ההוביט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "'''ההוביט''' הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי W:ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'ון רו..." |
PurpleBuffalo (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[W:ההוביט|ההוביט]]''' הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי [[W:ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'ון רונלד רעואל טולקין]]. |
'''[[W:ההוביט|ההוביט]]''' הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי [[W:ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'ון רונלד רעואל טולקין]]. |
||
* "אז דרך [[W:ברד הקשת|בארד]] קשתו ביתר שאת. ה[[W:הסילמריליון - דמויות משנה#דרקונים|דרקון]] חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי- |
* "אז דרך [[W:ברד הקשת|בארד]] קשתו ביתר שאת. ה[[W:הסילמריליון - דמויות משנה#דרקונים|דרקון]] חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההוביט}} |
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההוביט}} |
||
גרסה מ־15:19, 18 בדצמבר 2012
ההוביט הוא ספר מז'אנר הפנטזיה שנכתב על ידי ג'ון רונלד רעואל טולקין.
- "אז דרך בארד קשתו ביתר שאת. הדרקון חג בשנית וחזר בטוסו נמוך. בעודו מתקרב עלה הירח מעל לחוף המזרחי והכסיף את כנפיו הגדולות. 'חץ!' לחש איש קשת. 'החץ השחור! שמרתי אותך עד בוא הקץ. מעולם לא הכשלתני ותמיד מצאתיך שנית. מאבי ירשתיך, והוא - מאבותיו. אם אי-פעם חושלת על ידי המלך האמיתי שמתחת להר, צא עכשיו ותהא דרכיך מהירה ובטוחה.' פעם נוספת עט הדרקון, נמוך יותר מתמיד. וכאשר נטה וצלל למטה, הבריקה בטנו הלבנה בנצנוצי יהלומים לאור הירח - פרט למקום אחד, קרחת חשופה בצד שמאל. הקשת הגדולה זמזמה. החץ השחור שירך דרכו מן המיתר הישר לאותה שקערורית, בין רגליו הפרושות של הדרקון. פנימה הכה ונעלם. חודו, קנהו, ונוצותיו - כה עזה הייתה פגיעתו. בצווחה מחרישת-אוזן, גודעת עצים ומפוררת אבנים, התעוות סמוג והזדקר למרום, התהפך והתרסק למטה כגל חורבות." ~ "הוביט", תרגום הטייסים, הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
