סלברג'אן יסודיאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Brihadeeswarar Temple 03.jpg|ממוזער|212 פיקסלים|"הכוח להסתגל לכול המצבים - משמעותו חירות."]]
[[קובץ:Brihadeeswarar Temple 03.jpg|ממוזער|212 פיקסלים|"הכוח להסתגל לכל המצבים משמעותו חירות."]]
'''סלברג’אן יסודיאן''' (באנגלית: '''[[w:en:Selvarajan Yesudian|Selvarajan Yesudian]]'''),{{כ}}(1916 - 1998), הוא הוגה דעות וסופר הודי שכתב ספרים בנושאי יוגה ופילוסופיה [[W:הינדואיזם|הינדואיסטית]].
'''סלברג’אן יסודיאן''' (באנגלית: '''[[w:en:Selvarajan Yesudian|Selvarajan Yesudian]]'''){{כ}} (1916 - 1998) הוא הוגה דעות וסופר הודי שכתב ספרים בנושאי יוגה ופילוסופיה [[W:הינדואיזם|הינדואיסטית]].
{{מפריד}}
{{מפריד}}


* "חייתי בעולם עשיר בדמיונות, בו עלה בידי להפיג את בדידותי."
* "חייתי בעולם עשיר בדמיונות, בו עלה בידי להפיג את בדידותי."
* "עלינו בעצמנו לפתור את הבעיות שלנו, זה אנחנו שחייבים לשים קץ למצבי האומללות שאנו בעצמנו גרמנו להם."
* "עלינו בעצמנו לפתור את הבעיות שלנו, זה אנחנו שחייבים לשים קץ למצבי האומללות שאנו בעצמנו גרמנו להם."
* "על הגוף להיות מסוגל לעמוד בפני מכאובים, חוליים ומחלות בכול עת...יש להימנע בכול עת מכול מה שמחליש אותנו, או מקטין את כוחות ההתנגדות שלנו."
* "על הגוף להיות מסוגל לעמוד בפני מכאובים, חוליים ומחלות בכל עת... יש להימנע בכל עת מכל מה שמחליש אותנו, או מקטין את כוחות ההתנגדות שלנו."
* "הגישה שלנו כלפי אחינו בני האדם היא צריכה להיות מושתתת על הבנה."
* "הגישה שלנו כלפי אחינו בני האדם היא צריכה להיות מושתתת על הבנה."
* "חירות הינה היכולת להשתלב במערכות סביבתיות שונות, מבלי להיפגע או להיות מושפע מהן."
* "חירות הינה היכולת להשתלב במערכות סביבתיות שונות, מבלי להיפגע או להיות מושפע מהן."
* "אין באפשרותי לשנות את הנסיבות שמסביבי, אך כשאני משנה את עצמי, העולם משתנה בעבורי."
* "אין באפשרותי לשנות את הנסיבות שמסביבי, אך כשאני משנה את עצמי, העולם משתנה בעבורי."
* "השתוקקתי ללמוד מאחי בני האדם. אף פעם לא עלה בדעתי לשאוף לשנות אחרים."
* "השתוקקתי ללמוד מאחי בני האדם. אף פעם לא עלה בדעתי לשאוף לשנות אחרים."
* "הכוח להסתגל לכול המצבים - משמעותו חירות. סוג זה של חירות אף הוא מהווה [[אושר]], כיוון שאנו שרויים בשלום עם העולם. מדוע עלי לצפות למשהו מעמיתיי בני האדם? אם איני מצפה, איני מאוכזב."
* "הכוח להסתגל לכל המצבים משמעותו חירות. סוג זה של חירות אף הוא מהווה [[אושר]], כיוון שאנו שרויים בשלום עם העולם. מדוע עליי לצפות למשהו מעמיתיי בני האדם? אם איני מצפה, איני מאוכזב."
* "אני ולא אחר הוא זה שאחראי לחיים שלי... אני הסיבה לאומללותי. אני הסיבה לאושרי."
* "אני ולא אחר הוא זה שאחראי לחיים שלי... אני הסיבה לאומללותי. אני הסיבה לאושרי."
* "אני יכול להתנהג כך, שגם הטוב וגם הרע בהם אני מתנסה אינם מותירים בי את השפעתם. לאחר שלמדנו לא להיות מושפעים על ידי הרע, עלינו ללמוד בהמשך לא להיות מושפעים אף על ידי הטוב. אותה גישה חסרת פחד פירושה חירות."
