יצחק שדה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 806 בתים ,  לפני 11 חודשים
"אנחנו נגד התנפלויות על עוברי־דרכים"
(הערות שוליים)
("אנחנו נגד התנפלויות על עוברי־דרכים")
* "לא למען המית נתון הנשק בידינו, אלא כדי לשמור על החיים."
* "המפקד צריך לגלם באישיותו את הרעיון שלמענו אנו נלחמים."{{הערה|מתוך כתבים פרי עטו כרך ג'. לקוח מן המאמר "מלחמה בלתי שגרתית" עמוד 159.}}
* "אנחנו נגד רצח, אנחנו נגד התנפלויות על עוברי־דרכים, נגד התנקשות בערבים עובדים שקטים. אין אנחנו מוכנים לקבל את המושג הערבי על הגבורה. לא התנפלות שפלה על בלתי־מוגנים היא הנשק שלנו, לא שפיכת־דמים – המטרה שלנו. הרצח הוא שפל, תמיד שפל, יהיה הרוצח מי שיהיה. התנפלות על עוברי־דרך שקטים היא תמיד נקלית, יהיה הרוצח מי שיהיה". ~ מתוך המאמר "לא הבלגה ולא רצח", עיתון "דבר", 19.7.1938.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 243–244.}}
 
==נאמר עליו==
* "יצחק שדה, המהפכן האגדי שהשפיע יותר מכל אדם אחר על בניית הכוח העברי בארץ, היה אביו הצבאי הרוחני הראשון של יוסי. סר [[W:ישעיה ברלין|ישעיה ברלין]], בן- דודו של שדה נהג לכנות אותו '[[W:ג'וזפה גריבלדי|גריבלדי]] יהודי', וכתב שהוא 'האיש האמיץ, העליז, המקסים והמעשיר ביותר שהכרתי אי- פעם... אחד מיוצאי- הדופן של החיים, נפלא בעת מלחמות ומהפכות ומשועמם במהלך היום- יום השליו, המסודר, הבלתי- מסעיר.' שדה היה בן ארבעים ושש כשהגיע לירושלים בפרוץ מאורעות תרצ"ו. זה היה לאחר שבספטמבר 1935 חוקקו בגרמניה את [[W:חוקי נירנברג|חוקי נירנברג]], ודובר על 'עקירת היהודים מן המציאות הגרמנית'. ביטאון הרופאים הגרמנים כתב ש'קולעת ההשוואה בין יהודים לחיידקי שחפת. שהיהודים הם זיהום כרוני.' העלייה החמישית היתה אז בעיצומה. הערבים מצִדם לא אהבו את זרם הפליטים שבא משם לביתם. 'אם הבית בוער שם מדוע שיקפצו לחצר שלנו?' ופתחו במה שכינו '[[W:המרד הערבי הגדול|המרד הגדול]]', שהיה לפרק הראשון במלחמה בת שישים השנים בין ערבים ליהודים, זו שעדיין נמשכת."{{הערה|[[יורם קניוק]], "אקסודוס, אודיסיאה של מפקד", עמוד 36.}}

תפריט ניווט