סתיו שפיר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:08, 8 באפריל 2014

סתיו שפיר (נולדה ב־17 במאי 1985), חברת הכנסת ה־19 מטעם מפלגת העבודה, פעילה חברתית ועיתונאית. הייתה ממנהיגות המחאה החברתית בישראל 2011.

"אנחנו רוצים ליצור מודעות לכך שלשוכרי הדירות יש זכויות, כיום הם במצב מאוד בעייתי, באף מדינה בעולם המערבי אין כזו הפקרות בשוק הזה. החוק הזה ייצור תודעת שוק, זה גם טוב למשקיעים כי זה ייצר שוק יותר טוב, יהיו שם גם הגנות עליהם. צריכים הליכים מזורזים, יהיו גם צווי הגנה למשכירים עצמם וחקיקה שתאפשר להם לפנות דיירים בעייתיים. צריכים גם לטפל בצד הבטיחות, בבוסטון למשל יש אפשרות לבצע בדיקה בטיחותית וכל גם בגרמניה. הדברים קיימים בכל העולם, ישראל היחידה שאין בה חקיקה" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה לעיגון מחירי השכרת הדירות (סהר ל., "סתיו שפיר: באף מדינה מערבית אין כזו הפקרות בשוק השכירויות", אתר BIZPORTAL, תאריך 13.02.2014).

"בתור שוכרת דירה שיודעת מה זה לשלם שכר דירה מדי חודש ואיך להתחנן לבעל הבית שישלם על אינסטלטור כשהבית מוצף אחרי הגשם הראשון, אני רואה בהסדרת שוק השכירות שליחות ראשונה במעלה. ישנם 2 מיליון שוכרים בישראל שאף אחד לא דואג לזכויותיהם והגיע לשים סוף לטירוף הזה" סתיו שפיר על חוק לעיגון מחירי השכירות בארץ (ויסמן ל., "הצעת חוק חדשה מתיימרת לחולל מהפך בהשכרת הדירות", אתר גלובס, תאריך 13.02.2014).

"זו הודאה של ועדת הכספים בכך שצדקתי כשטענתי שההעברות התקציביות הן תקציב הקומבינות ושיש לטפל בזה. כשהתחלתי את המאבק בנושא ההעברות התקציביות כעסו עליי בוועדה ואמרו לי: 'ככה זה כבר שנים, למה את מתערבת?', והנה כולם מבינים עכשיו שבמשך שנים האוצר לא העביר נתונים כמו שצריך לחברי הוועדה בטרם התקיימו הצבעות. אנחנו דורשים מידע מקצועי ומהימן כי אנחנו רוצים לדעת על מה אנחנו מצביעים" סתיו שפיר על החלטת וועדת הכספים למנות יועץ כלכלי לפעילותה (זינגר ר., "תפקיד חדש בוועדת הכספים: יועץ להעברות תקציביות" אתר כלכליסט, תאריך 08.02.2014).

"הגיע הזמן שספקי השירות יעברו למסלולי שירות מהירים וזולים יותר, ויאפשרו לכל לקוח לפנות אליהם בדרך הנוחה לו. המצב היום הוא זלזול בזמן של הלקוחות שנאלצים לחפש את מכשיר הפקס הקרוב למקום מגוריהם, לעתים לשלם על השירות וכשזה לא מתאפשר להגיע בעצמם למשרד נותן השירות. לא ייתכן שבשעה שהטכנולוגיה מאפשרת לערוך קניות בכל העולם מבלי לצאת מהבית, יש לבזבז שעות עבודה ארוכות כדי לאשר את מסגרת האשראי בבנק, קשה למצוא היום אדם שאין לו גישה למייל ועוד יותר קשה למצוא אדם שיש לו גישה נוחה לפקס במקום מגוריו - אם ספקי השירותים מסרבים להכיר בכך צריך לחייב אותם לעשות זאת" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה כי משרדי ממשלה יעניקו שירות לאזרח דרך מייל (נחמיאס ע., "הצעת חוק: לחייב הממשלה לאפשר פנייה באמצעות מייל", אתר וואלה, תאריך 03.02.2014).

"הביטוח הלאומי, כולנו יודעים שנימצא בגירעון אקטוראי אדיר ונכנס לגירעון שוטף של 2.8 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2012 זה עמד על 3 מיליארד ש"ח בשנה. בדו"ח שביקשנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב שחור על גבי לבן שבשנת 2054 לא יהיה יותר כסף בביטוח לאומי. הסכנה הזו גם דוברה בוועדה המשותפת וגם בוועדת טרכטנברג; ונגזרו ממנה השלכות וצעדי ביצוע - כגון העלאת הפרשת מס מעסיקים לביטוח לאומי (העלאה שהוקטנה ו/או צומצמה). השאלה שלי היא - מה עמדתכם ו/או מה המלצתכם להמשך קיומו של ביטוח לאומי? איך אתם מבטיחים שלא יוקטנו או יבוטלו הקצבאות (לחלוטין)? מדוע הביטוח הלאומי משמש כקופה קטנה של האוצר להעברת כספים למטרות שרק עתה גיליתם עליהם?