* "אני יכול להתנהג כך, שגם הטוב וגם הרע בהם אני מתנסה אינם מותירים בי את השפעתם. לאחר שלמדנו לא להיות מושפעים על ידי הרע, עלינו ללמוד בהמשך לא להיות מושפעים אף על ידי הטוב. אותה גישה חסרת פחד פירושה חירות."
* "הסוד של עבודה הוא לעבוד עקב אהבת העבודה בלי לדאוג לגבי העתיד. היה נא חי בזמן ובמרחב כאילו שזמן ומרחב מעולם לא היו קיימים. חירות זו היא הינה אושר של אמת."
* "הסוד של עבודה הוא לעבוד עקב אהבת העבודה בלי לדאוג לגבי העתיד. היה נא חי בזמן ובמרחב כאילו שזמן ומרחב מעולם לא היו קיימים. חירות זו היא הינה אושר של אמת."
* "[[דת]] לא צריכה לחיות בעבר, אלא להתאים עצמה לדרישות האדם המודרני, על ידי הדגשת המשמעות האמיתית של הסימבולים היפהפיים בצורה של משלים, אגדות וסיפורים."
* "[[דת]] לא צריכה לחיות בעבר, אלא להתאים עצמה לדרישות האדם המודרני, על ידי הדגשת המשמעות האמיתית של הסימבולים היפהפיים בצורה של משלים, אגדות וסיפורים."
* "דת... היא התהליך של התנסות במהלך החיים בחוויה של האמת הזו - שהרוח אותה אנו מכנים העצמי היא אכן [[אלוהים]], השוכן בתוך ליבנו בתור העצמי האישי שלנו."
* "דת... היא התהליך של התנסות במהלך החיים בחוויה של האמת הזו שהרוח אותה אנו מכנים העצמי היא אכן [[אלוהים]], השוכן בתוך לבנו בתור העצמי האישי שלנו."
* "אם איבד ה[[אדם]] את מטרת חייו והוא נודד אנה ואנה חסר מטרה מוצהרת שתוצב לפניו, אם חייו מתרכזים בעיקר בלשרוד מול ההסתערויות של נסיבות החיים והוא חי מיום ליום, אזי חוסר סיפוק ואימה משתלטים עליו, מטביעים אותו באוקיינוס של ייאוש."
* "אם איבד ה[[אדם]] את מטרת חייו והוא נודד אנה ואנה חסר מטרה מוצהרת שתוצב לפניו, אם חייו מתרכזים בעיקר בלשרוד מול ההסתערויות של נסיבות החיים והוא חי מיום ליום, אזי חוסר סיפוק ואימה משתלטים עליו, מטביעים אותו באוקיינוס של ייאוש."
* "ההקלה היחידה שלו היא לחפש אחר אמצעים להדחקה, אך לא לעקירה מן השורש, של פחדיו - מה שמוצא את ביטויו בבחירה למכביר בתענוגות החיים."
* "ההקלה היחידה שלו היא לחפש אחר אמצעים להדחקה, אך לא לעקירה מן השורש, של פחדיו מה שמוצא את ביטויו בבחירה למכביר בתענוגות החיים."
* "את התיקון לא ניתן לבצע אף פעם בקרב ההמונים, אלא רק בקרב האדם היחיד. הנני מאמין ברפורמה של הפרט. 'אם אדם מעלה את עצמו בדרגה, אזי הוא מעלה בדרגה את כלל העולם', טוענת אמירה הודית עתיקה."
* "את התיקון לא ניתן לבצע אף פעם בקרב ההמונים, אלא רק בקרב האדם היחיד. הנני מאמין ברפורמה של הפרט. 'אם אדם מעלה את עצמו בדרגה, אזי הוא מעלה בדרגה את כלל העולם', טוענת אמירה הודית עתיקה."
* "זקוקים אנו לגברים ונשים, כנים עד עמקי נשמתם, המוכנים להקריב את זמנם ומרצם בראש ובראשונה על מנת לתקן את עצמם, לטהר את עצמם מכול מה שמזיק, לזכך את עצמם, לחזק את עצמם."
* "זקוקים אנו לגברים ונשים, כנים עד עמקי נשמתם, המוכנים להקריב את זמנם ומרצם בראש ובראשונה על מנת לתקן את עצמם, לטהר את עצמם מכל מה שמזיק, לזכך את עצמם, לחזק את עצמם."
* "האדם אשר מודע לערך העצמי שלו, הוא זה אשר יודע שהוא רוח ולא חומר... רוח זכה, נטולת מגבלות, הלא כבולה, המעוררת, מחיה ומניעה את הכול."
* "האדם אשר מודע לערך העצמי שלו, הוא זה אשר יודע שהוא רוח ולא חומר... רוח זכה, נטולת מגבלות, הלא כבולה, המעוררת, מחיה ומניעה את הכול."


