יכול להרשות לעצמו את המותרות הנאים של הספקנות: הוא מצוייד במידה מספקת של ביטחון, כוח צמידות. קרלייל מחריש משהו בתוך עצמו בעזרת הפורטיסמו הזה שבהערצת אנשים בעלי אמונה חזקה, ובכעסו על אלה שאינם תמימים כל כך: הוא זקוק לרעש. אי־יושר מתמיד ויוקד כלפי עצמו — זוהי סגולתו, בזה רק בזה הוא מעוניין. — אומנם באנגליה הוא נערץ על שום יושרו דווקא. — מילא, זהו נוסח אנגליה ; ואם נזכור שהאנגלים הם עם הצביעות המושלמת, הרי לא רק שזה בסדר, כי אם גם מובן ביותר. ביסודו של דבר קרלייל הוא אתיאיסט אנגלי אשר רואה כבוד לעצמו בכך שאיננו אתיאיסט." ~ עמ' 101
  • "להיות סובלני כלפי בני אדם, לפתוח את הלב לרווחה, משמע להיות ליברלי, אך לא יותר מליברלי. אולם לבבות, שמידת הכנסת־האורחים שלהם נאצלת, ניכרים בוילונות הכבדים על חלונותיהם, בתריסיהם המוגפים. מיטב הדריהם — ריקים. למה זה? כי הם מצפים לאורחים שכלפיהם אין צורך לנהוג בסובלנות." ~ עמ' 109
  • "עצה לאדונים הפסימיסטים ושאר הדיקאדנטים: אין בידינו למנוע את לידתנו." ~ עמ' 115
  • "המלחמה מחנכת לחופש. כי חופש מהו? רצונך לשאת באחריות עצמית... התגברות אדישותך לגבי... החיים עצמם. נכונותך להקריב על מזבח עניינך בני-אדם, גם את עצמך.... האדם שהשתחרר ומכל שכן הרוח שהשתחררה דשים בעקביהם את סוג הנחת הבזוי... האדם החופשי הוא לוחם. על פי מה נמדד החופש אצל היחיד ואצל עמים? על פי המכשולים שיש לגבור עליהם, על פי העמל שמשלמים בו כדי להישאר למעלה. את הטיפוס העילאי של האדם החופשי יש לבקש כל היכן שמתגברים על התנגדות עילאית: במרחק חמש פסיעות מן הרודנות." ~ עמ' 119-120
  • "טיפוס הפושע הוא טיפוס של אדם חזק בנסיבות מכשילות, אדם חזק שהוחלה. דרוש לו המדבר, תנאי טבע וצורת קיום אשר יתר־חופש ויתר־סיכון להם, ואשר מוצדק בהם כל מה שהוא מגן וחרב באינסטינקט של האדם החזק. מידותיו הטובות מנודות על ידי החברה ; יצריו התוססים ביותר הטבועים בו משתרגים עד מהרה ברגשות דיכוי, בחשדנות, בפחד, בקלון. אבל זהו כמעט בגדר תרופה נגד ניוון פיזיולגי. כל מי שנאלץ לעשות בסתר ומתוך מתח ממושך, בזהירות ובערמומיות, את מה שהוא מיטיב לעשותו ומעדיף לעשותו, ממילא נעשה אנמי. ומכיוון שיבול יצריו הם תמיד רק סכנות ורדיפות ואסונות, הרגשתו פונה תמיד גם נגד יצריו אלה עצמם — הוא חש בהם כגזירה. החברה שלנו, המבוייתת, הבינונית, המסורסת, בחברה זו אדם טבעי משורש, אשר מן ההרים בא או מהרפתקאות הים הגדול, מידרדר בה בהכרח לפושע." ~ עמ' 125-126
  • "מושג האלוהים היווה עד כה את הפרכתו הגדולה ביותר של הקיום...אנו כופרים באלוהים. אנו כופרים באחריות לאלוהים: רק כך אנו מביאים גאולה לעולם."

