מנזר נורת'אנגר

מנזר נורת'אנגר (באנגלית: Northanger Abbey) הוא רומן מאת ג'יין אוסטן מ־1818.

"כאשר נערה צעירה מיועדת להיות גיבורה, דבר לא יעצור בעדה."
"במיוחד אישה, אם אתרע מזלה לדעת משהו, חייבת להסתיר אותו כמיטב יכולתה."
"נראה שסגנון הכתיבה של נשים הוא ללא פגם, מלבד שלושה דברים: מגרעת כללית בנושא, התעלמות מוחלטת מסימוני פיסוק, ובורות נפוצה בדקדוק."
" 'איני קורא רומנים – לעיתים רחוקות אני מסתכל ברומנים – אל תחשוב שלעתים קרובות אני קורא רומנים – זה טוב אולי לרומן' , זוהי הזמרה בפי כולם."
"נראה שיש שאיפה כללית לבזות את מחבר הרומנים, זה שאין בו בביצועו כלום מלבד כישרון טבעי, שנינות וטעם טוב שיסנגרו עליו."
"אם לא תיתן גיבורת רומן אחד את חסותה לגיבורת רומן אחר, ממי היא יכולה לצפות להגנה ולהערכה?"
"במקום בו מתאחדים הנעורים והביישנות יש צורך ביציבות בלתי רגילה של היגיון כדי לעמוד בפני המשיכה של המחמאה."
"רגשותיהן של גבירות רבות היו נפגעים אילו ידעו עד כמה מעט מושפע לב גבר ממה שהוא יקר או חדש בלבושן."
"להתחיל אושר מושלם בגילים של עשרים־ושש ושמונה־עשרה פירושו להצליח בהחלט."
"היתרונות של שטות טבעית אצל נערה יפה כבר נכתבו אצל סופרת אחרת. ורק אוסיף מתוך תחושת צדק כלפי הגברים, שאף על פי שלגבי החלק הגדול הקל ערך של בני מינם, אידיוטיות אצל האישה מהווה הגברה רבה של הקסם האישי, חלק ממנו הנו הגיוני מידי בעצמו, מכדי שיחפוץ במשהו אצל אישה יותר מאשר בורות."