(שר האוצר בחר להמשיך ולהתעלם מבעית הביטוח הלאומי, לא השיב לשאלה וסיפק במקום הסבר כללי על העברות תקציביות)

כבוד השר, השאלה שלי הייתה על הביטוח לאומי! שאלה מאוד מאוד ספציפית! על 1.4 מיליארד ש"ח שיצאו מקופת הביטוח הלאומי ועברו למשרד הביטחון! שאלתי אותך כמה ש"א מאוד מאוד ברורות! לא על העברות תקציביות! אין לכם תשובה על ההעברה הספיציפית הזו?!"

סתיו שפיר תוקפת את מדיניות האוצר הרואה בביטוח לאומי 'קופה קטנה' להעברות תקציביות ("כשיאיר לפיד בחר להתעלם מגירעון הביטוח הלאומי", ערוץ היוטיוב סתיו שפיר, תאריך 27.01.2014)

"ההליך מייצר תחושה שמטרתו להפחיד את הזוגות ולגרום להם להימנע מכניסה לתהליך. אין ספק שלא היינו נקלעים למצב המורכב הזה לא היה מדובר בזוגות הטרוסקסואלים" סתיו שפיר על היעדר אפשרות של תהליך פונדקאות בישראל לזוגות חד מיניים (גדות י., "יפורסם חוק שיאפשר שימוש באם פונדקאית", אתר News1, תאריך 27.01.2014).

"ברגעים אלה מתנהל עוד שלב במשפט המביש נגד דפני ליף. זהו משפט פוליטי שמטרתו הרתעה, הפחדה והטלת אימה על מי שמעז לצאת נגד מדיניות הממשלה" סתיו שפיר על העמדתה לדין של דפני ליף (כהן-פרידמן נ., "השוטר שעצר את דפני ליף: היא חמודה", אתר Ynet, תאריך 26.01.2014).

"חשיפת 'גלובס', לפיה ראש הממשלה ניהל חשבון באי ג'רזי המשמש כמקלט מס, מוכיחה שאין גבול לזלזול, לציניות ולחזירות על חשבונם של אזרחי ישראל. ראש ממשלה, שהונו העצמי מוערך בכ-40 מיליון שקל, שהטיל גזירות, קיצץ בקיצבאות והעלה את נטל המס - דואג לנהל את החשבון הפרטי שלו הרחק כדי לשלם אפס מס. איך אמור הציבור לתת אמון במערכת השלטונית כשכך נוהג מי שעומד בראשה? איך אמורים אזרחי ישראל להתיישר עם נטל הגזירות ולהמשיך לשרת, לעבוד ולשלם מסים, כשמי שאמור להנהיג אותם פועל בחוסר הגינות ומועל באמונם? אם לפני חודש הרגשנו מרומים עם חשבון המים המנופח של משפחת נתניהו, עכשיו אנחנו מגלים שזה היה רק קצה הקרחון. לנורמות מוסר לקויות שכאלה אין מקום בכס הממשלה" סתיו שפיר בביקורת על נתניהו וחשבון הבנק שלו באי גרזי (ויסמן ל., "לציבור העלו מסים - ונתניהו שילם אפס מס", אתר Globes, תאריך 16.01.2014).

"זו זריקת אחריות מוחלטת. כולם מתעלמים לחלוטין ממה שהולך לקרות כאן בעוד 40-30 שנה. ב-2054 תתרוקן לחלוטין קופת הביטוח הלאומי, אבל זה לא אכפת לראש הממשלה הנוכחי. הוא אומר לצעירים שמחו על יוקר המחיה, שיחסכו ממה שאין להם כי לא יהיה פה ביטוח לאומי. לא צריך כל פעם להנחית את הנטל של מימון ביטוח לאומי על המעסיקים שגם ככה קורסים תחת הנטל. זו אחריות המדינה כמעסיקה הגדולה ביותר שהולכת להרוויח משהו כמו 200 מיליון שקל בשנה. למה מתוך זה תפצה את ביטוח לאומי רק ב-80 מיליון שקל? שיפצו בהתאם להפחתה. גם הפיצוי על הגירעון האקטוארי והשוטף אפשר למצוא ממקורות אחרים. רק לפני שבועות אחדים אישרנו כאן העברות של 1.4 מיליארד שקל לביטחון, כביכול מעודפים בביטוח הלאומי, וזה מדאיג. אני בעד להפחית למעסיקים אך לא על חשבון הביטוח הלאומי. השינויים בתקציב הביטוח הלאומי מבוססים על קפריזות, על סקרים בתקשורת ולא על ניהול מחושב". סתיו שפיר תוקפת את הפגיעה במעמדו של הביטוח הלאומי (וולפסון ע., "אושרה הפחתת ההעלאה של מס מעסיקים", אתר News1, תאריך 15.01.2014).

"מדובר במופעים קפריזיים והחלטות כלכליות לא מבוססות. מורידים מתקציב הביטוח הלאומי כדי להסוות העלאות מפוקפקת בתקציב הביטחון" סתיו שפיר תוקפת את אופן התנהלות וועדת הכספים (לביא צ., "ו' הכספים: מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז", אתר Ynet, תאריך 15.01.2014).

