ספר האמונות והדעות

ספר האמונות והדעות הוא ספר מאת סעדיה גאון שיצא לאור ב־933 (ד'תרצ"ג).

"ואשר הביאני אל הדבר הזה, הוא מה שראיתי רבים מבני אדם באמונתם ודעותם, מהם מי שהגיע אל האמת והוא יודע אותה ושמח בה... ומהם מי שהגיע אל האמת והוא מסתפק בה ואיננה מתאמתת אצלו ולא מחזיק בה... ומהם מי שלא מתאמת אצלו ומחזיק בה, והוא אומר השקר וחושב שהוא אמת... ומהם מי שמנהיג את עצמו בדעת מן הדעות זמן, ואחר כך מאסו בעבור דבר שראה בו, והעתיק ממנו אל דעת אחרת זמן, ומאסו בעבור דבר שהיה מגונה בעיניו בו, ואחר כך העתיק ממנו אל דעת אחֵר זמן, ועזבו בעבור עניין שהפסיד אותו בעיניו, וזה בהתהפכות כל ימיו."
"ממה שראיתי בזמני מרבים מן המדברים המאמינים, אמונתם בלתי זכה ודעותם אינם ברורים, והרבה מהמכחישים מתגדלים בהפסד ומתפארים על אנשי האמת והם התועים. וראיתי בני אדם כאלו טבעו בימי הספקות, וכבר כסו אותם מימי השבושים, ואין צולל שיעלה אותם ממעמקיהם ולא שוחה שיחזיק בידם וימשם."
"והחכם המשובח – מי ששם אמתות הדברים שרש, ומנהיג עליהם דעתו, ועם חכמתו בוטח אל המובטח בו, ונזהר ממה שצריך להיזהר ממנו."
"דע, אלוהים יישירך האיש המעיין בספר הזה, כי אנחנו חוקרים ומעיינים בענייני תורתנו בשני עניינים: האחד מהם, שיתברר אצלנו בפעל מה שידענו מנביאי האלוהים במדע; והשני, שנשיב על כל מי שטוען עלינו בדבר מדברי תורתנו."
"ואם יארך הזמן למעיין ממנו עד שישלם עיונו, לא יחוש לזה, ומי שיתאחר בעבור דבר מונע מזה לא ישאר מבלי דת. ומי שיהיה מן הנשים או הנערים, ומי שלא ידע לעיין, תהיה דתו שלמה לו ומגיע אליה, כי כל בני אדם שווים במדעים החושיים."
"ואחל בכל מאמר במה שהוא לו ממה שהודיענו אלוהינו, ובמה שמחזקו מן המושכל, ואחר כן אסמיך לו מי שנטה אליו, ומי שחלק עליו ממי שהגיע אלי, ואזכור מה שיש לו מן הדברים ומה שיש עליו מן התשובות, ואח"כ אחתום בראיות הנבואה אשר לעניין ההוא אשר לו המאמר."
"ולולא הייתה בעולם מסורת מהימנה לא היה מתברר לאדם שזה רכוש אביו ושזה ירושת סבו, ואף לא היה מתברר לאדם שהוא בן אמו, כל שכן שהוא בן אביו, וענייני בני האדם היו מסופקים תמיד, עד שלא יאמינו אלא במה שהם חשים ובאותו הזמן בלבד."