חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Chanukkah2007 pic (1)c.JPG|ממוזער|200px|שולחן חג החנוכה]]
[[תמונה:Chanukkah2007 pic (1)c.JPG|ממוזער|200px|שולחן חג החנוכה]]
'''[[w:חנוכה|חג החנוכה]]''' הוא חג יהודי ובו שמונה [[w:ימי הודאה|ימי הודאה]], שתיקנו [[חז"ל]] בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה. החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' או ג' בטבת.
'''[[w:חנוכה|חג החנוכה]]''' הוא חג יהודי ובו שמונה [[w:ימי הודאה|ימי הודאה]], שתיקנו [[חז"ל]] בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה. החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' או ג' בטבת.

==טקס הדלקת נרות חנוכה==
ברכות הדלקת נרות חנוכה:
* '''ברכת הנר:''' בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה. (יש נוסחים נוספים)
* '''ברכת הניסים:''' בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה (נוסח אחר: וּבַזְּמַן הַזֶּה).

לאחר הדלקת הנרות שרים [[w:הנרות הללו|הנרות הללו]]:
*הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת (וּלְהַלֵל) לִשְמֶךָ (י"א: לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל), עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃

רבים נוהגים לשיר גם את הפיוט [[w:מעוז צור|מעוז צור]].
*מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ / לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ /אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: ~ הבית הראשון של מעוז צור.


==[[w:ספר מקבים א'|ספר מקבים א']] ==
==[[w:ספר מקבים א'|ספר מקבים א']] ==

גרסה מ־17:11, 24 בדצמבר 2014

שולחן חג החנוכה

חג החנוכה הוא חג יהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חז"ל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה. החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' או ג' בטבת.

טקס הדלקת נרות חנוכה

ברכות הדלקת נרות חנוכה:

  • ברכת הנר: בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה. (יש נוסחים נוספים)
  • ברכת הניסים: בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה (נוסח אחר: וּבַזְּמַן הַזֶּה).

לאחר הדלקת הנרות שרים הנרות הללו:

  • הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת (וּלְהַלֵל) לִשְמֶךָ (י"א: לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל), עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ׃

רבים נוהגים לשיר גם את הפיוט מעוז צור.

  • מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ / לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ /אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: ~ הבית הראשון של מעוז צור.

ספר מקבים א'

  • וינוס כל אזרח בישראל מירושלים, וזרים ישבו תחתם. ותהי העיר זרה לזרעה, ותקיא את בניה. מקדשה היה לשמה, ומועדיה נהפכו לאבל. שבתו שבתותיה וכל כבודה לאין, ותרב חרפתה וקלונה מתפארתה והדריה." ~ תאור ירושלים לאחר כיבושה בידי אנטיוכוס, פרק א'
  • "אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם. לא כן אנוכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך." ~ מתתיהו לפקידי המלך, פרק ב'
  • "מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו – יבוא אחרי." ~ מתתיהו מכריז על מרד ביוונים, פרק ב'
  • "הנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל. לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו. זכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם... לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם. שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב. יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה. ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם. השיבו להם כפועלם ושימרו את מצוות ה' בכל לבבכם." ~ מתתיהו לבניו לפני מותו, פרק ב'
  • "היד ה' תקצר לתת רבים ביד מעטים, ואם יש מעצור לו להושיע ברב או במעט. הן לה' התשועה, ורוב חיל לא ימלט. הם בוטחים על המונם ועל רוב חילם להשמידנו עם נשינו וטפנו ולבוז את שללינו. ואנחנו נעמוד על נפשנו להילחם בעד חיינו ותורתנו. לכן אל תיראון ואל תעצרון מפניהם, כי השמד ישמידם ה' לעינינו." ~ יהודה לפני קרב בית חורון, פרק ג'
  • "התקדשו למחר והיו לבני חיל להילחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו. כי טוב לנו למות במלחמה, מראות ברע אשר ימצא את עמנו ואת מקדשנו. וה' אלוהים את הטוב בעיניו יעשה." ~ יהודה לפני הקרב נגד גורגיאש
  • "ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו [...] ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם ... ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'." ~ תאור חנוכת המקדש, פרק ד'

