שארל בודלר

שארל בודלר (1821- 1867) משורר צרפתי, אבי השירה המודרנית.

מתוך

התעלות

• "מעל ביצות, מעל עמקים, מעל יערות, הרים ים ועננים, מעבר לחמה, מעבר לשחקים, מעבר למרחבים עטורי כוכבים, את מתנועעת הו נשמתי, וכשחקן מתעלף על הגלים את חוצה בשמחה מרחב אינסופי בתאווה שאין להביע במילים."

קריאה חוזרת

• "מלאך מלא שמחה, התדע מצוקה, ייסורים ובושה, אנחה ודאגה, חרדה ולילות בעתה? מלאך מלא שמחה, התדע מצוקה?"
• "מלאך מלא יופי, התדע קמטים, עינויים איומים ופחד להזקין? מלאך מלא יופי, התדע קמטים?"

שיר סתיו

• "בכל זאת אהביני, לב עדין ורך! היי נא אם לכפוי טובה, לאדם רע; היי נא מתיקות, אחות או אהובה של סתיו עטור תהילה, של חמה בשקיעתה."
• "הקבר מחכה למשימה קצרה; הרשי לי נא, כשמצחי מונח בצער על ברכייך, להרגיש את טעם הקיץ שעבר... קרן אור זהובה ומתוקה!"

דמדומי שחר

• "שחר רועד בשמלה ורודה וירוקה, שעל הסן השומם מתקדמת לאיטה. פריז האפלה מחככת עיניה, קשישה ויגעה, חופנת כליה."

המסע

• "עד כמה העולם גדול לאורן של המנורות; עד כמה הוא קטן לעיני הזיכרונות."

התכנסות

• "הו יגוני הֶחְכֵם, היה שקט יותר, את הערב תבקש, הנה הוא כאן יורד. אוויר של ערפל את העיר אופף, לאחדים שָלֵו, לאחרים דָאֵב."

• "שמש חולה נרדמת בענן, כתכריך ארוך נגררת למזרח. הקשיבי נא לליל הקָרֵב ובא."

האויב

• "נעוריי לא היו אלא סערה אפלה, חצויה פה ושם בזוהר החמה. הגשם והרעם גרמו להרס רב שהשאיר בגני רק מעט פרי מוזהב."
• "הו יגון! הו כאב! הזמן אוכל את החיים. אויב אפל שאת לבנו מאכל, מדם שאנו מאבדים מתחזק וגדל."

מיוחס

• "היופי הוא תמיד מוזר."
• "אלוהים הוא הישות היחידה שעל מנת למלוך אינה זקוקה להתקיים."
• "תמיד השתוממתי על כך שאנו מרשים לנשים להיכנס לכנסיות; איזו שיחה הן יכולות לנהל עם אלוהים?"
• "אישה אינה יכולה להפריד את הנפש מן הגוף."
• "אדם שאינו שותה אלא מים יש לו סוד להסתיר מחבריו."
• "זה באי ההבנה העולמית שכל העולם מסכים."
• "לעמים יש אנשים גדולים בכוח הנסיבות, כמו למשפחות."
• "המוסיקה מנפצת את השמים."
• "כל צורה אשר נוצרת, גם אם בידי אדם, היא בת אלמוות; כי הצורה אינה תלויה בחומר. החלקיקים אינם קובעים את הצורה."
• "יותר אנו רוצים, את הטוב ביותר אנו רוצים."