אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות)
שורה 53: שורה 53:
===ספרים אחרים===
===ספרים אחרים===


* "העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם." ~ אגרות הראי"ה חלק א' אגרת פ"ט
* "לא לבד אכילת הבשר ראויה למניעה, כי אם גם אל החלב הנחלב יש ערך חטא וגזל מוסרי"
* "לא לבד אכילת הבשר ראויה למניעה, כי אם גם אל החלב הנחלב יש ערך חטא וגזל מוסרי"
* "החלב הטבעי כל כך ליונק הרך, למען יתענג על שדי אימו, לא נוצר רק כדי להלעיט בו את קיבתך, בהיותך כל כך קשה ואכזר, עד כדי אכילת בשר. זכות היונק קדומה וטבעית יותר מזכותך עליו"
* "החלב הטבעי כל כך ליונק הרך, למען יתענג על שדי אימו, לא נוצר רק כדי להלעיט בו את קיבתך, בהיותך כל כך קשה ואכזר, עד כדי אכילת בשר. זכות היונק קדומה וטבעית יותר מזכותך עליו"
שורה 73: שורה 74:
* "כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא גשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי" ~ מידות הראי"ה ז'
* "כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא גשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי" ~ מידות הראי"ה ז'
* "סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז" ~ שמונה קבצים
* "סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז" ~ שמונה קבצים

==אמרו/כתבו עליו==
==אמרו/כתבו עליו==
* "הרב קוק היה מלאך השם צבאות", "הוא היה צדיק יסוד עולם"{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264033 "הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק."]}} ~ הרב [[w:עובדיה יוסף|עובדיה יוסף]]
* "הרב קוק היה מלאך השם צבאות", "הוא היה צדיק יסוד עולם"{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264033 "הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק."]}} ~ הרב [[w:עובדיה יוסף|עובדיה יוסף]]

גרסה מ־06:48, 24 בספטמבר 2017

הראי"ה קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה), (מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

מספריו

אורות

  • "אירופה נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם." ~ אורות התחיה ג'
  • "טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל." ~ אורות התחיה ה'
  • "שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש." ~ אורות התחיה ל"ג
  • "ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל." ~ אורות התחיה ל"ד
  • "שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם." ~ אורות התחיה י"ד
  • "האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!" אורות ישראל ד', ג'
  • "ככל שהאדם יותר גדול, יותר מסתתרת נשמתו, וצריך יותר לחפש את עצמו, להרבות בהתבודדות, בהתעמקות ובהשתחררות הדעה, עד שסוף סוף תתגלה אליו נשמתו"
  • "גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו." ~אורות התחיה פרק ה.
  • "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות." ~ אורות, המלחמה ג'
  • "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי." אורות ישראל ה י
  • "מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד." ~ אורות ישראל ו ז
  • "האמת יורה את דרכו, ומה שלא יעשה השכל יעשה הזמן"

מגד ירחים

  • "כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים."
  • "גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם."
  • "בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות"."
  • "מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים מקל חובלים."
  • "חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתוקפו בעץ החרוב."
  • "יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו."
  • "המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשוורוש."

אורות הקודש (נערך משמונה קבצים)

מוסר אביך ומידות הראי"ה

  • "הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח."
  • "כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו."
  • "הגאוה היא הטיפשות היותר פראית."
  • "האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל" ~ מוסר אביך/מידות הראי"ה
  • "אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל..." - ~ מוסר אביך, עמ' נ"ז
  • "עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו" ~ מוסר אביך, שם
  • "האמונה בטהרתה, ע"י אפשרות של כפירה" ~ מידות הראי"ה, אמונה, פסקה ט"ו.