"כספי המסים מנוצלים באופן שוטף לקומבינות פוליטיות מאוסות. יש חברי כנסת שאפילו לא יודעים על מה הם מצביעים כשהם מרימים את היד. המערכת החדשה מאפשרת לאזרחים ולח"כים להבין איפה הכסף שלהם ואיך הוא מנוצל" סתיו שפיר על האתר החדש שהשיקה (זינגר ר., "חברת הכנסת סתיו שפיר מציגה: אתר לחשיפת דילים פוליטיים", אתר כלכליסט, 07.01.2014)

"...אני לא גרה ברוטשילד! אני גרה בדירת שותפים ביפו, עלות שכר הדירה היא כ-7,000 ש"ח (והעלו לנו השנה את השכירות), וחה"כ איציק שמולי מתגורר בלוד... אני מבינה שמחאה החברתית, שחצי מיליון אזרחים ישראלים יצאו אליה, יש בעיה עם מקורות המימון שלה! את הפגנות המחאה החברתית מימנו בין היתר תנועות הנוער, התאחדות הסטודנטים...גופים (לכאורה) לא לגיטימיים! אולי גם נגדם תוציאו חוק! יכול להיות שצריך להרחיב את חוק העמותות ולחוקק חוק נגד כולם! כי כל מי שמממן מחאה נגד המדיניות האכזרית של ממשלת ישראל - צריך להוציא חוק נגדו! אולי צריך להוציא חוק גם נגד מחאות חברתיות! הרי מחאות חברתיות פוגעות באמון הציבור (כנראה) בממשלה! אני לא ראיתי מאז שאנחנו יצאנו לרחובות, במאות האלפים, שבוע אחרי שבוע, לא ראיתי שינוי אחד חיובי, שממשלה זו שעדיין עומד בראשה אותו ראש ממשלה, נתניהו, שהממשלה הזו עשתה משהו לטובת אותם מוחים! לא ראיתי עדיין צעד אחד... כל אי האמיתות הללו נועדו להסתיר מדיניות שלא השתנתה במילימטר - שום דבר לא השתנה מאז שיצאנו לרחובות! אנחנו נמצאים כאן כדי לדרוש מכם לעשות את השינוי הזה, (ואולי אף) להחליף אותם ולעשות את השינוי הזה בעצמנו!" ("סתיו שפיר עונה להשמצות של חה"כ אקוניס נגד המחאה החברתית" תאריך 06.01.2014)

"החוק איננו נותן פתרון למצוקת הדיור. הממשלה רק ניצלה צינית את המצוקה האמיתית של החברה הישראלית במקום להציע פתרונות אמיתיים כמו במדינות אחרות. למשל, היה צריך לקדם חקיקה שתאפשר שכירות לטווח ארוך, דיור בהישג־יד, פיקוח על המחירים. עד היום במסגרת חוק הווד"לים נבנו 0 דירות של דיור בר־השגה. לכאורה, החוק כולל כוונה מקורית טובה ואכן מחייב כי 25% מכל פרויקט יוקצו לדיור בר־השגה אך באופן מכוון נמנעו מלקבוע קריטריונים ומדדים לקביעת דיור בר־השגה. החוק אפילו לא מגדיר מהו דיור בר־השגה. בעולם דיור בר־השגה קובע שזה בהתאם לרמת השכר של הדייר ולא יותר מ־30% מהכנסתו הפנויה. אבל החשש האמיתי של הממשלה, שאז תצטרך להתמודד עם הממדים האמיתיים של מצוקת הדיור." ~ על חוק הווד"לים (עידן יוסף, סער: "נאשר דירות רבות לטובת האזרחים" באתר News1,‏ 23 בדצמבר 2013)

