זהו זה!: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10: | שורה 10: | ||
* "רוצה מערכת סטריאו! רוצה להיות סטודנט ב'סכנדריה! רוצה את בורגול!" |
* "רוצה מערכת סטריאו! רוצה להיות סטודנט ב'סכנדריה! רוצה את בורגול!" |
||
* "שתיתי כוס תה עם נענע, נכנסה לי הכפית בתוך העין, נהייתי עיוור." |
* "שתיתי כוס תה עם נענע, נכנסה לי הכפית בתוך העין, נהייתי עיוור." |
||
* "איך שברחת, אבא שלי מת. נפל עליו 20 קילו בשר קפוא, איייי! |
* "איך שברחת, אבא שלי מת. נפל עליו 20 קילו בשר קפוא, איייי!" |
||
{{מפריד}} |
{{מפריד}} |
||
* "יא איבני" |
* "יא איבני" |
גרסה מ־13:27, 26 במרץ 2015
זהו זה! הייתה תוכנית בידור ישראלית בהפקת הטלוויזיה החינוכית, ששודרה בערוץ הראשון (עד 1995) ובערוץ 2 במסגרת של הזמן שהוקצה לטלוויזיה החינוכית בערוצים אלה וכן כתוכנית בידור מרכזית בזכיינית רשת. הסדרה שודרה בקביעות במשך 20 שנה בין השנים 1978-1998. התוכנית הוגשה ע"י דב גליקמן, אבי קושניר, שלמה בר אבא, מוני מושונוב, גידי גוב ועוד.
בשידור חוקר - הפושע מגשר הירקון
- "מה הוא הלקח? לא להתפתות לעסקאות בשטח. אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה חזק ואוכל אותה בגדול."
סרט ערבי
- "אָבּוּי זה לא אָבּוּי, אבו חומוס חטף אותי שהייתי ילד קטן."
- "ברח המלעון לחנות של ציונה שימשי."
- "איפה הרקדנית?!"
- "רוצה מערכת סטריאו! רוצה להיות סטודנט ב'סכנדריה! רוצה את בורגול!"
- "שתיתי כוס תה עם נענע, נכנסה לי הכפית בתוך העין, נהייתי עיוור."
- "איך שברחת, אבא שלי מת. נפל עליו 20 קילו בשר קפוא, איייי!"
- "יא איבני"
- "יא באבא"
- "אתה מגורש! מגורש! מגורש!"
- "מה איתך יא באבא, מה אני אשתך?"
- "היתה לו נקודת חן בצורת חצי ירח, עם חרמש."
- "לא וואללה! לא וואללה! גם לי יש נקודת חן כזאת בדיוק באותו מקום!"
מוח על האש (פארודיה על מקבילית המוחות)
- "התחלתי ולכן אסיים..." ~ דובל'ה גליקמן, בחיקוי של יצחק שמעוני ("השליכוהו לבור!").
- "איך קוראים לאימו של הרמב"ם?"
- "לאה-גיטל-מלכה."
- "נכון. איך אומרים אבן בצ'רקסית?"
- "למפוצ'ינה"
- "נכון! מה זה למפוצ'ינה?"
- "מנוף"
- "נכון. מהי המילה השלישית בשורה שבע בעמוד 366 בספר 'עלובי החיים'?"
- "'ללכת'."
- "נכון. מתי אירע ה---"
- "1954!"
- "נכון. איפה בדיוק---"
- "קוויבק!"
- "נכון. מי ה---"
- "ריצ'רד ברטון!"
- "נכון. מתי אמרו ה-- נכון! מי היה האי--- נכון! איפה לראשונה הופיע הפסוק ש---נכון!" ~ שיחה בין המנחה דובל'ה והמתמודד גידי גוב, שהופכת בן רגע ל"דיאלוג" בין המנחה לעצמו.
- "גבר הרואה בחורה אוטומטית נהפך לחר.."
- "צית, חרצית." ~ דובל'ה גליקמן, בפרודיה על מקבילית המוחות וגידי גוב משיב על השאלה.
מלכות היופי
- "אופי? אופי זה המצאה של מכוערות."
- "בואי נעבור לכדורסל. מה זה שלושים שניות?"
- "הו, זה אני יודעת! זה חצי דקה." ~ אריה מליניאק מראיין את גידי גוב כמתמודדת לתחרות מלכת היופי.
האופנובנק
- "אתה יודע שאתה דרסת את הזקנה הזו עם הקורקינט שלך?"
