היינריך היינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 3: שורה 3:


==מתוך שיריו==
==מתוך שיריו==
* "נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה לָהּ."
* "בְּחָזִי תִּפְעַם אוֹתָהּ הָאַהֲבָה."
* "בְּחָזִי תִּפְעַם אוֹתָהּ הָאַהֲבָה."
* "הֵן כָּל חַמָּה שׁוֹקַעַת וּמֵאָחוֹר שׁוּב תִּזְרַח."
* "כְכָל שֶׁתִּלְעֲגִי רַק אֶחְשֹׁק בָּךְ עוֹד יוֹתֵר."
* "יָדַעְתְּ: עוֹדֶנִּי חַי, כֵּיצָד לִישֹׁון תּוּכְלִי?"
* "מִי שֶׁשָּׂרַד עָקַת אוֹהֵב יִשְׂרֹד גַּם [[ידידות|יְדִידוּת]]."
* "כדי לאכלס את השממה נברא [[אדם]] עם נשמה."
* "אוֹדוֹת חֶבְלֵי־נַפְשֵׁנוּ עוֹד דְּבָרִים רַבִּים אָמַרְנוּ."
* "בבוראי יכולתי להבריא, בבוראי נהייתי כבר בריא."
* "הם ישבו להם סביב השולחן ודיברו על [[אהבה]], כולם."
* "הם ישבו להם סביב השולחן ודיברו על [[אהבה]], כולם."
* "אט זורמת בנפשי מנגינת הטוהר, עופה, שיר אביב חופשי."
* "חמדתי, עוד מקום שם נשאר בו היית חסרה כל כך. לך יש, אוצרי, מה לומר על האהבה שלך."
* "לַהַט אֶת לִבִּי יַסְעִיר. שְׁאַל, הַאִם בָּהּ הִתְאַהַבְתִּי – כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה סָבִיר."
* "כדי לאכלס את השממה נברא אדם עם נשמה."
* "אִוִּיתִי רַק לָנוּחַ, בְּחֵיקֵךְ לָפוּשׁ, אַךְ אַתְּ רָצִית לָשׂוּחַ, לְמַהֵר, לָרוּץ."
* "אִוִּיתִי רַק לָנוּחַ, בְּחֵיקֵךְ לָפוּשׁ, אַךְ אַתְּ רָצִית לָשׂוּחַ, לְמַהֵר, לָרוּץ."
* "יָדַעְתְּ: עוֹדֶנִּי חַי, כֵּיצָד לִישֹׁון תּוּכְלִי?"
* "מִשֶּׁסִּדַּרְתִּיו בְּשִׁיר שֶׁל תֹּאַר וְהָדָר הִשְׁתַּפַּכְתְּ בִּשְׁבָחִים עַל כִּשְׁרוֹנִי."
* "מִשֶּׁסִּדַּרְתִּיו בְּשִׁיר שֶׁל תֹּאַר וְהָדָר הִשְׁתַּפַּכְתְּ בִּשְׁבָחִים עַל כִּשְׁרוֹנִי."
* "אֵיךְ שֶׁאַתְּ נִמְלֵאת בְּזַעַם וְגוֹעֶשֶׁת מִשִּׂנְאָה, אַף שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת – אַתְּ לוֹהֶטֶת מִקִּנְאָה!"
* בבוראי יכולתי להבריא, בבוראי נהייתי כבר בריא."
* "חמדתי, עוד מקום שם נשאר בו היית חסרה כל כך. לך יש, אוצרי, מה לומר על האהבה שלך."


