דוד אבידן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דחלול (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
* "יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה."
* "יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה."
* "אני מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש, ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים."
* "אני מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש, ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים."
*אני מתיחס למדע כשעמום אטומי


== מתוך שיריו ==
== מתוך שיריו ==

גרסה מ־11:50, 29 במרץ 2011

דוד אבידן (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995) היה, כהגדרתו, "משורר, צייר, איש קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי". את עיקר פרסומו קנה כמשורר, בשנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים. מבקרים ישראליים מחשיבים אותו, בדרך כלל, לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד יהודה עמיחי ונתן זך.

מיוחס

  • "יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלקסיה, ורק בשלוש־עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום."
  • "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד."
  • "יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה."
  • "אני מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש, ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים."
  • אני מתיחס למדע כשעמום אטומי

מתוך שיריו

  • "אדם זקן, מה יש לו בגילו? הוא מנמנם כי הוא פוחד לישון. עיניו פקוחות למחצה." ~ ערב פתאומי
  • "מה שמצדיק יותר מכול, את הבדידות את הייאוש הגדול היא העובדה הפשוטה, החותכת שאין לנו לאן ללכת." ~ ייפוי כוח
  • "רק גופינו זקן מיום ליום ואנחנו נהר לאור היום לזרום יחידי, יחידי לזרום." ~ ייפוי כוח
  • "הבילויים שמסביב הם לפעמים עניין חביב, אך איש כמונו מעדיף קצת פרטיות בתל אביב." ~ אנחנו לא רקדנים
  • "אבל האהבה אינה יודעת פשרות, מדוע לבדידות אין כח שלטון." ~ דיון דחוף
  • "אין עננים בשמים ואין אלוהים בתקרה." ~ הרי את מותרת לכל אדם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוד אבידן