מלכוד 22

כריכת המהדורה העברית הראשונה של הספר

מלכוד 22 (באנגלית: Catch-22) הוא ספר מאת ג'וזף הלר שיצא לאור ב־1961. העלילה הבדיונית עוסקת בשאלת אי־שפיותה הגלובלית של המלחמה. הביטוי "מלכוד 22" נגזר משם הספר, ומשמעותו היא מצב שבו כולם מפסידים.

• "היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת." ~ הגדרת מילכוד 22. מתוך מהדורת הספר בעברית, הוצאת "ביתן", תרגמו בני לנדאו ובני הדר, 1971, עמודים 44-45.
• "ההיסטוריה לא תבעה את מותו של יוסאריאן בטרם עת, הצדק יכול היה לבוא על סיפוקו גם מבלי שימות, הקִידמה לא הייתה תלויה בזה, הניצחון לא יקום וייפול על כך. מותם של אנשים היה אמנם הכרחי, אולם אילו אנשים ימותו – זאת קבעו הנסיבות, ויוסאריאן נכון היה ליפול קורבן לכל, מלבד לנסיבות. אלא שזו מהות המלחמה. כמעט כל מה שיכול היה לזקוף לזכותה היה שהיא השתלמה לך יפה ושִחררה ילדים מהשפעתם ההרסנית של הוריהם."
• "בדרך כלל היו בתוך בית החולים פחות חולים אנושים. שיעור התמותה בבית החולים היה נמוך בהרבה משיעור התמותה מחוץ לבית החולים, מעטים מתו שלא לצורך, אנשים בתוך בית החולים ידעו הרבה יותר על מיתה, והפכו אותה לעיניין נקי ומסודר הרבה יותר. הם לא יכלו לשלוט במוות, אבל הם בהחלט אילצו אותו להתנהג יפה. הם לימדו אותו נימוסים והליכות. הם לא יכלו למנוע את המוות מלהיכנס, אבל כל עוד הוא היה שם היה עליו לנהוג בג'נטלמן. אנשים בתוך בית החולים השיבו את נשמתם לבורא בעדינות וטוב טעם. לא הייתה שם ההתפארות הגסה והמכוערת ביחס למוות שהייתה כה נפוצה כל כך מחוץ לבית החולים. הם לא התפוצצו בין שמיים וארץ, כמו קראפט, או קפאו למוות בעיצומו של קיץ לוהט כמו שסנודן קפא למוות בירכתי המטוס. הם לא התנדפו באופן מוזר בתוך ענן כמו קלווינג'ר. הם לא התפוצצו לרסיסים של דם וחומר קרוש. הם לא טבעו או הוכו בברק, רוסקו על ידי מכונות, או נמחצו תחת מפולות. הם לא נורו למוות במהלך שוד, נחנקו למוות במהלך אונס, נדקרו למוות במסבאות, הוכו למוות בגרזנים, בידי הורים או ילדים, או מתו בחטף עקב מעללו של אל כזה או אחר. אף אחד לא נשנק למוות. אנשים דיממו כמו ג'נטלמנים בחדר ניתוח, או מתו בלי אומר באוהל חמצן. לא היו שם את כל אותם עניינים עדינים של עכשיו-אתה-רואה-אותי-עכשיו-אתה-לא שהיו אופנתיים כל כך מחוץ לבתי החולים, שום עכשיו-אני-קיים-ועכשיו-אני-לא. לא היה רעב או שטפונות. ילדים לא נחנקו בעריסות או במקררים או נדרסו על ידי משאיות. אף אחד לא הוכה למוות. אנשים לא תחבו את ראשהים לתנורי גז פועלים, לא קפצו לפני קרונות של רכבת תחתית, או נשרו כמו אבן מחלונות של בתי מלון ב'ויייייש!' האיצו בקצב של 10 מטרים בשניה נחתו ב'פלופ' מזוויע על המדרכה ומתו שם בפומבי, בצורה מגעילה כמו שק צמר מלא גלידת תות שדה שעירה מדדמת עם בהונות ורודים מעוקמים.

עם מביאים את הכל בחשבון, יוסריאן העדיף את בתי החולים." (עמוד 214-215)