"אני פונה אליכם כעת, כדי להציע שורה של מהלכים שביכולתכם לבצע באופן מיידי על מנת לצמצם את הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של חברי וחברות קהילת הלהט"ב. לשמחתי, כל המהלכים שאפרט במכתב זה אינם דורשים הליכי חקיקה כלל – אלא רק תיקוני מדיניות מינוריים. על כן ניתן לבצעם כבר היום. רבים מהעיוותים המביאים לפגיעה בזכויות הלהט"ב אינם תוצר של כוונת מכוון, אלא שרידים היסטוריים בספר החוקים שהגיעה העת לתקנם... הנוהל המציב בני זוג מאותו המין כמועמדים סוג ב', מאפשר בפועל אימוץ רק בהיעדר זוגות הטרוסקסואלים, גם אם הזוג הלהט"בי כשיר להורות." ~ שפיר מציעה לכנסת שורת תיקונים אשר יאפשרו למשרדי הממשלה הרלוונטיים להעניק זכויות לקהילה הגאה, ללא צורך בחקיקה מיוחדת (יהונתן ליס, איך אפשר לבטל את אפליית הלהט"בים גם ללא חקיקה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013)
"האישור שניתן לקיים את הישיבה במקביל למליאה מהווה פגיעה קשה ביכולתנו לפקח על תקציב המדינה. נוצר מצב אבסורדי שבו חברי הכנסת צריכים לבחור בין זכות ההצבעה שלהם בוועדת הכספים, שעל שולחנה מונחים מיליארדי שקלים, לבין הדיונים שמתקיימים במליאה. אנחנו דורשים כי אותן הצבעות בהן לא יכולנו להשתתף מתוקף רצוננו להיות נוכחים במליאה יבוטלו לאלתר ויתקיימו מחדש בנוכחותנו. שאם לא כן, הדבר מהווה זלזול עמוק בתפקידנו, בכוחה של הכנסת, ובציבור ששלח אותנו הנה לייצגו." ~ שפיר, חברה בוועדת הכספים, טוענת להליך הצבעה לא תקין (עמרי נחמיאס, הח"כים נאמו בוועדה, מיליארדים הועברו: "זה מחטף", באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2013)
"אני רוצה להיות מסוגלת לגמור את החודש, אני רוצה לא להיות מודאגת מכסף ושלא יהיה אוברדראפט, ואני רוצה שכשיהיו לי ילדים אני אוכל לתת להם חינוך טוב. אני לא חושבת שזה כל כך הרבה לרצות, ומעולם לא רציתי להיות מה שנקרא 'מסודרת' או עשירה. זה לגמרי לא משחק תפקיד מבחינתי. אני רוצה לחיות סביר, אבל אני אוהבת לנסוע על האופניים שלי בתל אביב, אני לא רוצה משהו אחר." (יונתן אסתרקין, למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה, באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012)
"אפשר לשנות כאן דברים, פשוט לא רוצים... בכל מקום מערכת הדיור מסורבלת." ~ על הסרבול בתחום הדיור (אריק וייס, חודש בדרכים עם סתיו שפיר: "מישהו צריך להנהיג במקום הזה", באתר nana10,‏ 5 בינואר 2013)
"אני לא נמצאת פה עכשיו כי הצלחנו בכל מה שרצינו, אבל השיח השתנה. היה ברור שמחאה היא עניין זמני שלא יימשך לנצח, והיה ברור שברמה הטכנית של שינוי בשטח, מהפכות זה לא דבר שעושים בדמוקרטיות בתוך כמה חודשים, אלא מתחילים תהליכים שלוקחים שנים ודורשים פשרות, אחרת צריך להסתער על הכנסת בטנקים. אבל בהקשר החברתי נעשה בהחלט מהפך. אין עיתונאי או פוליטיקאי היום שלא התייחס לנושא. נכון שזה אולי מס שפתיים, אבל הם לפחות יודעים שהם צריכים לשלם אותו אז הם יעשו משהו. וזו כבר הצלחה. אנשים בכל הארץ – ואתה בטח לא יוצא מתל אביב אבל תנסה פעם, יש עולם בחוץ – אומרים לי שהם הצביעו נתניהו, והפעם הם לא יצביעו לו." ~ על המחאה החברתית (יונתן אסתרקין, למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה, באתר nrg מעריב, 20 בנובמבר 2012)
"להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולהבטיח שהמחאה תישאר עממית ואותנטית. לכל אינטרסנט אמרתי באופן הכי שקוף שיש: אני מבינה את האינטרסים שלך, אני מכבדת אותך, אבל כולנו חייבים להחליף מדים ולעלות על אזרחי. זו מהפכה של הסדר הקיים. איך נוכל לעמוד בפני הילדים שלנו ולומר 'תקענו מקל בגלגלים של הדבר הזה'? אנחנו נלחמים על העתיד שלנו. את מתחילה לתפוס שיש פה אפשרות להגשים חלום כחברה. ליצור פה טוב גדול. חברה שבה מצטמצמים הפערים, והצרכים הבסיסיים של כל אדם מוגנים על ידי הקהילה." ~ על המחאה החברתית (סתיו שפיר: "אני בוכה לפחות פעם ביום מהתרגשות", באתר גלובס, 12 בספטמבר 2011)
"כל כך הרבה ארגונים התפרקו לאורך ההיסטוריה בגלל חוסר יכולת לעבוד יחד. צריך לדעת להפיל את החומות האלה בשביל המשימות הגדולות, למרות חילוקי הדעות. אפילו רק כדי שלא נבלבל את הציבור. בסופו של דבר יש אסופה של אנשים טובים מאוד שרוצים לעשות טוב." (עופר אדרת, הפנים של המחאה || סתיו שפיר, באתר הארץ, 12 ביולי 2012)
"הכי חשוב לנו זה תהליך שקוף. מתחילת המחאה זה היה הרעיון הכי בוטה בה. המחאה שקופה, וכל אדם בה הוא מנהיג ואחראי לשינוי. הרצון לעשות אותה מול המצלמות היה רק כדי להמשיך את השקיפות הזו לעם ולא כדי להתריס. מאוד מפתיע אותנו שבמשרד ראש הממשלה מפחדים לחשוף את התהליך לציבור. אם זה כל כך מפחיד אותם אז נלך לקראתם. הדרישה המרכזית שלנו שממנה משרד ראש הממשלה התעלם הייתה להסיר את חוק הווד"לים כאות לתחילת ההידברות. משרד ראש הממשלה בחר להתעלם מהדרישה ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הדרישה לתהליך דמוקרטי ושקוף." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011)
"אנחנו רוצים מדינה שמשתמשת בעקרונות של מדינת הרווחה שכולנו שמענו עליהם בעבר, אבל בישראל המודרנית של 2011; חברה שיש בה שוק חופשי אך גם איזון ושליטה בתהליכים הכלכליים על מנת שלא להוציא אותנו, העם, מהמשוואה. במדינה שיש בה מצוקה כל כך גדולה שאינה רק באוכלוסיות החלשות אלא גם בקרב מעמד הביניים, דרישה לשינוי מדיניות היא הוגנת. אנחנו לא קומוניסטים, אנרכיסטים או פשיסטים כפי שכינו אותנו כמה וכמה חברי כנסת. אנחנו אנשים רגילים שמשרתים את המדינה, שגדלו פה עם אמונה שכחלק מהחוזה בין אזרח למדינתו האזרח מקבל מענה לצרכיו הבסיסיים. מה שיצרנו בשבועיים וחצי האחרונים זו מדינה בתוך מדינה. במאהלים יש לנו חברה שמדברת, שדואגת לחינוך, לשיח, לדיון, לתרבות ולתמיכה. הדבר הזה יכול להיות בחברה הישראלית בכללותה..." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011)
"אנחנו רוצים לשנות את סדרי העדיפויות ואת השיטה. התלונה שלנו היא נגד הממשלה הקיימת באופן ספציפי. גם הממשלות הקודמות התנהגו בצורה דומה ולא פתרו את מצוקותינו ובחרו להתעלם מהבעיות שהן הכי קרובות ללבנו, מעבר למצוקות הגדולות מול עמים אחרים ומדינות אחרות. אנחנו דורשים להחזיר את המדינה לעם. אם הממשלה תסכים לשנות את סדרי העדיפויות ולשנות את כללי המשחק, אין שום סיבה שהאנשים שנמצאים כרגע בעמדות הכוח לא יישארו שם. אנחנו לא רוצים להחליף את חברי הכנסת אלא רוצים להחליף את השיטה." ~ על המחאה החברתית (אילן ליאור, מחאת הדיור | "סתיו שפיר, מי בעצם שמכם לדרוש משהו מהממשלה?", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011)

