חיים גורי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ChaimGuri.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|חיים גורי]]
[[קובץ:ChaimGuri.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|"מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ."]]
'''[[:w:חיים גורי|חיים גורי]]''' (נולד ב-9 באוקטובר 1923) הוא משורר, סופר, עיתונאי ויוצר קולנוע [[ישראל|ישראלי]].
'''[[:w:חיים גורי|חיים גורי]]''' (נולד ב-9 באוקטובר 1923) הוא משורר, סופר, עיתונאי ויוצר קולנוע [[ישראל|ישראלי]].
חתן פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, חתן פרס ישראל לשירה לשנת התשמ"ח וחתן פרס סוקולוב. מהבולטים שבמשוררי ישראל.
חתן פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, חתן פרס ישראל לשירה לשנת התשמ"ח וחתן פרס סוקולוב. מהבולטים שבמשוררי ישראל.

גרסה מ־06:27, 22 באפריל 2016

"מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ."

חיים גורי (נולד ב-9 באוקטובר 1923) הוא משורר, סופר, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות לשנת 1974, חתן פרס ישראל לשירה לשנת התשמ"ח וחתן פרס סוקולוב. מהבולטים שבמשוררי ישראל.

משיריו

  • "אַל תַּאֲשִׁים אֶת הַשֶּׁקֶט. הוּא יוֹדֵעַ לֹא פָּחוֹת מִמְּךָ. הוּא רַק עֲיֵפוּת נִמְשֶׁכֶת אַחֲרֵי הַצְּעָקָה."
  • "רְשׁוּת הַדִּבּוּר לֶחָבֵר פָּרַבֶּלוּם, רְשׁוּת הַדִּבּוּר לֶחָבֵר תַּת-מִקְלָע."
  • "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, שֶׁל זֵיתִים וְשֶׁל חֹשֶׁךְ."
  • "שֶׁעַל פָּנֶיךָ עוֹבְרִים הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֻטָּלִים בְּסָפֵק, שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יָמוּתוּ בְּךּ."
  • "אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָךְ עוֹד תּוֹדָה הַנִּגֶּשֶׁת יְחֵפָה עִם שַׁחַר אֶל הַנָּשִׁים הָאֲהוּבוֹת."
  • "מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ."
  • "הָאֲהָבוֹת הָהֵן שָׁבוֹת אֵלֶיךָ, נֶאֱחָזוֹת בְּאֶתְמוֹלֶיךָ."
  • "את החיים שנשארו חלקנו חרש כחלק שלל, זכינו באורכה שהוענקה. רבים שמרו על שתיקה."
  • "לפנות בקר נתקלנו בהמשך שלא ידע לאן עליו להמשיך, שביקש עצות בין העצים לבין האבנים."

מפרסומיו

  • "מפ"ם היתה אז כוח! עשרים ח"כים לכנסת הראשונה. היא כללה את הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, את חלק הארי של הקיבוץ המאוחד, רבים מפועלי העיר והמושבה, מיטב לוחמי תש"ח, אנשי רוח, סופרים ומשוררים. היה זה מחנה ציוני-סוציאליסטי בלב מדינת ישראל הצעירה, שחיפש בימים ההם קשר אל הקומוניזם, אל 'עולם המהפיכה', שהאמין בכל לבו בשילוב הזה. חברי קיבוצים קנאים בזמן ההוא לא רצו לראות בקומונות הישראליות מעין מובלעות של מתקני עולם סתגרנים, אלא חלק מתנועה אדירה הבאה לשנות פני תבל. 'מיליונים!!!' מלת הקסם היתה 'מיליונים', 'שמונה מאות מיליון!!!' זהו הדטרמיניזם ההיסטורי! אם לא נשתלב בו נידרס, נימחץ. מפ"ם האמינה בציונות המתגשמת עם ברית המועצות, לא נגדה". ~ מתוך "שלגי אשתקד ופצעים נושנים" יוני 1980[1]

כללי

  • "האם היותך מאמין בדרך המהפכה... מחייב אותך לשתוק ולא להתקומם נגד דברים הנראים לך בלתי צודקים, מכוערים, צופני סכנות, בנויים על שקר?" ~ על משפטי פראג 8 בינואר 1953[1]
  • "חונכנו על העדפת הקשה, על הבלתי נוח."[1]
  • "היו ימים והלכנו בלואי בגד ויחפים בדרך האפורה והמסולעת של ארץ ישראל. היה ערך למחסור וערך ללחם הנרכש בעמל. את מקום פשטות החיים ולחם העצב ירש שיגעון המותרות ולחם החסד."
  • "כוס אומו המוות."

נאמר עליו

  • "המוטו של תפישת עולמו: או שתעשו את הסוציאליזם בידיים נקיות או שלעזאזל הסוציאליזם!" ~ פרופסור מנחם ברינקר, חוקר ספרות עברית[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים גורי

הערות שוליים