תלמוד בבלי

תלמוד בבלי הוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (ראשית המאה ה־3), בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות.

דף זה מכיל ציטוטים על התלמוד. לציטוטים מתוך התלמוד ראו בדפי הציטוטים של מסכתות התלמוד – קישורים בתחתית דף זה.

התלמוד על עצמו

• "מאי בבל א"ר יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד. במחשכים הושיבני כמתי עולם (איכה ג, ו) אמר ר' ירמיה זה תלמודה של בבל" ~ סנהדרין כ"ד ע"א

מעלת התלמוד

• "העסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו יתברך מאמירת תהלים" ~ נפש החיים שער ד פרק ב

נוסחאות התלמוד

"יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן [...] וטעות סופרים היא; [...] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות [...] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה [...]" (רמב"ם, משנה תורה, ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, פרק ט"ו, הלכה ב (בנוסח תימני: הלכה ד)).

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: תלמוד בבלי

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תלמוד בבלי