== אמרותיו ==
== אמרותיו ==
שורה 16: שורה 24:
* "הניסיון הוא בית ספר טוב, אך שכר הלימוד גבוה."
* "הניסיון הוא בית ספר טוב, אך שכר הלימוד גבוה."
* "כדי לדבר היטב יש לומר כל מה שצריך ולא יותר."
* "כדי לדבר היטב יש לומר כל מה שצריך ולא יותר."
* "ב[[עולם]] ישנם יותר טיפשים מאשר אנשים."
* "מייסוריי הגדולים אברא את שיריי הקטנים."
* "זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם."
* "זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם."
* "בימים אלה אנו נלחמים למען אידיאות והעיתונים הם מצברינו."*
* "בעולם ישנם יותר טיפשים מאשר אנשים."
* "צריך לסלוח לאוייבנו, אבל לא לפני שאלה נתלו."
* "אילו הרומאים היו חייבים ללמוד לטינית הם לא היו מוצאים זמן לכבוש את העולם."
* "אילו הרומאים היו חייבים ללמוד לטינית הם לא היו מוצאים זמן לכבוש את העולם."
* "השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף."
* "השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף."
* "מארש החתונה תמיד מזכיר לי את המוסיקה שמנגנים כאשר חיילים יוצאים לקרב."
* "מארש החתונה תמיד מזכיר לי את ה[[מוזיקה]] שמנגנים כאשר חיילים יוצאים לקרב."
* "אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד ייצטער על מותי." ~ על ערש דווי לאישתו.
* "אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד ייצטער על מותי." ~ על ערש דווי לאישתו.
* "לוא נתנוני חוקות הארץ לגנוב כפות כסף כי אז לא המירותי דתי... ביום השבת ביקרתי את [[w:ההיכל בהמבורג|ההיכל]] ושמעתי דרשות ד"ר [גוטהולד, או שלמה זלמן הלוי] סאלומון, שחידד לשונו על היהודים המומרים, ולעג להם כי ילכדו בפח רק מפני תקוותם להסתפח אל אחת הכהונות של הממשלה, וע"כ יבגדו באמונת אבותם. על אמונתי כי דברי מוסרו טובים ונכוחים... שנוא אנוכי כעת בעיני יהודי ונוצרי יחד, ומאוד אתנחם כי המירותי דתי. כי לא אראה אשר ייטיב לי מאוד, ונהפוך הוא, כי עוד ירע לי מיום ליום... האם לא כסל הוא והוללות? כמעט המירותי דתי והמה קראו אחרי כי יהודי אני" ~ אחרי התנצרותו, במכתבו אל ידידו משה מאזער.
* "לוא נתנוני חוקות הארץ לגנוב כפות כסף כי אז לא המירותי דתי... ביום השבת ביקרתי את [[w:ההיכל בהמבורג|ההיכל]] ושמעתי דרשות ד"ר [גוטהולד, או שלמה זלמן הלוי] סאלומון, שחידד לשונו על היהודים המומרים, ולעג להם כי ילכדו בפח רק מפני תקוותם להסתפח אל אחת הכהונות של הממשלה, וע"כ יבגדו באמונת אבותם. על אמונתי כי דברי מוסרו טובים ונכוחים... שנוא אנוכי כעת בעיני יהודי ונוצרי יחד, ומאוד אתנחם כי המירותי דתי. כי לא אראה אשר ייטיב לי מאוד, ונהפוך הוא, כי עוד ירע לי מיום ליום... האם לא כסל הוא והוללות? כמעט המירותי דתי והמה קראו אחרי כי יהודי אני." ~ אחרי התנצרותו, במכתבו אל ידידו משה מאזער.
* "לא מפני איש את ראשי שתותי, כי קשה עורף כמעט הנני, לוא גם מלך עז בפני ישורני, לא עיני השפלתי לא נסוגותי; אך מפניך אמי נפוגותי." ~ על אימו.
* "לא מפני איש את ראשי שתותי, כי קשה עורף כמעט הנני, לוא גם מלך עז בפני ישורני, לא עיני השפלתי לא נסוגותי; אך מפניך אמי נפוגותי." ~ על אימו.
* "אף כי הנני לכנסיה הלותרנית, בכל זה לא אחפוץ כי כוהן הכנסיה הזה ילוני לבית עולמי, ולא יעשה דבר מה הנוגע לכהונה כזו אצל מת... הנני מת באמונתי באל אחד בורא עולם אשר לחסדו תיחל נפשי בית אל מות..." ~ מתוך צוואתו.
