ג'ודי פיקו

מתוך ספריה:

זאב בודד-

• "עכשיו, כשאנחנו רואות מולנו את המטרה, נתחיל לפרק את המכשולים שניצבים בדרך אליה."
• "אפילו במבט לאחור איני מסוגל להסביר מדוע עשיתי את זה. זה היה משהו ביני לבין הנמר, ההכרה הזאת בכך שאני חופשי והוא לא. העובדה שחייו הבלתי צפויים, הפראיים, הצטמצמו לשתי הופעות קרקס קטנות בצהריים ובערב."
• "לפיכך היו אנשים שהחשיבו אותו לגאון. השאר חשבו שהוא מטורף."
• "הטבע יודע מה הוא רוצה, אבל זה לא הופך את העניין לקל יותר בשבילנו."

תשע עשרה דקות-

• "בתשע עשרה דקות אפשר לכסח מדשאה קטנה, לצבוע שיער... בתשע עשרה דקות אפשר לעצור את העולם, או לקפוץ מקצהו. בתשע עשרה דקות אפשר לנקום."
• "כאוס הוא דם הנמס בוורוד בשלג. הוא טפטוף של הורים שהופך לזרם ואחר כך לנהר גועש, והם כולם צורחים את שמות ילגיהם הנעדרים... והיעדר תוכנית לאופן בו תגיב כשהעולם המוכר לך מתנפץ לרסיסים."
• "וממש כשם שהכול התחיל, בבת אחת, הכל נגמר- אם אפשר בכלל לומר על דבר מסוג זה שנגמר."
• "בשלב הזה אני מקווה שאני כבר לא בחיים."
• "ייתכן שדברים רעים קורים כי זאת הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו איך אמורים להראות דברים טובים."
• "אהבתי את מאט. ושנאתי אותו. שנאתי את עצמי על כך שאני אוהבת אותו, אבל בלעדיו שוב הייתי הופכת לשום דבר."