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סתיו שפיר

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''[[W:סתיו שפיר|סתיו שפיר]]''' (נולדה ב־17 במאי 1985), חברת [[הכנסת]] ה־19 מטעם [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]], פעילה חברתית ועיתונאית. הייתה ממנהיגות [[w: המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית בישראל 2011]].
-* "מי המפלגה הכי קרבית בישראל? כך בנט השוויץ שוב ושוב בזמן קמפיין הבחירות של הבית היהודי. עכשיו מסתבר שהקרביות של מפלגתו מושקעת בעיקר במלחמה על קומבינות לפטורים מגיוס לכלל המצביעים שלהם. בואו נעשה סדר במה שקורה עכשיו בוועדת השוויון בנטל: מדי שנה מתגייסים 1500 חבר'ה שמוגדרים כדתיים למסלול גיוס מקוצר. איך השירות שלהם נראה היום? 12 חודשי לימוד + 16 חודשי שירות + 20 חודשי לימוד. אם יש להם בת-זוג וילדים, הם יקבלו תוספת של כ-5000 ש"ח בחודש במתנה מהצבא. וזה לא הסוף: החבר'ה של איילת שקד הצליחו גם לקמבן פטור כולל לכל תלמיד שיצא ממערכת החינוך הממלכתית-דתית במסגרת מה שנקרה 'ישיבות ציוניות גבוהות'. אלה יצטרכו להתגייס רק בגיל 23, ואולי בכלל לא, כי מי ירצה אותם אז. אבל מאחר ובכל זאת מישהו צריך לשרת, משרד הביטחון מבקש להאריך את שירות הנשים. הנשים החילוניות, כמובן, כי הרי כל הנשים הדתיות מקבלות פטור כולל משירות, ועל זה הבית היהודי לא מדברים. למה נשים דתיות לא צריכות לשאת בנטל? במה אישה דתיה שונה ממני? שוויון בנטל, בנט סטייל: משרתים את המדינה, אבל רק ממש קצת, פליז, ועם בונוס יפה בכיס" סתיו שפיר על חוק לשוויון בנטל (רבינוביץ א. [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%92%D7%92.html '''"הח"כים החילונים תוקפים את לפיד: אני במקום לפיד לא הייתי חוגג"'''], אתר כיכר השבת, תאריך 20.02.2014).
 * "אנחנו רוצים ליצור מודעות לכך שלשוכרי הדירות יש זכויות, כיום הם במצב מאוד בעייתי, באף מדינה בעולם המערבי אין כזו הפקרות בשוק הזה. החוק הזה ייצור תודעת שוק, זה גם טוב למשקיעים כי זה ייצר שוק יותר טוב, יהיו שם גם הגנות עליהם. צריכים הליכים מזורזים, יהיו גם צווי הגנה למשכירים עצמם וחקיקה שתאפשר להם לפנות דיירים בעייתיים. צריכים גם לטפל בצד הבטיחות, בבוסטון למשל יש אפשרות לבצע בדיקה בטיחותית וכל גם בגרמניה. הדברים קיימים בכל העולם, ישראל היחידה שאין בה חקיקה" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה לעיגון מחירי השכרת הדירות (סהר ל., [http://www.bizportal.co.il/article/379956 '''"סתיו שפיר: באף מדינה מערבית אין כזו הפקרות בשוק השכירויות"'''], אתר BIZPORTAL, תאריך 13.02.2014).
@@ שורה 12: / שורה 11: @@
 * "הגיע הזמן שספקי השירות יעברו למסלולי שירות מהירים וזולים יותר, ויאפשרו לכל לקוח לפנות אליהם בדרך הנוחה לו. המצב היום הוא זלזול בזמן של הלקוחות שנאלצים לחפש את מכשיר הפקס הקרוב למקום מגוריהם, לעתים לשלם על השירות וכשזה לא מתאפשר להגיע בעצמם למשרד נותן השירות. לא ייתכן שבשעה שהטכנולוגיה מאפשרת לערוך קניות בכל העולם מבלי לצאת מהבית, יש לבזבז שעות עבודה ארוכות כדי לאשר את מסגרת האשראי בבנק, קשה למצוא היום אדם שאין לו גישה למייל ועוד יותר קשה למצוא אדם שיש לו גישה נוחה לפקס במקום מגוריו - אם ספקי השירותים מסרבים להכיר בכך צריך לחייב אותם לעשות זאת" סתיו שפיר על הצעת החוק שלה כי משרדי ממשלה יעניקו שירות לאזרח דרך מייל (נחמיאס ע., [http://news.walla.co.il/?w=/2686/2717563 '''"הצעת חוק: לחייב הממשלה לאפשר פנייה באמצעות מייל"'''], אתר וואלה, תאריך 03.02.2014).