* "אף כי הנני לכנסיה הלותרנית, בכל זה לא אחפוץ כי כוהן הכנסיה הזה ילוני לבית עולמי, ולא יעשה דבר מה הנוגע לכהונה כזו אצל מת... הנני מת באמונתי באל אחד בורא עולם אשר לחסדו תיחל נפשי בית אל מות..." ~ מתוך צוואתו.
* "בימים אלה אנו נלחמים למען אידיאות והעיתונים הם מצבריינו."
* "צריך לסלוח לאוייבנו, אבל לא לפני שאלה נתלו."
* "מייסוריי הגדולים אברא את שיריי הקטנים."
* "שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן."
* "שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן."
* "מיד לאחר שאכלה חווה מעץ הדעת, פנתה לעלה התאנה; כשאישה מתחילה לחשוב, נסבה מחשבתה הראשונה על שמלה חדשה."
* "מיד לאחר שאכלה חווה מעץ הדעת, פנתה לעלה התאנה; כשאישה מתחילה לחשוב, נסבה מחשבתה הראשונה על שמלה חדשה."
שורה 37: שורה 45:
* "אני אוהב ומבקש [[שלום]]. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה־שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה."
* "אני אוהב ומבקש [[שלום]]. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה־שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה."
* "יום יבוא ורעמי הסערה הגרמנית יזעזעו עולם ומלואו כפי שלא עשתה שום סערה בעבר. ברעמי סערה זו יפלו הנשרים מתים במעופם, והאריות במדבר הנידח ביותר באפריקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות. בגרמניה יועלה מחזה, שלעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה".
* "יום יבוא ורעמי הסערה הגרמנית יזעזעו עולם ומלואו כפי שלא עשתה שום סערה בעבר. ברעמי סערה זו יפלו הנשרים מתים במעופם, והאריות במדבר הנידח ביותר באפריקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות. בגרמניה יועלה מחזה, שלעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה".
* "התנך, ספר הספרים. כל הדרמה של האנושות, הכל בכל, מצוי בספר הזה. אם אין זכרוני מטעני, כינה מוחמד את היהודים עם הספר. היהודים היו יכולים לנחם את עצמם בנקל על שאיבדו את ירושלים ואת המקדש ואת ארון הברית ואת כל הזהב וחפצי הקודש של שלמה: הלא אובדן דברים אלה קל ערך הוא בהשוואה לתנך, האוצר שאינו ניתן להריסה. ספר זה הוא ארץ מולדתם, נחלתם, שליטתם, אושרם ואסונם. הם חיים בתחומים המוגדרים של הספר ובהם הם מקיימים את זכויות האזרח שלהם, שאינן ניתנות למכירה. משם אי אפשר לגרש אותם. שם אי אפשר לבזות אותם, שם הם חזקים וראויים להתפעלות. עמים צצו ונעלמו, מדינות שגשגו מעלה מעלה וכלו שכלא היו, מהפכות סערו עלי אדמות - ואולם הם, היהודים, ישבו כפופים על דפי ספרם ולא חשו דבר מן המרוץ הפראי של הזמן שחלף עבר מעל לראשיהם".
* "התנ"ך, ספר הספרים. כל הדרמה של האנושות, הכל בכל, מצוי בספר הזה. אם אין זכרוני מטעני, כינה מוחמד את היהודים עם הספר. היהודים היו יכולים לנחם את עצמם בנקל על שאיבדו את ירושלים ואת המקדש ואת ארון הברית ואת כל הזהב וחפצי הקודש של שלמה: הלא אובדן דברים אלה קל ערך הוא בהשוואה לתנך, האוצר שאינו ניתן להריסה. ספר זה הוא ארץ מולדתם, נחלתם, שליטתם, אושרם ואסונם. הם חיים בתחומים המוגדרים של הספר ובהם הם מקיימים את זכויות האזרח שלהם, שאינן ניתנות למכירה. משם אי אפשר לגרש אותם. שם אי אפשר לבזות אותם, שם הם חזקים וראויים להתפעלות. עמים צצו ונעלמו, מדינות שגשגו מעלה מעלה וכלו שכלא היו, מהפכות סערו עלי אדמות - ואולם הם, היהודים, ישבו כפופים על דפי ספרם ולא חשו דבר מן המרוץ הפראי של הזמן שחלף עבר מעל לראשיהם".