- "ברמת גן בואכה ירושלים." ~ ציפי שביט
יאצק (שלמה בר אבא)
- "לסתום את המוח, לשמוח בכח, לרקוד, להזיע - כי יאצק הגיע!" ~ שיר שליווה כמעט כל פינה של יאצק. הפולני שלמה בראבא, שהופיע עם אקורדיון שעליו היה תקוע דגל ישראל קטן, לבש מכנסי שלושת רבעי וחבש כובע טמבל.
- "אתה לא מצלם - זה לא קורה. זה לא קורה - אין מה לצלם!" ~ אמירת יאצק אופיינית.
- "לא לדאוג לעולם, יאצק תמיד נופל - וקם!" ~ המשפט הקבוע של יאצק בפינתו.
- "אוי, חברה'לך חברה'לך! אני כל כך שמח לראות אותי. אני שמח לראות את כולי פה." ~ משפט אופייני של יאצק.
ההוריקן (חזאים)
- "אורי כאן - הוריקאן." ~ דובל'ה מזהיר מפני סופה מתקרבת.
- "זה שקע חמקמק." ~ דובל'ה בתחזית מזג האויר, כשלא הצליח למצוא את השקע הברומטרי על המפה הסינופטית.
ריקודי עם
- "אל תבוא שבועיים! סע לגבעתיים!" - מדריך הריקודים לאחר שגילה שחבר של בנימין בן ימין לא יודע לרקוד.
- "טריפה !שיקוץ טמא! השליכו אותו לאריות!" - מדריך הריקודים לאחר שגילה שחבר של בנימין בן ימין לא יודע לרקוד צעד תימני.
- "בני קלבסה מנהל בנק-שכה יעזור לי my god!" - שמואל במבינה אחריי שגילה שחברו מכיתה א נהפך להיות מנהל בנק.
- "לא להתבייש,לא להתייאש-לא לשכוח לשלם בקש!" - מדריך הריקודים מעודד את כולם להמשיך לרקוד.
- "בים יש מדוזה,ולי אין מוזה." - הבבא של ריקודי העם,אדון סימה,מראה עד כמה קשה למצוא ריקוד חדש.
- "תביא לי טחול ממולא בפיתה,עם הרבה חריף" - הבבא של ריקודיי העם,אדון סימה,בבקשה חוזרת לאכול טחול בפיתה.
- "עם כפית או עם כף?" עוזרו של אדון סימה, הבבא בובא בהופעתו הראשונה, מברר את מינון החריף.
- "עם כפה!" אדון סימה עונה, ושניהם ביחד מסיימים "על הכיפאק!"
חידה בלשית
- "אני יודע מי אשם! אבל האם אתם שם בבית יודעים?" ~ נוח רב-מוח לצופים בבית, בחידת הבלשות.
- "הוא יודע הכל!" ~ שולה (שולה חן) על נוח, אחרי שהיה מצליח לפצח את התעלומה.
- "שולה!! עזבי הדברים, רשמי הפרטים" - הבלש לשולה, מזכירתו, שאז היתה מפילה הכל מהיד.
אחר
- "במפלגת העבודה, אני ולאה. אני וקיסר. אני ובייגה. אני ופואד ומאויז הקטן." - (קטע מ 1992 הצוחק על היריבות בין רבין לפרס בכך שרבין מנסה שלא לומר את שמו של פרס בצילומים לתשדירי הבחירות ומחליף אותו בשמות אחרים)
- "ב-47 היית פשפש והיום אתה מולקולה." ~ המדען המטורף שלמה בראבא.
- "האו האו ( how how? ) מיאו מיאו." ~ בפרק "משיח עכשיו"- ה CIA מתפלאים איך קושניר השיג פטריוט (דרך האינטרנט).
- "צחי'ק - היא עקפה אותי המניאקית." ~ בפרק על תאונות דרכים - גידי גוב מקבל רשיון וחולם שהוא נוסע עם מכשפה. את המכשפה גילם דובל'ה.
- "מַכָשֵפַה! עם נוּנֶה בסוֹפֶה."
- "החילזון מן השפן."
- "אם זה לא היה שידור חי אני הייתי פשוט מת ממך." ~ אימרה שגורה מתוך פינת "מוקש" של ספי ריבלין, בו הוא גילם תפקיד כפול: ספי גאון ויוסף עילוי.
- "מה אתה רוצה מחיי רשע שכמותך." ~ תיקי דיין לספי ריבלין בפינת הלשון.
- "כובע כובע כובעון."
- "עיצרי חפרפרת!"
- "החלפת את הסוסיתא בסוס?!"
- "סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!"
- "הילד שלי רוצה להרוג אותי בלי סכין."