הנה האיש (1888)

  • "לתקן את המין האנושי? הנה הדבר האחרון שאוכל להבטיח. אינני יוצר אלילים חדשים."
  • "להשליך את כל האלילים – כך אני מכנה את כל האידיאלים – הנה מה שמהווה את אמונתי."
  • "בה במידה שהמצאנו את השקר של עולם אידיאלי, רוקנו את המציאות מתוכנה, ממשמעותה וממהימנותה."
  • שקר שאנו מכנים אידיאל היה עד כה קללה המעיקה על המציאות."
  • "האנושות עצמה הפכה שקרית ומזויפת מיסודה עד כדי אמונה בערכים המנוגדים לאלה שבכוחם בלבד להבטיח את חוסנה ואת עתידה."
  • "נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל. לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים."
  • "בסופו של דבר שום אדם לא יצליח לשמוע מתוך הדברים, אף לא מתוך ספרים, יותר ממה שכבר ידוע לו."
  • "כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה."
  • "את רצוני לבריאות, לחיים, הפכתי לפילוסופיה שלי." ~ עמ' 150
  • "השותקים, כמעט תמיד חסרים הם עידון וטוב-לב; השתיקה היא תלונה. הבולע רוק מפתח בהכרח אופי רע." ~ עמ' 155
  • "מאפיינת אותי רגישות מוזרה ביותר של יצר הניקיון, כך, שאני חש את קירבתה – מה אני אומר? אני חש פיסיולוגית את תוך תוכה, את "קרביה" של כל נפש, אני מריח אותם." ~ עמ' 158
  • "לא אדם אני, חומר-נפץ אנכי." ~ עמ' 239
  • "המושגים "העולם שמעבר", "עולם האמת", הומצאו כדי ליטול מן העולם היחיד אשר קיים את ערכו – וכדי לא להותיר למציאותנו הארצית מטרה כלשהי, תבונה כלשהי, משימה כלשהי!' ~ עמ' 246

ניטשה נגד ואגנר (1889)

  • "מאז שובו של ואגנר לגרמניה הוא מייצג את כל מה שאני מתעב - אפילו את האנטישמיות."
  • "לעתים קרובות שאלתי את עצמי אם אינני חייב לשנות חיי הקשות, יותר מאשר לאחרות."
  • "ואשר למחלתי הארוכה, האם אינני חייב לה יותר מאשר לבריאותי? אני חייב לה בריאות מושלמת יותר. מה שאינו הורג אותי מחזק אותי."
  • "אני חייב למחלתי גם את הפילוסופיה שלי. רק כאב עז הוא משחרר גדול של הנשמה."
  • "כאב עז ארוך, איטי, שבו אנו נשרפים כמו עצים ירוקים. הוא בלבד מכריחנו, אנו הפילוסופים, לרדת לעמקי נשמתנו."
  • "גם בתכנון העלילה ואגנר הוא בראש ובראשונה שחקן."

אנטיכריסט (1895)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – אנטיכריסט (ספר)
  • "האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם, אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל."
  • "כל דבר מוצלח, כל דבר גאה וחומד לצון, יופי מעל לכל, פוגע בעיניה ואוזניה של הכנסייה."
  • "נוצרית היא השנאה לרוח, לגאווה, להעזה, לחופש, לחירותה של הרוח. נוצרית היא השנאה לחושים, לחדוות החושים, לחדווה בכלל."
  • " התרמית הגדולה של אי המוסריות האישית מחריבה כל היגיון, כל דבר שבחושים הטבעיים - כל דבר תועלתי ומסייע לחיים, או מבטיח את העתיד עכשיו, מעורר חשד."
  • "אל שהתנוון אלי סתירת החיים, במקום להוות זיכוכם ואישורם הנצחי! אלהים המהווה הכרזת איבה לחיים, לטבע, לרצון החיים! אלהים כנוסחה לכל השמצת העולם הזה, לכל כזבי "העולם הבא"! אלהים שהוא האלהת הלא-כלום. קידושו של הרצון אל הלא-כלום." ~ עמ' 266

הרצון לעוצמה (1901)

(מבוסס על קטעים מפנקסיו)