==נאמר עליו==
* "היינה התפרסם במיוחד על יכולתו להשתמש בשפה יומיומית ופשוטה בשיריו; הגרמנית המתנגנת ביצירתו מפיחה רוח של קלילות גם בשיריו העוסקים בנושאים רציניים ומרים, ומצד אחר, איכויותיו המוסיקליות משוות נופך אמנותי גם כשהוא משורר על עניינים יומיומיים." ~ עידו פלד


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־16:52, 28 בנובמבר 2016

"עוֹדֶנִּי חַי, כֵּיצָד לִישֹׁון תּוּכְלִי?"

היינריך היינה (בגרמנית: Heinrich Heine)‏ (13 בדצמבר 1797 - 17 בפברואר 1856), משורר ופובליציסט גרמני-יהודי מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה־19.

מתוך שיריו

  • "נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה לָהּ."
  • "בְּחָזִי תִּפְעַם אוֹתָהּ הָאַהֲבָה."
  • "הֵן כָּל חַמָּה שׁוֹקַעַת וּמֵאָחוֹר שׁוּב תִּזְרַח."
  • "כְכָל שֶׁתִּלְעֲגִי רַק אֶחְשֹׁק בָּךְ עוֹד יוֹתֵר."
  • "יָדַעְתְּ: עוֹדֶנִּי חַי, כֵּיצָד לִישֹׁון תּוּכְלִי?"
  • "מִי שֶׁשָּׂרַד עָקַת אוֹהֵב יִשְׂרֹד גַּם יְדִידוּת."
  • "כדי לאכלס את השממה נברא אדם עם נשמה."
  • "אוֹדוֹת חֶבְלֵי־נַפְשֵׁנוּ עוֹד דְּבָרִים רַבִּים אָמַרְנוּ."
  • "בבוראי יכולתי להבריא, בבוראי נהייתי כבר בריא."
  • "הם ישבו להם סביב השולחן ודיברו על אהבה, כולם."
  • "אט זורמת בנפשי מנגינת הטוהר, עופה, שיר אביב חופשי."
  • "לַהַט אֶת לִבִּי יַסְעִיר. שְׁאַל, הַאִם בָּהּ הִתְאַהַבְתִּי – כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה סָבִיר."
  • "אִוִּיתִי רַק לָנוּחַ, בְּחֵיקֵךְ לָפוּשׁ, אַךְ אַתְּ רָצִית לָשׂוּחַ, לְמַהֵר, לָרוּץ."
  • "מִשֶּׁסִּדַּרְתִּיו בְּשִׁיר שֶׁל תֹּאַר וְהָדָר הִשְׁתַּפַּכְתְּ בִּשְׁבָחִים עַל כִּשְׁרוֹנִי."
  • "אֵיךְ שֶׁאַתְּ נִמְלֵאת בְּזַעַם וְגוֹעֶשֶׁת מִשִּׂנְאָה, אַף שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ אוֹהֶבֶת – אַתְּ לוֹהֶטֶת מִקִּנְאָה!"
  • "חמדתי, עוד מקום שם נשאר בו היית חסרה כל כך. לך יש, אוצרי, מה לומר על האהבה שלך."