- "כולי אוזן!" ~ מתוך "סיפורים לשעת לילה מיותרת". אישה שאותה גילם דובל'ה, שצמחו לה אוזניים ענקיות, מחפשת את בעלה (מוני מושונוב) בטלפון. 1992.
- "אלוהים אדירים! יצא לי פצעון על יד הגבה!"~ זו הייתה התגובה הראשונה של הדמות של דובל'ה לאוזניים הענקיות הללו. כנ"ל.
- "מהו הלקח? לא להתפתות לעיסקאות בשטח, אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה בחזק, ואוכל אותה בגדול" ~ שלמה בראבא, מתוך הפרק: "בשיטור משודר"- פרודיה על תוכניות "בשיטור חוקר" בהנחיית רפי גינת. 1988.
- "כשלא אוכלים גבינה, המוח מתפורר."
- "כל אחד והשיגיוניויות שלו" ~ מתוך פרק העוסק ברמאויות קטנוניות של קבלנים המנצלים כל סעיף בחוזה לטובתם. 1987.
- "בדם קר רצחת א-ו-ת-י. בלון זה היה אני!" ~ מתוך פרק פארודיה על הספרים המסורתיים העושים את מלאכתם לקודש מול ספרי הצמרת של "מה שיוצא".
- "אולי אני ישן והחלום שלי הוא שאני לא מצליח להתעורר!"
- "אולי כל החיים שלנו הם בעצם חלום של מישהו אחר!" ~ אלי גורנשטיין בהגיגים פילוסופיים בתפקיד אדם שלא ישן כבר שלוש שנים, ומשמש אובייקט מחקר במעבדות השינה.
- "תמיד מסדרים אותך... תמיייייד מסדרים אותך!".
- "אני פ-ו-ת-ח את המים החמים!" "אני ס-ו-ג-ר את המים החמים!" ~ פארודיה על "המלון של פולטי".
- "יש מקרר אורנג'דה, מקרר קוקה קולה" ~ דירקטור וולט (מוני מושונוב) לשלטר (דובל'ה גליקמן) שרוצה קביעות בחברת חשמל.
- "להבות מזגן?! להבות מזגן? למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור השמלי?" ~ דירקטור וולט לשלטר, העובד החדש המבקר בביתו.
- "כי מלאה הארץ חמס - וגם כן הכוווול נמאס!" ~ מתוך פרק הנחשב כהזוי במיוחד העוסק בפרשת "נח" בספר בראשית.
- "הוא לכוד במחנה השבויים צ'יצ'ו-נימה" ~ מתוך פארודיה על רמבו III, בתקופת השערוריות של צ'יצ'ולינה.
- "אני עם ארווין כאן!"
- "אל תקראי לי 'עצבן'!" ~ מתוך זהו זה במלחמת המפרץ.
- "בפעם הבאה... בפעם הבאה..." ~ משפט הסיום הקבוע של גברת תשובה (רבקה מיכאלי) בפינתה "אבן נגולה מעל ליבי".
- "X זה לא אני, X זה פופטיץ" ~ יעל עמית כפקידה בעיריה, לאזרח המסכן ששון גבאי. מתוך הפינה "סערה בכוס תה" (X היה משהו אחר בכל פעם), פרודיה על הבירוקרטיה.
- "...מחר בשידור החוזר" (סיטואציה משתנה) ~ אחד מהמשפטים החותמים את הפרק, לרוב המשפט האחרון בו. השידור החוזר היה במרבית העונות ביום המחרת בשעה 13:30.
- "שידור חוזר- נא לא להתקשר/לטלפן" - כתובית שהיתה רצה על רקע נגינתה של להקת "ברוש" ולאחר מכן גם של המוסיקאים שהחליפו אותה, המזכירה לצופים שאין טעם להתקשר בשביל לפתור את החידה בעת שידור חוזר.
- "זכית בחולצה ותקליט" / "זכית בתיק-תק (תיק ותקליט)" ~ הבשורה לפותר החידה שעלה לשידור.
- "לעשות שמאלץ... שמאלץ לאומי... שמאלץ לאומי!" ~ חיקוי של תשדיר השירות "לעשות מאמץ לאומי". מתוך הפרק "צוללת ממשלה", 1990.
- "ילד א' בכיתה ג', ילד ב' בכיתה ו', וילד ו' בכיתה ד'" (ארווין מתעצבן במפרץ).
- 4-1-4-1-5-5 ~ הג'ינגל למספר הטלפון הישן לצופים, סוף שנות ה-70.
- 4-2-6-1-4-4 ~ הג'ינגל למספר הטלפון החדש לצופים, שנות ה-80.