ספר קדמוניות היהודים

  • "יהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקורבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים, ולא הניח שום צורה של שמחה[...] וגדולה כל כך הייתה חדוותם על חידוש מנהגיהם, שניתנה להם הרשות לאחר זמן רב, בלי שציפו לכך, לעבוד את אלוהיהם, עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים. ומאותו זמן ועד היום הננו חוגגים את החג וקוראים לו האורים. ונראה לי, שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות הופיע לנו בלי שקיווינו לה." ~ ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו

סמליות החג

  • "בראשית דולק אור אחד, ועוד אחד ועוד אחד, ועוד אחרים... אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד השמש משרת האור." ~ בנימין זאב הרצל, המנורה
  • "הברק האלוהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת ישוב להגלות." ~ הרב קוק
  • "יש להאזין לסיפורי הנרות." ~ רבי יוסף יצחק שניאורסון ,האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד
  • "חושך יכול לבוא בצורות שונות: הוא לא רק החושך הפיזי. הוא גם החושך שבחיים תחת שלטון זר, דיכוי, איום ביטחוני, ניצול, היעדר שיוויון, עוני, ועוד. כמו שאני רואה את החברה בישראל, מצבנו הולך ומחשיך, מסיבות שונות. מה אפשר לעשות וללמוד מחג החנוכה? שכדי להתנגד לחושך צריך להדליק אור, אפילו נר קטן, כמה שאפשר להדליק. גם נר קטן מאיר מעבר לעצמו." ~ אבשלום בן צבי
  • "מה הותירה המסורת ממלחמות החשמונאים? לא סמלי גבורה, ולא אביזרי מלחמה, אלא נר. חובת הדלקת נר בכל בית היא כסמל לניצחוננו על כוחות החושך והרוע, כסמל לחובת איכות החיים שלאחר הניצחון. בחנוכה אנו חייבים להדליק נר בכל ערב, המוסיף והולך עד שמונה נרות. יותר אור פנימי אישי. יותר אור במשפחה. יותר גילוי אור באומה." ~ אריה בן גוריון, קיבוץ בית השיטה
  • "הו, הקיום הלילי המכורבל בעצמו, בגבולות הצרים של צנצנת שכוחה, הו, הקיום המנותק מכל מגע חשוד בעולם החיצון... הקיום הרדום בשולי החיים, כמו תורה אחת השמורה באיזו ישיבה נידחת, קיום מחתרתי, מבודד, מחוץ לזמן ולמאורעות, קיום נצחי, כתב־צופן שחכם אחד הועיד לחכם אחר, טוהר נלעג בעולם שכולו תערובות! הו, פלא המסורת, התנאי וההבטחה למחשבה בלי כפייה, שאינה רוצה להיות רק הד במהומת תקופה!" ~ הפילוסוף עמנואל לוינס, ביחס לנס פך השמן
  • "זה הפלא היומיומי של הרוח, לפני התרבות. זו הלהבה המתלקחת מחום עצמה: זו הגאונות, הממציאה את מה שטרם נשמע, אף על פי שהכול כבר נאמר, זו האהבה היוקדת, גם אם האהוב אינו כליל השלמות, זה הרצון היוזם למרות המכשולים המשתקים אותו, זו התקווה המאירה על החיים גם כשאפסו הסיבות לתקווה, זו הסבלנות המקבלת על עצמה את מה שעשוי להורגה." ~ הפילוסוף עמנואל לוינס, ביחס לנס פך השמן
  • "הו, אור אציל, העוטה את העולם, אתה יונק מחיינו המחתרתיים, מחיי הנצח הנשארים נאמנים לעצמם. אתה מפאר את השעות הנפלאות, האפלות והמסתוריות האלה." ~ הפילוסוף עמנואל לוינס

חנוכה והציונות

  • "לכן אני מאמין, כי דור חדש של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים!" ~ בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים
  • "תמונות ההיסטוריה מתאחות עם תמונות חלום, ומילות שבאו לשבח גבורות עבר קוראות לגבורה חדשה. בעיקר קשור בחגיגה זו זיכרון האנשים שנאבקו והוציאו את ציון וירושלים מידי האויב הפנימי והחיצוני, קשר בל ינתק בהבעת רצוננו, לגבור על כל מכשולי חוץ ופנים ולרכוש לנו מחדש את הארץ, בה טמונים שורשי כוחנו. עיצוב דמות חדשה זו לחג לא היה מקרה, אלא פרי ביטוי לתהליך החדש באומתנו." ~ מרטין בובר, מה לנו חנוכה?

קישורים חיצוניים

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חנוכה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנוכה