ויסטן יו אודן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הרחבה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
* "בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב." |
* "בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב." |
||
* "הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו." |
* "הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו." |
||
* "האם לא תשמע את אשר אומרים בחוף." |
|||
* "כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני." |
* "כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני." |
||
* "קָל הָיָה לְהַבִין אֶת הַשִּירָה אֲשֶר חָצַב; אֶת טִפְּשוּת הֶאָדָם הוּא הִכִּיר כְּכַף יַדּוֹ." |
* "קָל הָיָה לְהַבִין אֶת הַשִּירָה אֲשֶר חָצַב; אֶת טִפְּשוּת הֶאָדָם הוּא הִכִּיר כְּכַף יַדּוֹ." |
||
שורה 13: | שורה 14: | ||
==חיים== |
==חיים== |
||
* "טיפשי הוא לסרב להצעות הזמן." |
|||
* "אנו חיים ב[[חופש]] מתוך צורך." |
* "אנו חיים ב[[חופש]] מתוך צורך." |
||
* "עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב." |
* "עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב." |
||
* "למד את האנשים החופשיים איך לשבח." |
* "למד את האנשים החופשיים איך לשבח." |
||
* "אוכל היה אהבתו הציבורית, התשוקה הפרטית שלו." |
|||
* "בעניין הסבל הם לא טעו אף פעם, רבי האמנים: כה היטב הם הבינו את מקומו האנושי; איך הוא נוטל את מקומו בעוד מישהו אחר אוכל או פותח חלון או סתם מהלך לו לאיזה מקום." |
* "בעניין הסבל הם לא טעו אף פעם, רבי האמנים: כה היטב הם הבינו את מקומו האנושי; איך הוא נוטל את מקומו בעוד מישהו אחר אוכל או פותח חלון או סתם מהלך לו לאיזה מקום." |
||
==נוף== |
==נוף== |
||
* "הלילות נטולי הירח של חודש יוני." |
|||
* "עָנָנִים בַּשָׁמַיִם הַמִּשְׁתַּקְפִים בִּרְאִי הַנָּמָל וְכָל הַקַּיִץ דֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם הַשְׁלֵוַה שֶׁל הַמַּיִם." |
* "עָנָנִים בַּשָׁמַיִם הַמִּשְׁתַּקְפִים בִּרְאִי הַנָּמָל וְכָל הַקַּיִץ דֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם הַשְׁלֵוַה שֶׁל הַמַּיִם." |
||
* "בזֶרֶם מַכִּים וְחוֹף חֲלוּקֵי הַאֲבָנִים זוֹחֵל אַחַר הַגַּלִים הַמִּשְׁתַּבְּרִים." |
* "בזֶרֶם מַכִּים וְחוֹף חֲלוּקֵי הַאֲבָנִים זוֹחֵל אַחַר הַגַּלִים הַמִּשְׁתַּבְּרִים." |
גרסה אחרונה מ־17:33, 10 בפברואר 2017
ויסטן יו אודן (באנגלית: Wystan Hugh Auden, 1907 - 1973) הוא משורר בריטי־אמריקאי שכתב שירים בסגנון המודרני.
אדם[עריכה]
- "טעם השמחה שבפה טעים."
- "ההרגל של כאב, בלבול וצער."
- "סוגד לשפה וסולח לכל מי שבזכותה היא חיה."
- "בַּיְּשִׁימוֹן בּוֹ מֻקַּף הַלֵּב תֵּן לְמַעְיָן הַמַּרְפֵּא לְלַבְלֵב."
- "הצללים שהמתינו לעלות למעגל המואר של תודעתו."
- "האם לא תשמע את אשר אומרים בחוף."
- "כל עוד הוא מביט במראה, הוא לא צריך להתמודד, יש לו לפחות חבר דמיוני."
- "קָל הָיָה לְהַבִין אֶת הַשִּירָה אֲשֶר חָצַב; אֶת טִפְּשוּת הֶאָדָם הוּא הִכִּיר כְּכַף יַדּוֹ."
- "אדם הוא יצור יוצר היסטוריה, שאינו יכול לחזור על עברו, אך אינו יכול גם להותיר אותו מאחוריו."
חיים[עריכה]
- "טיפשי הוא לסרב להצעות הזמן."
- "אנו חיים בחופש מתוך צורך."
- "עדיין מפתה אותנו לשמוח שוב."
- "למד את האנשים החופשיים איך לשבח."
- "אוכל היה אהבתו הציבורית, התשוקה הפרטית שלו."
- "בעניין הסבל הם לא טעו אף פעם, רבי האמנים: כה היטב הם הבינו את מקומו האנושי; איך הוא נוטל את מקומו בעוד מישהו אחר אוכל או פותח חלון או סתם מהלך לו לאיזה מקום."
נוף[עריכה]
- "הלילות נטולי הירח של חודש יוני."
- "עָנָנִים בַּשָׁמַיִם הַמִּשְׁתַּקְפִים בִּרְאִי הַנָּמָל וְכָל הַקַּיִץ דֶּרֶךְ הֲלִיכָתָם הַשְׁלֵוַה שֶׁל הַמַּיִם."
- "בזֶרֶם מַכִּים וְחוֹף חֲלוּקֵי הַאֲבָנִים זוֹחֵל אַחַר הַגַּלִים הַמִּשְׁתַּבְּרִים."
לאומיות[עריכה]
- "בַּחֲלוֹם בַּלָּהָה שֶׁל חֲשֵׁכָה כָּל כַּלְבֵי אֵירוֹפָּה רוֹעֲמִים נְבִיחָה, וְהָאֻמּוֹת הַחַיּוֹת מְחַכּוֹת בְּלִי תּוֹחֶלֶת, כָּל אַחַת בְּשִׂנְאָתָהּ מְבֻדֶּלֶת."
- "אין דבר כזה מדינה, ואף אחד לא יכול להתקיים לבדו."
- "ראיתי ביער ציפורים באילן; מדינאים לא היו להן וזמרו כרצונן."
נאמר עליו[עריכה]
- "אודן היה המשורר כותב האנגלית הראשון שהרגיש בבית במאה העשרים. שירתו קידמה בברכה את כל המצבים המעוּותים של זמנו, את כל מגוון לשונותיו ואירועיו." ~ אדוארד מנדלסון