פדריקו גארסיה לורקה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
פדריקו גארסיה לורקה

פדריקו גארסיה לורקה (בספרדית: Federico García Lorca)‏ (5 ביוני 1898 - 19 באוגוסט 1936), משורר ומחזאי ספרדי.

כללי[עריכה]

לורקה בימי נעוריו
  • "אנו שבים לנעורינו כמו מארץ זרה."
  • "אני החבר הקטן של רוח המערב."
  • "אפילו היד הקטנה ביותר לא תשבור את רוח המים."
  • "כל דבר ומסתוריו, והשירה היא מקום מסתורם של כל הדברים."
  • תיאטרון הוא השירה היוצאת מתוך הספר וצועדת ברחובות."
  • "התיאטרון הוא בית ספר של דמעות ושל צחוק."
  • "זוהי שעתנו; הפכנו למנצחים צעירים."
  • "האדמה הזאת היא כנראה גן העדן האבוד."
  • "לשון הרע לעולם אינה חסרת המצאות."
  • "נשים זקנות מסוגלות לראות דרך הקירות."
  • "אין בנמצא דברים כה חיים וערניים כמו הזיכרונות."
  • "לא דאגתי ללידתי, ואינני חושש ממותי."
  • "קורדובה, מה רחוקה ומה בודדת."
  • "בעלמה מסתכל ונוגן לה בחמת חלילים."
  • "בלילה ההוא דהרתי בדרכי היפה מכל דרך."
  • "אם נכון הדבר כי אני משורר בזכות אלוהים או השטן, אני משורר גם בזכות מאמציי."
  • "סגרתי את המרפסת לבל אשמע את הבכי, אך מעבר לקירות האפורים אין שומעים אלא בכי."
  • "אני רוצה לישון רגע. רגע, דקה, שנות דור, אך יידעו הכול שלא מתי."
  • "כי תבוא שעתי ואמות, עם גיטרה שלי קברוני בחולות שעל שפת הנחל."

מתוך שיריו[עריכה]

  • "הַאֶרְצֶה בָּךְ שׁוּב
כְּמוֹ פַּעַם? בַּמֶּה אָשֵׁם
לְבָבִי?
אִם הָעֲרָפֶל נָמוֹג,
אֵיזוֹ תְּשׁוּקָה אַחֶרֶת מְצַפָּה לִי?" ~ לו יכלו ידיי להשיר עלים

  • "רְאִי בָּרְחוֹב אֶת הַגֶּשֶׁם,
בְּכִי אֲבָנִים וּזְכוּכִית.
רְאִי אֵיךְ הַיָּם לָךְ שׁוֹלֵחַ
אֵפֶר וְצֵל מְלוּחִים." ~ מדריגל לעיר סנטיאגו

  • "עִם הַבֹּקֶר הַחַי
רָצִיתִי לִהְיוֹת אֲנִי.
לֵב.
וְעִם הָעֶרֶב הַנּוֹפֵל,
רָצִיתִי לִהְיוֹת קוֹלִי שֶׁלִּי.
זָמִיר." ~ שיר קטן לתשוקה ראשונה

מתוך המחזה: "הקהל"[עריכה]

  • "תביני יום אחד עד תומו, ותאהבי את כל הלילות שיבואו."
  • "לא מעניינים אותי הדיונים על אהבה ועל התיאטרון. מה שאני רוצה הוא לאהוב."
  • "מלות אהבה הן מלכודות, מראה שבורה, עקבות על פני המים. אחר כך תשאיר אותי שוב בתוך הקבר, כמו כולם; כל אלה שמנסים לשכנע את מי שמקשיב להם שאהבה אמיתית אינה אפשרית. אני עייפה מזה; אקרא לעזרה כדי להשליך מתוך הקבר שלי את אלה שמתפלספים על הלב שלי ופותחים לי את הפה בפינצטות של שיש."

נאמר עליו[עריכה]

  • "עיקר תהילתו באה לו משירתו המתובלת אמונות עממיות ונטייה לרומנטיקה סוריאליסטית." ~ ערן צלגוב

קישורים חיצוניים[עריכה]