אורות התשובה

  • "דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם." ~ אורות התשובה
  • "התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים" ~ אורות התשובה
  • "העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות." ~ אורות התשובה ה ז
  • "גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה" ~ אורות התשובה יז
  • "הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו" ~ אורות התשובה ט א.
  • "התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים" ~ אורות התשובה יב א
  • "היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים" אורות התשובה
  • "הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה" (על התשובה) אורות התשובה

ספרים אחרים

  • "העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם." ~ אגרות הראי"ה חלק א' אגרת פ"ט
  • "לא לבד אכילת הבשר ראויה למניעה, כי אם גם אל החלב הנחלב יש ערך חטא וגזל מוסרי"
  • "החלב הטבעי כל כך ליונק הרך, למען יתענג על שדי אימו, לא נוצר רק כדי להלעיט בו את קיבתך, בהיותך כל כך קשה ואכזר, עד כדי אכילת בשר. זכות היונק קדומה וטבעית יותר מזכותך עליו"
  • "כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואח"כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה" ~ אגרות הראי"ה
  • "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה." ~ ערפילי טוהר
  • "דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל..." ~ עקבי הצאן- "מאמר הדור"
  • "הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע"י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ"כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים." ~ מתוך מאמר 'על במותינו חללים'
  • "סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם." ~ שמונה קבצים ג קט.
  • "האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות." ~ מאמרי ראיה
  • "מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'."
  • "ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם."
  • "גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלוא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמידה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקודש ליראי ה', לשומרי תורה ומצווה, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו..."
  • "הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו." ~ עולת ראיה
  • "לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה"~ מתוך שירו "האמונה", ספר אורות הראי"ה.
  • "בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם." ~ ערפילי טוהר ל"ה
  • "כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד"~ אורות התורה ט א
  • "בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו" ~ מאמרי הראי"ה, מאמר "המספד בירושלים".
  • "אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו." ~ לשלושה באלול א, סע´ מו
  • "[...]צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי וידע בעצמו אם נוצר לגדולות.אל יבהל מפני עוון של גאווה במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבה, מפני ענווה פסולה המדכאת את הנשמה ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש צריך להיזהר הרבה יותר"
  • "כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא גשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי" ~ מידות הראי"ה ז'
  • "סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז" ~ שמונה קבצים

