מקרה הכסיל

אהרן מגד, 1952

מקרה הכסיל הוא קובץ סיפורים קצרים מאת אהרן מגד שיצא לאור ב־1959.

---

• "אין לנו אויב גדול מן הבושה, חברים."
• "הרשעות טיבה כשמרים שבעיסה, היא תופחת ומתפיחה אם מסייעת לה דרגת־חום נאותה."
• "חשתי איך לשד האדמה עולה על גופי ואיך נשימתי נמזגת עם רוח הסתיו הרעננה."
• "השקפתנו היא שמידה גדושה של טוב סופה להביא רק רע, ומידה, ואפילו מועטת, של רע, עשויה להביא לטוב."
• "אין דבר הגורם לי לחולשת־הדעת כחשד שמטילים בי, אך כשהשקר המוטח בפני נאמר בתוקף רב, מתערער בטחוני באמיתי."
• "אחר הייתה האדמה ים גדול ואני נע אט־אט על גליו הרחבים, צף על גבי ונע מאופק לאופק. נרדמתי. וכשהתעוררתי, ראיתי כוכבים ראשונים מנצנצים בשמיים וקול שירת גברים עלה מרחוק."
• "רציתי לומר לו מילים מספר שאולי לא אספיק לומר לעולם. לבקש את סליחתו על הדו־קרב שערכתי עמו. ללחוש לו שכל מה שהיה אינו חשוב עוד בעיני לעומת המלחמה הגדולה, והחיים הגדולים, הכבירים, שאנו חשים עכשיו יחד בעוצמתם. שבאמת אין כל ערך, שאך שוטה הייתי ובדיתי מראות מלבי. שאני אוהבו. כי הוא הארץ שאני אוהב."
• "בחוזרנו הביתה היה כבר השולחן ערוך לארוחת־הערב, ובשבתנו אליו, ארבעתנו, היה אור רב ממלא את עיני, שזרח מן השעוונית המבריקה, מן השמנת שבצלחות, מצנצנות הלבּן, מעיניהן הצהובות של הביציות, מפניה של הילדה שלא חדלה מתהות עלי."