יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 35: שורה 35:


==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]==
==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]==
[[קובץ:1880 Warsaw Kuzari2.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|מהדורת הכוזרי שיצאה לאור ב[[W:ורשה|ורשה]] בשנת 1880]]
* "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי" ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#א|מאמר ראשון א']]
* "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי" ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#א|מאמר ראשון א']]
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]]
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]]

גרסה מ־05:51, 24 במרץ 2016

"טוֹב וָרָע זֶה חֵלֶק אָדָם"

יהודה הלוי (ריה"ל), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים. התפרסם בזכות שיריו ובזכות חיבורו 'הכוזרי'.

מתוך שיריו

אהבה

  • "חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ, מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ."
  • "מַלְאֲכֵי הָאַהְבָה יִתְרַפְּקוּ, הַנֶּאֱהָבִים אֵיךְ יִתְאַפְּקוּ."
  • "דְּמוּת לֹא אֶמְצְאָה נִמְשָׁל לְיָפְיֵךְ, וְאֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ, וְתַבְנִיתוֹ כְשָׁדַיִךְ."
  • "רַעֲיַת צְבִי אַל תָּנוּדִי כִּי מְאֹד חֲשַׁקְתִּיךְ מֵעוֹדִי, אַתְּ רְצוֹנִי וּמַחְמַדַּי."
  • "יְפַת מַרְאֶה וְקוֹלֵךְ עָרֵב, בָּךְ אֶרְאֶה יְפִי מִתְעָרֵב, מוֹצָאֵי בֹקֶר וְעָרֶב."
  • "בֶּאֱמוּנָה וֶאֱמֶת לָךְ אֲשׁוֹרֵר, בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים."

חיים

  • "עֲזֹב גַּאְוָה וְחוּס עַל דָּל, עֲנַן עֵינָיו יְפִיצוּן אוֹר."
  • "שַׂחְתִּי מְאוֹר יָמִים יְלַבֵּן תָּאֳרִי, סִבֵּב מְאוֹר יָמִים וְלִבֵּן שַׂעֲרִי."
  • "לֹא הָעֲנָנִים הֵם אֲשֶׁר נִבְקָעוּ, כִּי אִם שְׁתֵּי עֵינַי אֲשֶׁר דָּמָעוּ."
  • "נַמְתִּי לְצַד יָגוֹן ולִבִּי עֵר, נִחֵשׁ וְאָמַר מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם וַחֲזֵה פַּרְדֵּס בְּסִפְרֵי דוֹד וּרְוֵה וְהִתְעַנַּג בְּטוּב נִרְדָּם."
  • "שָׁמֵן וְרָזֶה וְנִכְבָּד וְנִבְזֶה, וְטוֹב וָרָע זֶה חֵלֶק אָדָם."
  • "הֲפָשַׁט הַזְּמָן בִּגְדֵי חֲרָדוֹת וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת."
  • "וְרֹאַי יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה, וְלֹא יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי."
  • "וְרֹעַ הַזְּמָן גָּלוּי ­– וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ לָךְ גְּדוֹלוֹת? אַל תְּבַקֵּשׁ!"
  • "נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קָמְתָּ ­–מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָ?"

ציון

  • "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב."
  • "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?"
  • "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב, לך נכספה נפשי מפאתי מערב."

אמונה

  • "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ- לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ- בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ."
  • "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי."
  • "אִלּוּ אֶחֱסַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, נְעִים שִׁמְךָ בְּפִי אָשִׂים לְצֵידָה."
  • לַאֲשֶּׁר יָאִיר בִּרְצוֹנוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יֵחֲשֵׁךְ, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ."

מתוך הכוזרי

מהדורת הכוזרי שיצאה לאור בורשה בשנת 1880
  • "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי" ~ מאמר ראשון א'
  • "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ מאמר ראשון ע"ז
  • "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" ~ מאמר ראשון פ"ט
  • "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם - אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ מאמר שני כ"ד
  • "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" מאמר שלישי א'
  • "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל" מאמר שלישי ה'
  • "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." מאמר שלישי סה'
  • "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ מאמר חמישי כ"ז

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהודה הלוי