סמואל בקט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
* "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה." |
* "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה." |
||
* מחר, כשיהיה נדמה לי שאני מתעורר, מה אני אגיד על היום? שיחד עם אסטראגון, במקום הזה, עד רדת הלילה, חיכיתי לגודו?" |
* מחר, כשיהיה נדמה לי שאני מתעורר, מה אני אגיד על היום? שיחד עם אסטראגון, במקום הזה, עד רדת הלילה, חיכיתי לגודו?" |
||
* "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות. יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה." |
* "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד [[מוות|נמות]]... יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה." |
||
===אה, הימים היפים (מחזה, 1960)=== |
===אה, הימים היפים (מחזה, 1960)=== |
גרסה מ־15:35, 9 בפברואר 2018
סמואל ברקליי בקט (באנגלית: Samuel Barclay Beckett) (13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989), מחזאי, סופר ומשורר אירי.
מתוך יצירותיו
מולוי (נובלה, 1951)
- "להרהר משמעו להקשיב טוב יותר."
- "לשתוק ולהקשיב; אין בנמצא אפילו אחד מתוך מאה שיכול לעשות זאת."
- "כשאנו טובעים בזוהמה עד צוואר, לא נשאר לנו דבר אלא לשיר."
- "השינה מהווה צורה של הגנה."
המגורש (נובלה, 1946)
- "הזיכרונות הורגים; אסור לחשוב על דברים מסוימים."
מחכים לגודו (מחזה, 1953)
דף ציטוטים מורחב – מחכים לגודו |
- " להרגיש כאילו אנחנו קיימים."
- "מחר הכל ילך יותר טוב. גודו בטוח יבוא מחר."
- "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה."
- מחר, כשיהיה נדמה לי שאני מתעורר, מה אני אגיד על היום? שיחד עם אסטראגון, במקום הזה, עד רדת הלילה, חיכיתי לגודו?"
- "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות... יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה."
אה, הימים היפים (מחזה, 1960)
- "אנו אומרים הכול; כל מה שאנו יכולים לומר, מבלי לומר מילה של אמת."
וורסוורד הו (נובלה, 1983)
- "אם אי פעם ניסית, אם אי פעם נכשלת, אין דבר. נסה שוב, היכשל שוב, היכשל בצורה טובה יותר."