{{מיון רגיל:יסודיאן,סלברג’אן}}
{{מיון רגיל:יסודיאן, סלברג’אן}}
[[קטגוריה:סופרים הודים]]
[[קטגוריה:סופרים הודים]]
[[קטגוריה:הינדואיזם]]
[[קטגוריה:הינדואיזם]]

גרסה מ־11:39, 13 במאי 2016

"הכוח להסתגל לכל המצבים – משמעותו חירות."

סלברג’אן יסודיאן (באנגלית: Selvarajan Yesudian)‏ (1916 - 1998) הוא הוגה דעות וסופר הודי שכתב ספרים בנושאי יוגה ופילוסופיה הינדואיסטית.


  • "חייתי בעולם עשיר בדמיונות, בו עלה בידי להפיג את בדידותי."
  • "עלינו בעצמנו לפתור את הבעיות שלנו, זה אנחנו שחייבים לשים קץ למצבי האומללות שאנו בעצמנו גרמנו להם."
  • "על הגוף להיות מסוגל לעמוד בפני מכאובים, חוליים ומחלות בכל עת... יש להימנע בכל עת מכל מה שמחליש אותנו, או מקטין את כוחות ההתנגדות שלנו."
  • "הגישה שלנו כלפי אחינו בני האדם היא צריכה להיות מושתתת על הבנה."
  • "חירות הינה היכולת להשתלב במערכות סביבתיות שונות, מבלי להיפגע או להיות מושפע מהן."
  • "אין באפשרותי לשנות את הנסיבות שמסביבי, אך כשאני משנה את עצמי, העולם משתנה בעבורי."
  • "השתוקקתי ללמוד מאחי בני האדם. אף פעם לא עלה בדעתי לשאוף לשנות אחרים."
  • "הכוח להסתגל לכל המצבים – משמעותו חירות. סוג זה של חירות אף הוא מהווה אושר, כיוון שאנו שרויים בשלום עם העולם. מדוע עליי לצפות למשהו מעמיתיי בני האדם? אם איני מצפה, איני מאוכזב."
  • "אני ולא אחר הוא זה שאחראי לחיים שלי... אני הסיבה לאומללותי. אני הסיבה לאושרי."
  • "אני יכול להתנהג כך, שגם הטוב וגם הרע בהם אני מתנסה אינם מותירים בי את השפעתם. לאחר שלמדנו לא להיות מושפעים על ידי הרע, עלינו ללמוד בהמשך לא להיות מושפעים אף על ידי הטוב. אותה גישה חסרת פחד פירושה חירות."
  • "הסוד של עבודה הוא לעבוד עקב אהבת העבודה בלי לדאוג לגבי העתיד. היה נא חי בזמן ובמרחב כאילו שזמן ומרחב מעולם לא היו קיימים. חירות זו היא הינה אושר של אמת."
  • "דת לא צריכה לחיות בעבר, אלא להתאים עצמה לדרישות האדם המודרני, על ידי הדגשת המשמעות האמיתית של הסימבולים היפהפיים בצורה של משלים, אגדות וסיפורים."
  • "דת... היא התהליך של התנסות במהלך החיים בחוויה של האמת הזו – שהרוח אותה אנו מכנים העצמי היא אכן אלוהים, השוכן בתוך לבנו בתור העצמי האישי שלנו."
  • "אם איבד האדם את מטרת חייו והוא נודד אנה ואנה חסר מטרה מוצהרת שתוצב לפניו, אם חייו מתרכזים בעיקר בלשרוד מול ההסתערויות של נסיבות החיים והוא חי מיום ליום, אזי חוסר סיפוק ואימה משתלטים עליו, מטביעים אותו באוקיינוס של ייאוש."
  • "ההקלה היחידה שלו היא לחפש אחר אמצעים להדחקה, אך לא לעקירה מן השורש, של פחדיו – מה שמוצא את ביטויו בבחירה למכביר בתענוגות החיים."
  • "את התיקון לא ניתן לבצע אף פעם בקרב ההמונים, אלא רק בקרב האדם היחיד. הנני מאמין ברפורמה של הפרט. 'אם אדם מעלה את עצמו בדרגה, אזי הוא מעלה בדרגה את כלל העולם', טוענת אמירה הודית עתיקה."
  • "זקוקים אנו לגברים ונשים, כנים עד עמקי נשמתם, המוכנים להקריב את זמנם ומרצם בראש ובראשונה על מנת לתקן את עצמם, לטהר את עצמם מכל מה שמזיק, לזכך את עצמם, לחזק את עצמם."
  • "האדם אשר מודע לערך העצמי שלו, הוא זה אשר יודע שהוא רוח ולא חומר... רוח זכה, נטולת מגבלות, הלא כבולה, המעוררת, מחיה ומניעה את הכול."