הנסיך הקטן

הנסיך הקטן הוא ספר ילדים בעל תובנות עמוקות ומפתיעות על החיים ועל האהבה, המשתמש בהשלכות רבות ובעיקר בתיאור מסעו של הנסיך הקטן מכוכבו לכדור הארץ ופגישתו עם הסופר, מאת הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אכזופרי.

העמודים המצוינים הם לפי תרגום אריה לרנר (הוצאת עם עובד, 1971) אלא אם צוין אחרת ("המרמן", מתייחס לאילנה המרמן, הוצאת עם עובד, 1993).

• "נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו."
• "לידידי ליאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן." ההקדשה, עמ' 2
• "כי כך דרכם של המבוגרים: תמיד צריך להסביר להם הכל." עמ' 4
• "בְּבַקָשָה... צַיֵּר לִי כִּבְשָה!" עמ' 5
• "אפשר לחוש בדידות גם בקרב בני אדם"
• "ילדים הישמרו לכם מפני עצי באובב"
• "אכן מוזרים המבוגרים.. מוזרים מאוד!" E.T
• "ההוכחה שהנסיך הקטן היה קיָם באמת היא שהוא היה מקסים, שצחק ושרצה כבשה. מי שרוצה כבשה, סימן שהוא קיָם" (המרמן, עמ' 16)
• "כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך-רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתרה." עמ' 14
• "אין לך דבר מצער יותר מאשר לשלח ידיד, כי לא כל אדם זוכה לרע." עמ' 15
• הנסיך: "בשביל מה יש קוצים?"

המספר: "בשביל שום דבר, הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים, זה הכל!" (המרמן, 23)

• "לא ידעתי איך לגשת וכיצד להתקרב אליו... כי מחוז-הדמעות נעלם ומסתורי כל כך!" עמ' 24

• "איזו ארץ מסתורית היא ארץ הדמעות" (המרמן, עמ' 25)
• "היא כה מסתורית, ארץ הדמעות" (תרגום נאמן למקור)

• "פקדתך מטילה עלי אימה... לא אוכל עוד..." עמ' 25

• "אין זה מן הנימוס לפהק לפני מלך... אני אוסר זאת עליך".

הנסיך: "אני לא יכול להתאפק... עשיתי דרך ארוכה ולא ישנתי"

המלך: "אם כך, אני מצווה עליך לפהק... מהר!"

הנסיך: "אתה מפחיד אותי... אני לא יכול עכשיו..." (המרמן, עמ' 31)

• "מוטב היה לי לא לשים לב לדבריה - גילה לפני הנסיך הקטן את ליבו באחד הימים - כי אין לתת אמון בדברי הפרחים. יש להסתכל עליהם ולשאוף את ריחם ותו לא." עמ' 27-28
• "עלי לסבול את קרבתם של שנים-שלושה זחלים אם רצוני להכיר פרפרים." עמ' 34

• "אם אני רוצה להכיר את הפרפרים, עלי לדעת להסתדר עם שנים-שלשה זחלים" (המרמן, עמ' 30)

• "הוא לא ידע עדיין כי העולם פשוט למדי בעיני המלכים הרואים את כל בני-האדם כנתינים הכפופים להם." עמ' 35
• "כך דרכם של בעלי גאוה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." עמ' 42
• "המלכים אינם מחזיקים במאום. הם רק "מולכים" והרי זה דבר שונה לגמרי" עמ' 45
• הנסיך הקטן: "אך למה זה תדבר תמיד בלשון חידות?"

הנחש: "הנני פותר את כולן..." עמ' 60

• "אין להם [לבני האדם] שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד." עמ' 60
• "והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין." עמ' 72
• "אין שעתם של בני-האדם פנויה עוד להבנתי עניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיון שאין בעולם שום בית-מסחר לידידות, אין עוד לבני-האדם שום רעים וידידים." עמ' 67
• "מה שעיני רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין." עמ' 68
• "האנשים בכוכב שלך," אמר הנסיך הקטן "מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד...ולא מוצאים את מה שהם מחפשים..." עמוד 71
• "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין."
• "הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה." עמ' 72
• "כי לעולם ערב אדם לשלומו של אותו שהוא מאלפו." עמ' 72
• "רק הילדים יודעים אל-נכון מה הם מבקשים." עמ' 73
• "מומחים חישבו ומצאו", אמר המוכר, "ששימוש בגלולות האלו חוסכות כחמישים ושלוש דקות בשבוע" (המוכר אודות גלולות שמונעות כליל את הצורך בשתיה).
• "אני לעצמי - אמר הנסיך הקטן בלבו - אילו היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות, הייתי הולך לי בנחת אל המעיין..." עמ' 74
• "אשרי האיש שמצא לו ידיד, אף בשעה שהוא הולך למות." עמ' 75
• "סוד יופיו של המדבר, שהוא צופן אי-שם בחובו מקור מים חיים..." עמ' 76
• "הלא ידעת...מחסום לפי כבשתי...הריני ערב לשלום אותה שושנה!" עמ' 79
• "אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, , די לו להסתכל בכוכבים והוא כבר מאושר..."
• "ולמה הינך שותה?"

"אני שותה כדי לשכוח."

"מה לשכוח?"

"לשכוח חרפתי."

"וחרפתך מהי?"

"חרפת השתיה"

• "אתה באמת מעריץ אותי מאד?" שאל את הנסיך הקטן.

"מה פירוש 'מעריץ'?"

"'מעריץ' פרושו שאתה מסכים שאני האיש הכי יפה, הכי הדור, הכי עשיר והכי חכם בכל הכוכב".

"אבל חוץ ממך אין אף אחד על הכוכב שלך!"

"ובכל –זאת אנא תעריץ אותי!"

"אני מעריץ אותך," אמר הנסיך הקטן ומשך קלות בכתפיו "אבל מה יוצא לך מזה?"

והנסיך הקטן הלך משם.