-* היום ב"אולפן שישי" נחשפו פרוטוקולים מישיבות מועצת אפרת שמוכיחים שהעברות כספים אדירות שוועדת הכספים אישרה ואמורות היו להגיע לרשויות ביו"ש לטובת "פיצוי בגין הקפאת בניה", הועברו לקמפיינים פוליטיים של מועצת יש"ע. זה מנוגד לחוק כמה פעמים: פעם אחת, משום שרשויות מקומיות אינן רשאיות להשתמש בכספי מדינה לצרכי תעמולה פוליטית. פעם שניה, משום שהעברת הכספים הזו הוסתרה מכם ולא הוכנסה לתקציב המדינה במכוון. פעם שלישית, כי מי שהיה אז מנכ"ל מועצת יש"ע יושב היום ליד שולחן הממשלה, יודע שההעברות הלא-חוקיות האלה מתבצעות - ושותק. מדובר בשר הכלכלה. שיגרתי עכשיו מכתב חריף למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור את כל השותפים למנגנון הצללים שמעביר כספי ציבור לידי קבוצות אינטרסים כוחניות - החל מיו"ר המועצה המקומית ועד לשר האוצר באותה התקופה. שוד כספי הציבור הזה מוכרח להפסיק. כל המענקים המיוחדים שמוזרמים ליהודה ושומרון צריכים להיעצר ובזה הרגע, עד שיתברר באופן סופי ומוחלט מה היה יעדם האמיתי. אזרחי המדינה לא עובדים כל כך קשה בשביל שכספי המיסים שלהם, בעשרות יליונים, יבוזבזו בניגוד לחוק על קמפיינים פוליטיים של עמותות ימין" סתיו שפיר תוקפת את העברות הכספים הלא חוקיות (עמוד הפייסבוק '''Stav haffir|סתיו שפיר''', תאריך 31.01.2014)
+* "הביטוח הלאומי, כולנו יודעים שנימצא בגירעון אקטוראי אדיר ונכנס לגירעון שוטף של 2.8 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2012 זה עמד על 3 מיליארד ש"ח בשנה. בדו"ח שביקשנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב שחור על גבי לבן שבשנת 2054 לא יהיה יותר כסף בביטוח לאומי. הסכנה הזו גם דוברה בוועדה המשותפת וגם בוועדת טרכטנברג; ונגזרו ממנה השלכות וצעדי ביצוע - כגון העלאת הפרשת מס מעסיקים לביטוח לאומי (העלאה שהוקטנה ו/או צומצמה). השאלה שלי היא - מה עמדתכם ו/או מה המלצתכם להמשך קיומו של ביטוח לאומי? איך אתם מבטיחים שלא יוקטנו או יבוטלו הקצבאות (לחלוטין)? מדוע הביטוח הלאומי משמש כקופה קטנה של האוצר להעברת כספים למטרות שרק עתה גיליתם עליהם?
-* <br />
-"הביטוח הלאומי, כולנו יודעים שנימצא בגירעון אקטוראי אדיר ונכנס לגירעון שוטף של 2.8 מיליארד ש"ח בשנה. בשנת 2012 זה עמד על 3 מיליארד ש"ח בשנה. בדו"ח שביקשנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב שחור על גבי לבן שבשנת 2054 לא יהיה יותר כסף בביטוח לאומי. הסכנה הזו גם דוברה בוועדה המשותפת וגם בוועדת טרכטנברג; ונגזרו ממנה השלכות וצעדי ביצוע - כגון העלאת הפרשת מס מעסיקים לביטוח לאומי (העלאה שהוקטנה ו/או צומצמה). השאלה שלי היא - מה עמדתכם ו/או מה המלצתכם להמשך קיומו של ביטוח לאומי? איך אתם מבטיחים שלא יוקטנו או יבוטלו הקצבאות (לחלוטין)? מדוע הביטוח הלאומי משמש כקופה קטנה של האוצר להעברת כספים למטרות שרק עתה גיליתם עליהם?
 '''(שר האוצר בחר להמשיך ולהתעלם מבעית הביטוח הלאומי, לא השיב לשאלה וסיפק במקום הסבר כללי על העברות תקציביות)'''
@@ שורה 33: / שורה 30: @@
 * "מדובר במופעים קפריזיים והחלטות כלכליות לא מבוססות. מורידים מתקציב הביטוח הלאומי כדי להסוות העלאות מפוקפקת בתקציב הביטחון" סתיו שפיר תוקפת את אופן התנהלות וועדת הכספים (לביא צ., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4477070,00.html "ו' הכספים: מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז"], אתר Ynet, תאריך 15.01.2014).