  • "להכריז על אהבה אוניברסלית של האנושות משמעו להעדיף את כל מי שסובל, את המתנוון ואת מי שאין הצדקה לקיומו. דבר זה מצדיק את הישרדותו של החלש ושל המתנוון."
  • "הכרזתי מלחמה על האידיאל החולני של הנצרות (ועל כל מה שנמצא בקרבתו) לא כדי לכלותו אלא כדי לשים קץ לעריצותו."
  • "קיומו של האידיאל הנוצרי הוא מן הדברים הרצויים ביותר, מפני שאידיאל חדש עומד לתפוס את מקומו, ואולי להתנשא עליו."
  • "כדי להגיע למצב של התעלות רוחנית האידיאל החדש זקוק לאויבים נמרצים."
  • "יצר הקיום שלנו רוצה בקיומם של אויבים כדי שיוכל להפוך לאדונם."
  • "כאשר קיים ניגוד או חוסר תיאום בין שאיפותיו של האדם, עלינו להסיק כי אנו עדים להחלשת הכוחות העומדים מאחרי הרצון."
  • "אנו מתנגדים להשתפכות רגשנית."
  • "על מנת להיות קלאסי יש צורך בכל הכשרונות, בכל הרצונות האלימים הנראים מנוגדים זה לזה, אבל צועדים יחדיו עם אותו עול על צווארם."
  • "דבר אינו בעל ערך גדול יותר מאשר להגיע לרמה גבוהה של עוצמה."
  • "היפה הוא תוצאה של עוצמה רבה. אנו יכולים להחשיב את היפה כביטוי של רצון מנצח, כתיאום אינטנסיבי ביותר, כהכנסת סדר בכל הרצונות האלימים, וכנקודת איזון יציבה בין כוחות מנוגדים."
  • "פילוסופיה ניסיונית, כמו זו שאותה אני חי, מתחילה בהתעלות אפילו על הניהיליזם המוחלט, עד כדי כך שהיא שואפת להגיע להיפוכו של דבר: להשקפה חיובית על העולם כפי שהוא."
  • ״לא הרעב מחולל מהפכות, כי אם התאבון שבא עם האוכל״
  • "כל היודע איך נוצרת תהילה כלשהי, יתייחס בחוסר-אמון גם כלפי אותה תהילה שזכתה לה המידה הטובה"
  • "גלוי לעין, למשל, ששווים של נישואין הוא כשווים של הכורתים את ברית-נישואין, משמע שבדרך כלל זהו משהו עלוב ולא נאה"
  • "אהבת בצע, תאוות שלטון, עצלות, פשטות, פחד: כולם מעוניינים בנושא המידה הטובה: על כן כה איתן מעמדה"

מתוך אגרותיו

  • "שלחתי זה מקרוב ספר. שמו: "מעבר לטוב ולרוע" (...לא על מנת שתקראי בו, ופחות מזה שתביעי בפניי את רשמייך. נניח שמותר יהיה לקרוא בו בשנה 2000 בערך)." ~ אגרות, עמ' 366, שנת 1886, לידידתו מאלוידה פון מייזנבוג
  • "הענקתי לאנושות את העמוק בספרים. וזה מחייב כפרה כבדה! זה מוציא אותך מכל מגע אנושי, זה יוצר מתח ורגישות עד לבלתי נשוא. אתה נעשה כחיה שפוצעים אותה בלי הפוגות. והפצע הוא אי-שמיעת תשובה, בת-קול של תשובה, והנטל, אשר בקשת להעבירו, לשתף אחרים בו... אתה חייב בדרך מבעיתה לשאתו על כתפיך לבדך." ~ אגרות, עמ' 372

נאמר עליו

  • "רוב כתביו של פרידריך ניטשה עשויים מאמירות (אפוריזמים) ומסות קצרצרות. פרשניו מבינים זאת כביטוי של הסתייגות מבניית מערכת תיאורטית שיטתית, וכהצהרה כי אין בנמצא אמת אחת אחידה ומוחלטת, אלא נקודות מבט (פרספקטיבות) רבות וארעיות." ~ אורי ורניק
  • "הוכיח הלכה למעשה, כי יסוד עולמו של היחיד הוא בתוכו ומשם הוא צריך להתחיל את בניין עולמו, בכדי שיהיה הבניין מתאים אל היסוד, ולדחות כל מה שסותר אותו מבחוץ." ~ אהרן דוד גורדון

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוב ספריו תורגמו לעברית על־ידי ישראל אלדד ויצאו לאור בהוצאת שוקן.