לוליטה (ספר)

עטיפת הספר

לוליטה הוא ספרו הידוע ביותר של הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב. הספר הוא אחת היצירות האהובות והמוערכות ביותר בספרות העולמית, בזכות סגנונו הווירטואוזי של נבוקוב ותעוזתו הרבה של הנושא שבו עוסק הספר – אהבתו של גבר מבוגר לילדה בת 12.

הציטוטים הבאים מובאים מתוך התרגום לעברית של דבורה שטיינהרט, הוצאת הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1999.

• "יש משהו מן המיתולוגי והמכושף בחנויות הכל־בו הגדולות הללו, בהן, לדברי הפרסומת, יכולה נערת קריירה לעדכן לעצמה מלתחה לכל מלאכה, מגרב עד ערב, מנעל עד בעל." ~ עמוד 111
• "לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה, לוליטה. חזור עד שהדף יהיה מלא, מדפיס."
• "לימדו אותי לחיות חיים עשירים ומאושרים עם האחרים ולפתח אישיות בריאה. להיות סבונית, בקיצור."
• "אוי, אלה פשוט פיל־פלא. ויטמין איקס. עושה אותך פיקס; חזק כמו ספינקס." ~ עמוד 125
• "אני מנסה לתאר את הדברים האלה לא כדי לחיות אותם מחדש במצולת יגוני הנוכחית, אלא כדי לנסות ולהפריד את מנת הגיהינום מעל מנת העדן באותו עולם מוזר, נורא ומטורף – האהבה הנימפית."
• "איך היה הנשף? אוי, היה ממש מטמטם. היה מה? ממש מכה." ~ עמוד 197
• "סווה אסקנדס, פולסטה, ברולנס, קיטזלנס, שגעוניסימה, מעליתא קרקשן, פאוזה, קרקשן, פופולוס אין מסדרונא. הנק ניסי מורס מיהי אדימט נמו! יונקיאה פואלולה, איו פנסוו חיבתיסימו, נבחינא מאומה קוידקואם."
  • בתרגום דבורה שטיינהרט: "העסיס עולה, פועם, בוער, מדגדג, בצורה שיגעונית לחלוטין, המעלית מקרקשת, אתנחתא, מקרקשת, אנשים במסדרון. רק המוות ייקח זאת ממני! ילדה קטנה וענוגה, חשבתי בחיבה, בלי להבחין במאום." ~ עמודים 123 - 124
• "הוי אישים! הוי נשים!"

הציטוטים הבאים מובאים ממקור אחר.

• "הו, לוליטה שלי, אין לי אלא לשחק במילים."
• "לוליטה, אור בחיי, אש בחלציי, חטאי, נשמתי."
• "לו־לי־טה: קצה הלשון מתרוממת אל החך ויורדת אל השיניים: לו־לי־טה."
• "היא הייתה לו. פשוט לו, עומדת בבוקר לבושה גרב אחת בלבד."
• "היא הייתה לולה במכנסיים, היא הייתה דולי בבית הספר, היא הייתה דולרס חתומה על הקו המשורטט. אבל בזרועותיי היא הייתה תמיד לוליטה."
• "האם היה לה קודם מישהו אחר? היה לה באמת. למעשה, לוליטה לא הייתה קיימת אילמלא התאהבתי בילדה קיץ אחד."