• "הרשעתו של קלווינג'ר הייתה ודאית. כעת נשאר רק למצוא נגדו אישום כלשהו." ~ משפטו של קלווינג'ר
• "הוא מעד יום אחד בשעת צעידה לכיתה. למחרת הואשם רשמית ב'שבירת השורות בשעת הליכה במבנה, תקיפה פלילית, התנהגות מבולבלת, עגמומיות, בגידה במולדת, התגרות, התחכמות, האזנה למוסיקה קלאסית, וכו'.' " ~ משפטו של קלווינג'ר
• "קלווינג'ר נרתע משנאתם כמפני בוהק מסמא. שלושה אנשים אלה אשר שנאו אותו, דיברו בשפתו ולבשו את מדיו, אך הוא ראה את פניהם חסרות האהבה מתעוותות בקפיאה לחריצי איבה שפלים ומכווצים והבין כהרף עין כי בשום מקום בעולם, לא בכל הטנקים הפשיסטיים, או במטוסים, או בצוללות, לא בבונקרים, מאחורי המקלעים, או המרגמות, או הלהביורים, אפילו לא בין התותחנים המומחים של הדיביזיה האנטי־אווירית המעולה על־שם הרמן גרינג, או בין אותם מסייעים מבעיתים לדבר עבירה בכל מרתפי הבירה במינכן ובכל מקום אחר – אין אנשים השונאים אותו יותר." ~ קלווינג'ר מורשע במשפט ורואה את יחסם של השופטים כלפיו
• "גברת, אדון, עלמה או אדון וגברת דניקה יקרים: מילים אינן יכולות להביע את הצער האישי העמוק אותו חשתי כשבעלך, בנך, אביך או אחיך נהרג, נפצע או דווח כנעדר בשעת פעולה." ~ מכתב כללי למשפחות חיילים הרוגים, פצועים או נעדרים
• "המורל מתערער והכול באשמתו של יוסאריאן. המולדת בסכנה; בהעיזו להשתמש בהן, הוא מסכן את זכויותיו המסורתיות לחופש ולעצמאות."
• "הקולונל לבטח לא התכוונן לבזבז את זמנו ומרצו בהתעלסות עם נשים יפות, אלא אם היה יוצא לו מזה משהו."
• "הוא החליט לחיות לנצח או למות בעודו מנסה, ומשימתו היחידה בכל פעם שהוא עלה למעלה הייתה לחזור למטה בחיים."
• "הפעם מיילו הלך רחוק מדי. הפצצת אנשיו ומטוסיו הייתה יותר ממה שהצופה האדיש ביותר יכול לסבול, וזה נראה כמו סופו. מיילו היה מחוסל לגמרי עד שהוא פתח את ספרי החשבונות שלו לציבור וחשף את הרווח העצום שעשה."
• "מה זאת מולדת? מולדת הנה פיסת קרקע מוקפת מכל עבר בגבולות, בדרך כלל בלתי־טבעיים. אנגלים מתים למען אנגליה, אמריקאים מתים למען אמריקה, גרמנים מתים למען גרמניה, רוסים מתים למען רוסיה. חמישים־שישים מולדות מעורבות כעת במלחמה זו. כל כך הרבה מולדות בוודאי אינן יכולות להיות ראויות שימותו למענן." ~ הזקן האשמאי
• "אתה יודע, אולי זאת התשובה – להתנהג ברברבנות בנוגע למשהו שאנחנו צריכים להתבייש בו. זה תכסיס שאף פעם לא כושל."
• "למי שמת לא אכפת מי ניצח במלחמה."
• "האויב הוא כל מי שיגרום לך להיהרג, לא משנה באיזה צד הוא. כדאי לך לא לשכוח את זה, כי ככל שתזכור את זה יותר זמן, תוכל לחיות יותר זמן."
• "בכל פעם שאתה יוצא למשימה, אתה נמצא במרחק סנטימטרים אחדים מהמוות. כמה מבוגר יותר אפשר להיות בגילך?"
• "למעשה ישן קפטן פלום מרבית הלילות כבול עץ ורק חלם כי אינו עוצם עין. כה משכנעים היו חלומותיו אלו על נדודי שינה, עד כי התעורר מהם מדי בוקר בלאות מוחלטת ושקע מיד בשינה."
• "אפילו אנשים שלא היו שם זכרו בבהירות מה בדיוק אירע לאחר מכן."
• "הוא ללא ספק היה מעדיף את שבדיה, בה הייתה רמת המשכל גבוהה ובה יוכל לשחות עירום עם נערות יפות, בעלות קולות נמוכים ומתענווים, ולהוליד שבטים שלמים של יוסאריאנים מאושרים, פורקי־עול ובלתי־חוקיים שהמדינה תסייע משך לידתם ותשיקם אל החיים ללא קלון."
• "קלווינג'ר היה אחד מאותם אנשים עם מנת משכל גבוהה ובלי טיפת שכל, וכולם ידעו זאת, מלבד אלו שנוכחו בכך עד מהרה."
• "הוא היה מטומטם, שהעדיף להיות גווייה מאשר לקבור אותה."
• "קלווינג'ר היה מת. זה היה החיסרון הבסיסי בפילוסופיה שלו."
• "אם חושבים על ההזדמנות והכוח שהיו לו לעשות עבודה כמו שצריך, ואז מסתכלים על הבלגן המכוער והטיפשי שהוא עשה, פשוט חוטפים הלם, איזה חדל אישים הוא. ברור שאף פעם הוא לא עבד לפרנסתו במקום מסודר." יוסריאן על אלוהים
• "בואי נאפשר זה לזה קצת חופש פולחן," הוא הציע בנכונות. "את לא תאמיני באיזה אלוהים שאת רוצה, ואני לא אאמין באיזה אלוהים שאני רוצה. סגרנו?" יוסריאן על אתאיזם.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלכוד 22