אמרו/כתבו עליו

  • "הרב קוק היה מלאך השם צבאות", "הוא היה צדיק יסוד עולם"[2] ~ הרב עובדיה יוסף
  • "והנה שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה, נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך, דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם" ~ הרב יעקב משה חרל"פ
  • "הוא היה גדול בכל עת ובכל שעה. הרב היה גדול 24 שעות ביממה!" ~ הנ"ל
  • "הרב קוק הוא צדיק גמור, אלא שדרכינו נפרדות." ~ הרב יוסף חיים זוננפלד
  • "אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!" ~ הרב איסר זלמן מלצר בדבריו לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי
  • "יחיד הדור בגאונותו, ביראתו, בצדקתו, בחסידותו ובמעשיו הגדולים! ~ הנ"ל
  • עם הסתלקותו של הרב נשבר חוט השדרה של כלל ישראל" ~ הנ"ל
  • "נבצר ממני, מחמת חולשתי, להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, הראי"ה קוק זצ"ל, שרבות עמלה נפשו למען קדושת הארץ..." ~ הרב צבי פסח פרנק
  • "דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הפוגע בו לא יינקה" ~ הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, החפץ חיים
  • "לאלה שמעוררים מחלוקת נגד רבה של ירושלים (הרב קוק), אין אני נותן שלום" ~ כנ"ל
  • "הרב הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!" וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות "ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!" ~ הרב שלמה אלישיב
  • "במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים,בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא - היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב"ם, כך היה לגבי הרמח"ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ"ל." ~ הרב אריה לוין
  • "לא נזדמן לי אף פעם למצוא אותו בטל. תמיד לומד או מעיין בספר או אחוז במחשבה עמוקה. לי דמה שכל היממה היה דבוק ותפוס במחשבות קדושות בלי הפסק, אף בשעת האוכל, כאחד מגדולי הקדמונים. ואין כל חידוש שהשאיר אחריו רכוש גדול של הרבה כרכים בכתובים"~ הרב יצחק אריאלי, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
  • "מיום שהופיע בשערי ארצנו הקדושה עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער גודל התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו" ~ הנ"ל.
  • "...לא פסק פומיה מגרסא, ולא הלך דל"ת אמות בלא תורה. כל תורתו הייתה נקנית לו בכל ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם... ברם, שקידתו העצומה בתורה, לא הפריעה בעדו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, והוא מסר נפשו עליהם במסירות נפש ממש... במקום גדולתו של רבנו שם אתה מוצא ענוותנותו. ענוותן גדול היה, מהנעלבים ביותר ומהסולחים באמת אף לאלו שהעציבו את רוחו הטהורה, ושמעתי כמה פעמים מפיו הקדוש שהיה מתפלל עליהם בכל יום שלא ייענשו חלילה בסיבתו, והיה משתדל בכל כוחו, להטיב להם בעת הצורך, כאשר ראו עיני. רבנו לא שח שיחה בטלה מימיו. שיחות החולין שלו צריכה לימוד הרבה. בדבריו מצאנו אוצרות של יראת שמים, אהבת המקום ואהבת הבריות ומידות טובות שמסר נפשו עליהם. חבל על דאבדין ולא משתכחין! הי חסיד! הי עניו!" ~ הרב אריה לוין
  • "הלב נדהם ונדחף לקול השמועה, כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו. אוי לספינה שאבד קברניטה, כי לדאבוננו ארץ ישראל היא כספינה המטורפת בים הדיעות השונות, והוא ז"ל היה הקברניט המאחד, שהיה ברוחו פי שניים להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש אבדה הארץ את מנהיגה, הרב הראשי". ~ הרב דוד בורשטיין, הרבי מסוכצ'וב וממנהיגי "אגודת ישראל" בפולין
  • "גאון הדיבור ויחד עם זאת גאון השתיקה, היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מצד אחד - היה דיבורו קולח ללא מעצור, כל אחד מהמון מבקריו שמע מרבנו איזה מאמר, איש איש לפי ערכו, זה-בהלכה, וזה-באגדה, זה-בנגלה, וזה-בנסתר. מצד שני - היה לו כח השתיקה, אף פעם לא שמענו מפיו דבר אסור, שכל אדם - גם זה שאינו דברן - נכשל בו כל יום... גם לדבר וגם לשתוק, לקיים אומנות זו - לא כל אדם זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ"ל". ~ הרב מאיר סטלביץ מחסלביץ'
  • "אילו לא נפגשתי עם הרב, היתה חסרה לי מחצית מהוויתי!" ~ הרב יצחק הוטנר
  • "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו!" ~ הנ"ל
  • "הרב היה גדול בכל, איש האשכולות, מאיזה צד שהיית מתבוננן היית רואה את גדולתו, את יחידותו: גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד." ~ הרב שלמה זלמן אוירבך
  • "הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!" ~ כנ"ל
  • "הרב הגאון, ר' אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות, גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו... ומזה באו הדברים הזרים בחיבוריו, והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש... והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים (הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והרב יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל, ראשי העדה החרדית שהתנגדה לרב קוק)" ~ ר' אברהם מרדכי אלתר, הרבי מגור, במכתבו המפורסם מהאונייה לאחר ביקורו הראשון בארץ ישראל ובירושלים
  • "בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות" ~ הנ"ל
  • "ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו." ~ משנת הרב עמוד 15 (בשם הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין)
  • "לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו." ~ שם עמ' 16 (האדר"ת)
  • בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל." ~ שם עמ' 20 (הרב מרדכי אלישברג)
  • "הרב היה הרמב"ם של דורנו" ~ הרב משה חסקין מפרילוקי
  • "הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!"~ הרב מרדכי שרעבי, בתשובה לשאלה איזו דרך היא הנכונה, דרכו של הרב יוסף חיים זוננפלד או של הרב קוק.
  • "אמונה אומן אדוני, כי נכספה וגם כלתה נפשי לעמוד לימינו בכל תוקף" ~ אוצר המכתבים חלק ב' אגרת תתפ"ט (הרב יוסף משאש)
  • ""אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר". " ~ הרב יוסף שלום אלישיב, בתגובה לרב שהשמיט את דבריו של הרב קוק ופוטר על כך. הכוונה לר' יוסף בוקסבוים, מנהל "מכון ירושלים".
  • "הוא היה גאון וצדיק, ראשו בשמים, די גרעסאע פון אלע[=הגדול מכולם]" (הנ"ל)

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • אסף פאסי, משפטי הרב קוק, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2016.

הערות שוליים

  1. ^ ולעתים הרא"ה, רואה האורות (גם רמז לשם משפחתו: ביידיש קוק פירושו "הבט" או "הסתכל") ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב או סתם הרב.
  2. ^ "הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק."