עיר

עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח.

• "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ." ~ ספר בראשית, פרק יא, פסוק ד
• "אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה? כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים. פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי זֶה כְּפָר." ~ משנה, מסכת מגילה, פרק א'
• "כרך גדול של רומי והויא תלת מאה פרסה על תלת מאה פרסה ויש בה שס"ה שווקים כמנין ימות החמה וקטן שבכולם של מוכרי עופות והויא ששה עשר מיל על עשר מיל ומלך סועד בכל יום באחד מהן והדר בה אף על פי שאינו נולד בה נוטל פרס מבית המלך והנולד בה אף על פי שאינו דר בה נוטל פרס מבית המלך." ~ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו, עמוד ב
• "אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים" ~רבי עקיבא, תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיב, עמוד א
• "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא." ~ ספר קהלת, פרק ט, פסוק יד
• "עִיר שׁוֹכֶנֶת עַל הַר אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִסָּתֵר." ~ ישו, הבשורה על פי מתי, פרק ה', פסוק 14
• "בני אדם לא נועדו להצטופף בתלי נמלים, אלא להתפזר על פני האדמה שאותה יעבדו. ככל שירבו להצטופף כך יסתאבו... מכל בעלי החיים האדם הוא הפחות מוכשר לחיי עדר. בני אדם הדחוסים ככבשים יגוועו כולם תוך זמן קצר... הערים הנן תהום פעורה עבור המין האנושי." ~ ז'אן-ז'אק רוסו, אמיל או על החינוך, ספר א'
• "עכשיו כשיהא הירשלי מסתכל במפת הארץ, מחפש שם בין כל העיירות, הקטנות עם הגדולות, לא ימצא את קבציאל, ואפילו אם יחפשנה בנרות; ולשעבר, בימי ילדותו, היה סבור, כתולעת זו שבתוך החזרת, שאין כקבציאל עיר־חמדה טובה בכל העולם; היא מקום הישוב וטבור הארץ, ומחוצה לה מדבר שממה, מקום תנים וחיות רעות. בני אדם בעלי צורה ועם סגולה אינם אלא כאן, בקבציאל בלבד." ~ מנדלי מוכר ספרים, בעמק הבכא
• "אני חרא; אבל כל דבר

חייב לשרת לטובתי, אני

העולה בעולם, אני

הבלתי־נמנעת, הגזע של מחר

עוד מעט לא אהיה עוד חרא, כי אם

הטיט הקשה שממנו

נבנות הערים." ~ ברטולט ברכט

• "את הולכי הרגל יש לאהוב.

הולכי הרגל מהווים את חלקהּ הגדול של האנושות. יתר על כן – את החלק הנעלה שלה. הולכי הרגל יצרו את העולם. הם אלה שבנו ערים, הקימו בניינים רבי קומות, התקינו מערכות ביוב ומים, סללו רחובות והאירו אותם בפנסי חשמל. הם אלה שהפיצו את התרבות ברחבי התבל, המציאו את הדפוס, גילו את אבק השריפה, העלו גשרים מעל נהרות, פיענחו כתב חרטומים מצרי, הכניסו לשימוש סכיני גילוח, חיסלו את סחר העבדים וקבעו שמִפולי סויה אפשר להכין מאה וארבע־עשרה מנות טעימות ומזינות. וכשהכול היה מוכן, כשכוכב הלכת שלנו קיבל מראה פחות או יותר מסודר, הופיעו הנהגים. יש לציין שגם את המכונית המציאו הולכי הרגל. אבל הנהגים משום מה מייד שכחו את זה. הם התחילו לדרוס את הולכי הרגל הנבונים ורכי המזג. הרחובות, שבנו הולכי הרגל, עברו לשליטת הנהגים. הכבישים הוכפלו ברוחבם, המדרכות הוצרו עד לרוחבה של חפיסת סיגריות. והולכי הרגל התחילו להיצמד בבהלה אל קירות הבתים. בעיר גדולה הולכי הרגל מנהלים חיים מלאי סבל. בשבילם הנהיגו מֵעֵין גטו תחבורתי. מרשים להם לחצות את הרחובות רק בצמתים, זאת אומרת דווקא במקומות שבהם התנועה ערה ביותר ושבהם ניתן לנתק את חוט־השערה, שעליו תלויים בדרך כלל חייו של הולך הרגל, בדרך הקלה ביותר." ~ אילף ופטרוב