- "אפרופו גזר, אני ספונטני." ~ מתוך פרודיה על "זה מה יש", תוכנית השידוכים עם דודו טופז.
- "רייגן מפציץ, ואני מפליג." ~ לא נעים למוני להגיד את המילה המתחרזת עם מפציץ.
- "גנן גידל אפונה בגן, צליג, צלנג, צלונג." ~ דובל'ה
- "הילד עם הפופים." ~ גידי בתוך המכשפה בפרק "זהו-זה מהאגדות".
- "מי הייתה השלישית?" ~ "זהו זה מהאגדות"
- "הוא מת – על הסכין!" ~ גידי גוב מתוך הפרק על שרלוק הולמס.
- "מרגרינה, מרגרינה." ~ מוני מתענג על התנועה של ההגה שלו לאחר תיקון במוסך.
- "אימא של גידי! הוא אוכל זה... הוא אוכל חול!" - מפרק על מלחמת המפרץ כשקושניר, גידי ודובל'ה כילדים בארגז חול.
- "אני חשבתי... שאתה חשבת... שה... ללללללאאאאאאא!" - מהפרק על אמצעי מניעה.
- "אז בואי נעשה את זה בחן אלברטה" - קושניר וקרן מור. על כל הפרסומות לאבקות כביסה.
- "עכשיו תראי מה זה קוסם בפעולה."
- "מה אתה רוצה? ג'וק למחשב? לך לפח הזבל קח ג'וק ושים אותו במחשב" ~ מוני בפרק "משיח עכשיו", 1991.
- "היי יו הו! could you give us a push please" - פרק "טיסה נעימה".
- "הנה זה המסקינטייפ. אמרו לי שזה יסתדר" - קרן מור מנסה להוריד כתם מהחולצה של קושניר עם אבקת הכביסה "איח ווייסט נישט".
- "אז יש לנו טיל.... יש לנו ג'וק שאוכל טיל, ויש ג'וק שאוכל נפט. מתי יהיה ג'וק שאוכל סדאם חוסיין?" - עוד דיאלוג גאוני של הזקנים ממלחמת המפרץ.
- "שה... שהשה.... שמעתי! שמעתי!" ~ הזקן ממלחמת המפרץ חושב שהוא שומע אזעקה.
- "עשית לי נקע בתוך הבקע של השקע".
- "אני לא כועסת, להיפך - אני כן כועסת."
- "עם כובעון, אתה נשאר בטוח... לכובעון יש יתרון..."
- "איזו רגישות!"
- "ממשלה באה, ממשלה הולכת, קואליציה באה, קואליציה הולכת- אני עדיין כאן: אותו חיוך, אותו מבט, אותה בלורית שיער" (גידי כפרודיה על חיים יבין בבחירות של 92').
- "מה אתה עובד עליי? מה אני טמבל?" - "לא! להפך!" - "מה, אני עובד עליך ואתה טמבל?!"
- "עקוב אחרי" (בפרק על בזק, לא ברור מתי לעקוב אחריו ומתי להגיש לו את החוט של שירות "עקוב אחרי").
- "איך הסנדביץ?" - "לא טעים לי הניילון" (מהפרק על בזק- קושניר לא מסתדר עם הניילון).
- "במפלגת העבודה, אני וסימון ומואיז הקטן..."- מתוך הפרק הפארודי על בחירות 1992. גידי גוב כיצחק רבין קורא לשמעון פרס "סימון".
- "איינץ, איינץ, צווי, צווי, צן! צן? צן את הקלפים! ציקח!" - (מתוך פרק הצוחק אל רחוב סוםסום תחת השם רחוב שוםשום בקטע יש פארודיה על קטעי הספירה ושם סופרים קלפים בגרמנית)
שיחות
- "איך ידעת שאני בא?"
- "שמעתי את המחשבות שלך עולות במדרגות."
- "עליך להחזיר את המדים והנשק לאלתר."
- "מי זה אלתר?"
- "לא יודע. כנראה מישהו חדש באפסנאות."
- "אני שמעתי שהולכים לחפור מערה מאוסטרליה עעעד הבונקר של סדאם. ואז, עם פומפה - ישאבו אותו מ-ל-מ-ט-ה!"
- "כן, אבל שמעתי שהאוסטרלים מתנגדים. הם לא מסכימים שיתחילו להישפך אליהם פתאום עיראקים מהרצפה!" ~ דיאלוג טיפוסי בין הזקנים ממלחמת המפרץ.
- סימה: הוא אומר שהוא יכל לתת לנו את החדר שלו נישן יחד איתו
- ארווין: על גופתי המתה!
- סימה: על מזרן לא יותר כדאי?