-* "גיליתי שהאוצר מסתיר - במכוון - מידע הכרחי לחברי הכנסת על מנת לקבל החלטות מושכלות. אני אומרת מסתיר - אבל אי-חשיפת האמת במכוון נקראת גם שקר. וזה המצב: יושבים חברי ועדת הכספים בישיבת הוועדה ומשקרים לנו בפנים. מסתירים מאיתנו מידע כדי שלא נוכל לפקח על ההחלטות הבוערות ביותר שקובע האוצר, כדי שלא נראה, כדי שנצביע ונשתוק. האוצר זקוק לרפורמה דחופה. אני מקווה מאוד שהבג"ץ שהגשתי יחייב אותם לערוך את הרפורמה הזו. אני לא מוכנה לסבול את השקרים והטיוחים האלה, ולא מוכנה שתישלל מהציבור הישראלי הזכות הבסיסית שלו לידע - זמין, נגיש, מיידי - על מה שעושה המדינה בכספי המסים שלו. מערכת האוצר לא מתנהגת כמערכת מקצועית - אלא כמערכת פוליטית. שמגוון רחב של החלטות מתקבל על בסיס של הסכמים חשאיים - של סחיטות ולחצים - באמצעותם אגף התקציבים מנהל את שרי ממשלה, את המשרדים השונים, רשויות מקומיות ואפילו עמותות וארגונים חיצוניים נתמכים. זה מפחיד לגלות שמי שאמון על ניהולה ויישומה של התכנית הכלכלית של הממשלה מיישם החלטות באמצעים כוחניים, ולא באמצעות תכנית מושכלת. קובע את דינם של מיליארדי שקלים מכספי ציבור על פי צרכים פוליטיים זמניים, נקודתיים, קצרי טווח" סתיו שפיר תוקפת את מדיניות משרד האוצר שמסתירה שקיפות בניהול כספי משלם המיסים (זרחיה צ., [http://www.themarker.com/news/1.2210843 '''"האוצר מסתיר במכוון מידע מהח"כים כדי שלא נוכל לפקח עליו"'''], אתר The-Marker, תאריך 07.01.2014).
 * "כספי המסים מנוצלים באופן שוטף לקומבינות פוליטיות מאוסות. יש חברי כנסת שאפילו לא יודעים על מה הם מצביעים כשהם מרימים את היד. המערכת החדשה מאפשרת לאזרחים ולח"כים להבין איפה הכסף שלהם ואיך הוא מנוצל" סתיו שפיר על האתר החדש שהשיקה (זינגר ר., [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3621262,00.html '''"חברת הכנסת סתיו שפיר מציגה: אתר לחשיפת דילים פוליטיים"'''], אתר כלכליסט, 07.01.2014)
@@ שורה 39: / שורה 35: @@
 * "...אני לא גרה ברוטשילד! אני גרה בדירת שותפים ביפו, עלות שכר הדירה היא כ-7,000 ש"ח (והעלו לנו השנה את השכירות), וחה"כ איציק שמולי מתגורר בלוד... אני מבינה שמחאה החברתית, שחצי מיליון אזרחים ישראלים יצאו אליה, יש בעיה עם מקורות המימון שלה! את הפגנות המחאה החברתית מימנו בין היתר תנועות הנוער, התאחדות הסטודנטים...גופים (לכאורה) לא לגיטימיים! אולי גם נגדם תוציאו חוק! יכול להיות שצריך להרחיב את חוק העמותות ולחוקק חוק נגד כולם! כי כל מי שמממן מחאה נגד המדיניות האכזרית של ממשלת ישראל - צריך להוציא חוק נגדו! אולי צריך להוציא חוק גם נגד מחאות חברתיות! הרי מחאות חברתיות פוגעות באמון הציבור (כנראה) בממשלה! אני לא ראיתי מאז שאנחנו יצאנו לרחובות, במאות האלפים, שבוע אחרי שבוע, לא ראיתי שינוי אחד חיובי, שממשלה זו שעדיין עומד בראשה אותו ראש ממשלה, נתניהו, שהממשלה הזו עשתה משהו לטובת אותם מוחים! לא ראיתי עדיין צעד אחד... כל אי האמיתות הללו נועדו להסתיר מדיניות שלא השתנתה במילימטר - שום דבר לא השתנה מאז שיצאנו לרחובות! אנחנו נמצאים כאן כדי לדרוש מכם לעשות את השינוי הזה, (ואולי אף) להחליף אותם ולעשות את השינוי הזה בעצמנו!" ("סתיו שפיר עונה להשמצות של חה"כ אקוניס נגד המחאה החברתית" תאריך 06.01.2014)