אמרותיו

  • "אלוהים יסלח לי. זה המקצוע שלו."
  • "הניסיון הוא בית ספר טוב, אך שכר הלימוד גבוה."
  • "כדי לדבר היטב יש לומר כל מה שצריך ולא יותר."
  • עולם ישנם יותר טיפשים מאשר אנשים."
  • "מייסוריי הגדולים אברא את שיריי הקטנים."
  • "זוהי רק ההתחלה, במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם."
  • "בימים אלה אנו נלחמים למען אידיאות והעיתונים הם מצברינו."*
  • "צריך לסלוח לאוייבנו, אבל לא לפני שאלה נתלו."
  • "אילו הרומאים היו חייבים ללמוד לטינית הם לא היו מוצאים זמן לכבוש את העולם."
  • "השגיאה היסודית בעולם נובעת מן העובדה שאלוהים לא יצר די כסף."
  • "מארש החתונה תמיד מזכיר לי את המוזיקה שמנגנים כאשר חיילים יוצאים לקרב."
  • "אני מקווה שאחרי שאמות תינשאי מחדש, כדי שלפחות אדם אחד ייצטער על מותי." ~ על ערש דווי לאישתו.
  • "לוא נתנוני חוקות הארץ לגנוב כפות כסף כי אז לא המירותי דתי... ביום השבת ביקרתי את ההיכל ושמעתי דרשות ד"ר [גוטהולד, או שלמה זלמן הלוי] סאלומון, שחידד לשונו על היהודים המומרים, ולעג להם כי ילכדו בפח רק מפני תקוותם להסתפח אל אחת הכהונות של הממשלה, וע"כ יבגדו באמונת אבותם. על אמונתי כי דברי מוסרו טובים ונכוחים... שנוא אנוכי כעת בעיני יהודי ונוצרי יחד, ומאוד אתנחם כי המירותי דתי. כי לא אראה אשר ייטיב לי מאוד, ונהפוך הוא, כי עוד ירע לי מיום ליום... האם לא כסל הוא והוללות? כמעט המירותי דתי והמה קראו אחרי כי יהודי אני." ~ אחרי התנצרותו, במכתבו אל ידידו משה מאזער.
  • "לא מפני איש את ראשי שתותי, כי קשה עורף כמעט הנני, לוא גם מלך עז בפני ישורני, לא עיני השפלתי לא נסוגותי; אך מפניך אמי נפוגותי." ~ על אימו.
  • "אף כי הנני לכנסיה הלותרנית, בכל זה לא אחפוץ כי כוהן הכנסיה הזה ילוני לבית עולמי, ולא יעשה דבר מה הנוגע לכהונה כזו אצל מת... הנני מת באמונתי באל אחד בורא עולם אשר לחסדו תיחל נפשי בית אל מות..." ~ מתוך צוואתו.
  • "שינה היא דבר נהדר. מוות עדיף עליה. לא להיוולד כלל זהו נס, כמובן."
  • "מיד לאחר שאכלה חווה מעץ הדעת, פנתה לעלה התאנה; כשאישה מתחילה לחשוב, נסבה מחשבתה הראשונה על שמלה חדשה."
  • "עכשיו אני שנוא על יהודים ונוצרים כאחת." ~ באחד ממכתביו בו הגדיר את מצבו כ"תלוש". אין הוא שייך יותר לחברה היהודית, אך גם לא לחברה הנוצרית.
  • "לדאבוננו רק בדרך אחת יכולות הנשים להעניק לנו אושר. ואילו בשלושים אלף דרכים הן מצליחות לעשותנו אומללים."
  • "מוזיקה שמנוגנת בחתונות תמיד מזכירה לי את המוזיקה שמנוגנת לחיילים טרם יציאתם לקרב."
  • "לא כוהני עם אחר תפילה ישאו, אף לא קול קדיש אחרי ישמע; אין מגיד מאומה אף אין קול משמיע, יום בו אמות, יום בו אהי גוע."
  • "מוטב ימות גוי ולא יהודי." ~ על ערש דווי, כשחברו הציע לו לשוב לאמונה היהודית לפני מותו.
  • "אני אוהב ומבקש שלום. זו גישתי לחיים. שאיפותיי הן דירה צנועה וגג מסוכך עליה, מיטה טובה, אוכל טוב, החלב והחמאה הטריים ביותר, פרחים בחלוני וכמה עצים חסונים לפני פתח ביתי, ואם האל רוצה להפוך את אושרי למושלם, הוא יעניק לי את ההנאה שבצפייה בשישה־שבעה מאויביי תלויים על עצים אלה."
  • "יום יבוא ורעמי הסערה הגרמנית יזעזעו עולם ומלואו כפי שלא עשתה שום סערה בעבר. ברעמי סערה זו יפלו הנשרים מתים במעופם, והאריות במדבר הנידח ביותר באפריקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות. בגרמניה יועלה מחזה, שלעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה".
  • "התנ"ך, ספר הספרים. כל הדרמה של האנושות, הכל בכל, מצוי בספר הזה. אם אין זכרוני מטעני, כינה מוחמד את היהודים עם הספר. היהודים היו יכולים לנחם את עצמם בנקל על שאיבדו את ירושלים ואת המקדש ואת ארון הברית ואת כל הזהב וחפצי הקודש של שלמה: הלא אובדן דברים אלה קל ערך הוא בהשוואה לתנך, האוצר שאינו ניתן להריסה. ספר זה הוא ארץ מולדתם, נחלתם, שליטתם, אושרם ואסונם. הם חיים בתחומים המוגדרים של הספר ובהם הם מקיימים את זכויות האזרח שלהם, שאינן ניתנות למכירה. משם אי אפשר לגרש אותם. שם אי אפשר לבזות אותם, שם הם חזקים וראויים להתפעלות. עמים צצו ונעלמו, מדינות שגשגו מעלה מעלה וכלו שכלא היו, מהפכות סערו עלי אדמות - ואולם הם, היהודים, ישבו כפופים על דפי ספרם ולא חשו דבר מן המרוץ הפראי של הזמן שחלף עבר מעל לראשיהם".

נאמר עליו

  • "היינה התפרסם במיוחד על יכולתו להשתמש בשפה יומיומית ופשוטה בשיריו; הגרמנית המתנגנת ביצירתו מפיחה רוח של קלילות גם בשיריו העוסקים בנושאים רציניים ומרים, ומצד אחר, איכויותיו המוסיקליות משוות נופך אמנותי גם כשהוא משורר על עניינים יומיומיים." ~ עידו פלד

קישורים חיצוניים