טייס קרב (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

טייס קרב (בצרפתית: Pilote de guerre) הוא ספר מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי שיצא לאור ב־1942 על קורותיו של טייס בזמן מלחמת העולם השנייה.


  • "כשהגוף מובס, מתגלה העיקר. האדם אינו אלא צומת של יחסים."
  • תרבות שלי, יורשת האל, עשתה כל איש אחראי כלפי כל בני האדם, ואת כל בני האדם אחראים כלפי כל אחד ואחד."
  • "אני יודע שבדרך כלל תלמיד בית ספר תיכון אינו חושש להתמודד עם החיים. תלמיד תיכון רוקע ברגליו בקוצר רוח. הייסורים, הסכנות והמרירות של חיי אדם אינם מרתיעים תלמיד תיכון. אלא שאני תלמיד תיכון מוזר. אני תלמיד תיכון שיודע את אושרו ושאינו נחפז כל כך להתעמת עם החיים."
  • "מי בכלל חושב להתלונן? האם מעולם נשמעה אצלנו תשובה זולת: 'טוב, המפקד. כן, המפקד. תודה, המפקד. היישר, המפקד'. אולם בסוף הזה של המלחמה רושם אחד גובר על כל השאר. זה של האבסורד. הכול נסדק סביבנו. הכול קורס. זה כל כך מוחלט, עד שהמוות עצמו נראה אבסורדי. הוא נעדר רצינות, המוות, בבלגן הזה..."
  • "רק הניצחון עוטף עצמו בקדחת עשייה. הניצחון מארגן, הניצחון בונה. והכול מתנשמים בכבדות ממשא האבנים. המפלה, לעומתו, משקיעה את בני האדם באווירה של חוסר עקביות, של שעמום, ומעל לכול, באווירה של חוסר טעם."
  • "לא שאיני חושב על המלחמה, על המוות, על ההקרבה, על צרפת, על מה שלא יהיה – אלא שחסר לי קו מנחה, שפה ברורה. אני חושב בסתירות. האמת שלי מתפוררת, ואיני יכול שלא לבחון את פירוריה אחד־אחד."
  • "אחכה ללילה כדי לחשוב. הלילה האהוב כל כך. בלילה התבונה נמה, והדברים פשוט ישנם. אלה החשובים באמת שבים ללבוש צורה, גוברים על ההרס ששילחו בם ניתוחי היום. האדם מרכיב את פירוריו מחדש ושב והופך לעץ שלֵו."
  • "מי ייתן ויֵרד כבר הלילה, כדי שתתגלה לי ודאות כלשהי הראויה לאהבה! שאחשוב על התרבות, על גורל האדם ועל טעם הרעוּת בארצי. שאשתוקק לשרת איזו אמת עליונה, גם אם אי אפשר עדיין, אולי, להביעה במילים..."

נאמר עליו[עריכה]

  • "ספרו זה של אנטואן דה סנט־אקזופרי הוא ספק רומן ספק דברי הגות, וגם בצורתו הוא מאחד ניגודים, כשם שאיחד אותם המחבר באישיותו." ~ דליה רביקוביץ