מהר"ל מפראג

המהר"ל יוצר את הגולם מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520‏ בערך - 1609), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (ביהדות מתחילת תקופת האחרונים).

האדם

• "אי אפשר שלא יהיו לאדם פעולות אשר הם מתייחסים אל נפשו האלוהית". (תפארת ישראל א)
• "אל האדם שנפשו אלוהית-שכלית ראוי לו פעולות מיוחדות והם פעולות המצוות שבתורה" (שם)

חופש הביטוי

• "ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, לאהבת החקירה וידיעה... אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו: אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם-כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים תדבר ככל חפצך... כי העלם דברי המתנגד בדת, אין זה (אלא) רק בטול וחולשת הדת... כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל... וע"י זה האדם בא אל תוכן אמתת דברים ולעמוד על האמת הגמור, ואין הסגר לדברים כמו אלו. כי כל גבור שרוצה להתנגד על אחד להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר בכל אשר יוכל, ואז, אם ינצח [את] אותו הגבור שבא להתגבר כנגדו נראה שהמנצח גבור ביותר." (באר הגולה, ירושלים תשל"א, באר שביעי, קנ-קנא).

יופי

• "היופי והפאר מתיחס אל הבלתי גשמי." ~ (חידושי אגדות חולין נ"ט)

אהבה

• "אין האהבה לשנים, כי כל אהבה היא דבקות בנאהב, ואם דבק בזה אינו דבק באחר". (תפארת ישראל, הקדמה)

לימוד תורה

תורה

• "התורה ניתנה לכל, והיא חפץ מונח, כל הרוצה לזכות בה - יזכה בה" (תפארת ישראל הקדמה)
• "לימוד התורה לעצמו נקל מאוד, ואין צריך לחוש לשום דבר." (שם)
• "התורה מצורפת אל השם יתברך, שנקראת תורת ה' עדות ה', וכן כולם. לומר, כי על ידי התורה קונה האדם דבקות בו יתברך". (שם)
• "על ידי התורה קונה האדם דבקות בו יתברך...ואינו קונה רק הדבקות בצד מה, כפי המידה אשר דבק בה. אבל ע"י התורה דבק בו יתברך לגמרי בכל צד". (שם)

לימוד משנה

• "המשנה היא היסוד הגדול ועמוד הברזל לכל התורה" (גור אריה, פרשת ואתחנן)

זכירת הלימוד

• "ועתה אוי לנו כי נתפשנו על זה כי לומדים ההלכה על מנת שתשתכח... וכבר בעונותינו הרבים הותרה להם הדבר הזה היתר גמור עד שאין אחד מבקש דבר זה עוד. ואילו נמצאו אנשים מעטים אחד מאלף היתה הנחמה באלו מעטין, אבל שלא יהיה נמצא אחד מני אלף על דבר זה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים על שבר כבוד והוד התורה נשברתי קדרתי החזקתני שמה, וקרוב בעיני אל מה שאמרו שיושב ומסירם מלבו, ואף אם אינו כך הלא התורה צריך שמירה כמו שהוזכר כאן." (נתיב התורה ה)

• "והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם. והכל בשביל שלמודם תוס׳ דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם, והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואלו נדפסו פסקי הרא״ש ושאר חדושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים על שטת ההלכה אף הנערים הקטנים, כי מה לנערים אל דברים אלו שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שטת ההלכה על בוריה כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלמודם, ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל כי אין האב חפץ רק בשם." (שם)

לימוד חכמת הטבע

• "אבל דברי חכמה אינו אסור כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה" ~ נתיב התורה פרק יד
• "חכמת מהלך הכוכבים והמזלות בודאי מחוייב ללמוד" שם

התיאוריות מול המסורת

• "ומה שאמר כי היא חכמתכם לעיני כל העמים, מפני כי האומות הם שרוצים להתחכם בחכמה הזאת ביותר והיו מתחכמים בזה בחכמה עצומה מאוד מאוד, כאשר ידוע ותמיד באו אחרים אחריהם ובטלו טרחם אשר טרחו ועמדו עליהם. וכמו שבא אחד שהיה נקרא בעל תכונה חדשה, אשר נתן ציור אחר וכל אשר הבינו הראשונים אשר לפניהם ונתנו הראשונים ציור ומהלך לכוכבים ומזלות ולגרמים השמים סתר את כלם ונתן ציור חכמה חדשה רק שהוא עצמו כתב כי עדיין לא יוכל ליישב את הכל... אבל חכמי ישראל שהיה הדבר מקובל בידם מפי משה מסיני שמסר לו השם יתברך- הוא בלבד אפשר לו לדעת האמת. וכך הוא כי הדבר שהוא בידינו מקובל לנו במהלך החמה והלבנה אומרים על זה שהוא יותר נכון ויותר מקובל, ומכל שכן כאשר היו חכמי ישראל הראשונים שהיו יודעים כל הדברים על אמתתם כפי מה שקבלו מפי הנבואה מפי משה, ולכך על זה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (שם)

חתונה

• "ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם. ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה" (תפארת ישראל פרק ל, עמ' צ).

העולם הזה

• "עולם הזה הוא עולם הטבע, ואינו עולם הנבדל. ודבר זה מחייב שאין נמצא האלוהיות לכל המין בשווה כי אם בחלק ממנו. (תפארת ישראל, פרק א)

נאמר עליו

• "הגאון וכו' הארז אשר בלבנון." ~ ר"א ממודינא
• "שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש." ~ האדמו"ר החסידי צבי אלימלך שפירא מדינוב ("בני יששכר")
• "לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר"ל." ~ הרבי מקוצק, שמסופר עליו כי עודד ללמוד את כתבי המהר"ל כדי לקבל "שכל של גמרא"
• "היה מפורסם כבעל רוח הקודש." ~ הרב יוסף שאול נתנזון
• "התאולוג הלא רשמי של היהדות הרבנית."‏‏ ~ ד"ר יורם יעקבסון, מתוך הרצאה בכנס מהר"ל, מכון ון ליר, 10 באוגוסט 2009
• "ההוגה האשכנזי הראשון והיחיד שניסח הגות שיטתית ומקיפה שהתכוונה להתמודד עם השאלות הגדולות באירופה של שבירת הכלים: הרפורמציה ורפורמציית הנגד, בפרויקט אחד ענק בהיקפו, העשוי קומה על גבי קומה."‏‏ ~ פרופ' אלחנן ריינר, מקור ראשון, מוסף שבת, עמוד 6‏, 4 בספטמבר 2009
• "מהר"ל היו לו ידיעות במתמטיקה ובתכונה (אסטרונומיה), ובשאר מדעי הטבע, ואמר שצריך ללמוד תכונה מתמטיקה ושאר מדעי הטבע, כי החוכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חוכמת התורה. וכן תלמידיו הגדולים." ~ הרב דוד כהן, בספרו "קול הנבואה – ההגיון העברי השמעי", עמוד ק"פ
• "והקיסר רודולפוס ברוב חסדו ואמתו שלח אליו וקרא אליו את הגאון הנ"ל, וקבלו בסבר פנים יפות, ודיבר אתו פה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו – ומהות ואיכות הדברים סתומים וחתומים ונעלמים הם." ~ הרב דוד גאנץ, צמח דוד, סוף‏ ח"א
• "...בספרי מוהר"ל מפראג, שגם הוא על המקובלים יחשב, אע"פ שסגנונו שונה מרוב בני גילו" הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, בספרו אגרות ראי"ה חלק ב' אגרת תמ"ז.