-* "שוב התבקשנו לאשר מענק ליהודה ושומרון שלא נכלל בבסיס התקציב, ואני שואלת: מתי בפעם האחרונה קיבלה ההתיישבות הצעירה בדימונה, ירוחם או קרית שמונה מתנות כאלה? מתי סייעה המדינה למצוקת הדיור שחווים הצעירים בחיפה וב[[ירושלים]]? למה רק מי שגר בשטחים זוכה למענקים ולצ'ופרים, ומי מאיתנו שמתגוררים בתוך שטחי ישראל מקוצצים? אני הנפתי את תמרור האזהרה שלי בבית המשפט, ואמשיך עד שהנוהל הפסול הזה ייפסק.<br /> רק לפני ארבעה ימים הגשתי עתירה לבג"ץ בגין השינויים החטופים בתקציב המדינה, שמשמשים צינור למתנות פוליטיות לידידי השלטון, וכבר הבוקר התכנסה ועדת הכספים (באופן חריג ביום ראשון) כביכול בשביל דיון על תקציב המדינה - אבל עוד לפני שהתחיל הדיון המתוכנן הונחה על שולחננו עוד מתנה פוליטית לחברים של הממשלה. שאלתי את פקידי האוצר מה כל כך דחוף להם, שמביאים את ההעברה הזו במחטף? יו"ר הועדה סלומינסקי השתולל בצעקות כשהעזתי לשאול שאלות על ההעברה הזו.<br /> שאלות הן בהחלט דבר מפחיד - הן עלולות לגרום לפקידי האוצר לחשוף בפנינו מידע על סדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה הזו, שאחרת היו יכולים אולי להסתיר." ~ (צבי זרחיה, [http://www.themarker.com/news/1.2202362 ועדת הכספים אישרה תוספת תקציב של 60 מיליון שקל להתנחלויות], באתר TheMarker,{{כ}} 29 בדצמבר 2013)
 * "החוק איננו נותן פתרון למצוקת הדיור. הממשלה רק ניצלה צינית את המצוקה האמיתית של החברה הישראלית במקום להציע פתרונות אמיתיים כמו במדינות אחרות. למשל, היה צריך לקדם חקיקה שתאפשר שכירות לטווח ארוך, דיור בהישג־יד, פיקוח על המחירים. עד היום במסגרת חוק הווד"לים נבנו 0 דירות של דיור בר־השגה. לכאורה, החוק כולל כוונה מקורית טובה ואכן מחייב כי 25% מכל פרויקט יוקצו לדיור בר־השגה אך באופן מכוון נמנעו מלקבוע קריטריונים ומדדים לקביעת דיור בר־השגה. החוק אפילו לא מגדיר מהו דיור בר־השגה. בעולם דיור בר־השגה קובע שזה בהתאם לרמת השכר של הדייר ולא יותר מ־30% מהכנסתו הפנויה. אבל החשש האמיתי של הממשלה, שאז תצטרך להתמודד עם הממדים האמיתיים של מצוקת הדיור." ~ על חוק הווד"לים (עידן יוסף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-341870-00.html סער: "נאשר דירות רבות לטובת האזרחים"] באתר News1,{{כ}} 23 בדצמבר 2013)
 * "אני פונה אליכם כעת, כדי להציע שורה של מהלכים שביכולתכם לבצע באופן מיידי על מנת לצמצם את הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של חברי וחברות קהילת הלהט"ב. לשמחתי, כל המהלכים שאפרט במכתב זה אינם דורשים הליכי חקיקה כלל – אלא רק תיקוני מדיניות מינוריים. על כן ניתן לבצעם כבר היום. רבים מהעיוותים המביאים לפגיעה בזכויות הלהט"ב אינם תוצר של כוונת מכוון, אלא שרידים היסטוריים בספר החוקים שהגיעה העת לתקנם... הנוהל המציב בני זוג מאותו המין כמועמדים סוג ב', מאפשר בפועל אימוץ רק בהיעדר זוגות הטרוסקסואלים, גם אם הזוג הלהט"בי כשיר להורות." ~ שפיר מציעה לכנסת שורת תיקונים אשר יאפשרו למשרדי הממשלה הרלוונטיים להעניק זכויות לקהילה הגאה, ללא צורך בחקיקה מיוחדת (יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2190768 איך אפשר לבטל את אפליית הלהט"בים גם ללא חקיקה], באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013)
 * "האישור שניתן לקיים את הישיבה במקביל למליאה מהווה פגיעה קשה ביכולתנו לפקח על תקציב המדינה. נוצר מצב אבסורדי שבו חברי הכנסת צריכים לבחור בין זכות ההצבעה שלהם בוועדת הכספים, שעל שולחנה מונחים מיליארדי שקלים, לבין הדיונים שמתקיימים במליאה. אנחנו דורשים כי אותן הצבעות בהן לא יכולנו להשתתף מתוקף רצוננו להיות נוכחים במליאה יבוטלו לאלתר ויתקיימו מחדש בנוכחותנו. שאם לא כן, הדבר מהווה זלזול עמוק בתפקידנו, בכוחה של הכנסת, ובציבור ששלח אותנו הנה לייצגו." ~ שפיר, חברה בוועדת הכספים, טוענת להליך הצבעה לא תקין (עמרי נחמיאס, [http://news.walla.co.il/?w=/9/2704641 הח"כים נאמו בוועדה, מיליארדים הועברו: "זה מחטף"], באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2013)