פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 46.117.244.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של 176.13.8.178
תגית: שחזור
שורה 5: שורה 5:


* "פסח,עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השיעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות נושאת האומה בלבה את הגעגועים לחופש... איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור." ~ [[ברל כצנלסון]]
* "פסח,עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השיעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות נושאת האומה בלבה את הגעגועים לחופש... איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור." ~ [[ברל כצנלסון]]
* "אבק זה לא חמץ והילדים אינם קרבן פסח." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מילובביץ]] כתשובה ליהודי שאמר לו שהוא מתקשה בהכנות לפסח כי הילדים לא עוזרים מספיק
* "אבק זה לא חמץ והילדים אינם קרבן פסח." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מילובביץ]] כתשובה ליהודי שאמר לו שהוא מתקשה בהכנות לפסח כי הילדים לא עוזרים מספיק.


== יציאת מצרים ==
== יציאת מצרים ==

גרסה מ־11:30, 11 במרץ 2018

שולחן ליל הסדר

פסח הוא הראשון בחגי ישראל, עליהם נצטווה העם היהודי בתורה, לציון יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות והפיכתם לעם. חג זה נמנה על שלוש הרגלים המופיעים בתורה‏‏ והראשון שבהם. החג נחוג במשך שבעה ימים (בחו"ל: שמונה ימים), החל ביום ט"ו בניסן.

כללי

  • "פסח,עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השיעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות נושאת האומה בלבה את הגעגועים לחופש... איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור." ~ ברל כצנלסון
  • "אבק זה לא חמץ והילדים אינם קרבן פסח." ~ הרבי מילובביץ כתשובה ליהודי שאמר לו שהוא מתקשה בהכנות לפסח כי הילדים לא עוזרים מספיק.

יציאת מצרים

  • "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים." ~ משנה פסחים י' ה'
  • "שלח את עמי!" ~ ספר שמות, פרק ה, פסוק א, לימים סיסמת המאבק למען העלייה לארץ ישראל
  • "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." ~ ספר ירמיהו, פרק ב, פסוק ב
  • "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו." ~ הרב קוק
  • "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם... וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ: - ספר שמות פרק יב.

...חברות ברית מבוססות על התחלה חדשה, מודעת, המיוצגת בדמותה של קבוצת אנשים מסורים לאידיאל. סיפורם של המייסדים, המסע שעשו, המכשולים שעמדו בפניהם והחזון שבכוחו גברו על מכשולים אלה — כל אלה הם רכיבים מהותיים בתרבות של ברית. החזרה על סיפור זה, הנחלתו מדור לדור, וההתמסרות להמשך המלאכה שהדורות הקודמים החלו בה — הם עמודי תווך באתוס של חברה כזו. אומת ברית קיימת לא רק מפני שהיא קיימת. היא קיימת כדי להגשים חזון מוסרי. ... בני ישראל עוד לא יצאו אל אורו המסחרר של החופש. הם עדיין עבדים. אך משה כבר מרים את עיניהם אל האופק הרחוק של העתיד, ומטיל עליהם את האחריות להעביר את הסיפור לדורות הבאים. כאילו אמר להם: אם תשכחו מאין באתם ולמה, סופכם שתאבדו את זהותכם, את ההמשכיות שלכם ואת טעם קיומכם. סופכם שתחשבו על עצמכם כעוד אומה בין האומות, עוד מוצא אתני אחד מרבים. אם תשכחו את סיפור החופש, סופכם שתאבדו את החופש עצמו". - הרב יונתן זקס.

  • לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם?

והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה-עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מַצות. ועד היום אוכלים היהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה-עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתה עבדי, לשנה הבאה בני-חורין. השתה הכא, לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים. - דוד בן גוריון.


ליל הסדר

ארבעה בנים

  • "כל יחיד כולל בתוכו את כל ארבעת הבנים שבהגדה." ~ הרב ישראל מסלנט
  • "בדורנו נוסף גם 'בן חמישי', שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר." ~ על פי הרבי מלובביץ'

זיכרונות מהסדר

  • "החלטנו שאנחנו, נציגי הוועד הלאומי נצום בשבילם, ונפתח בשביתת רעב בארץ עד שהאונייה תקבל רשות להפליג לארץ. ביום השני של שביתת הרעב התקיים צום כללי של כל היהודים בארץ מגיל שלוש עשרה ומעלה. הרגשנו פתאום שאנחנו עם אחד מלוכד. ביום השלישי לצום חל ערב פסח... הרבנים הראשיים, שצמו יחד איתנו וניהלו את הסדר המיוחד, החליטו שכל אחד יאכל חתיכת מצה, קטנה כזית. על השולחן שמנו כוסות תה במקום כוסות יין בשביל האנשים הצמים. קראנו מתוך ההגדה: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לא את אבותנו גאל הקב"ה אלא אף אותנו גאל עמהם.' כל שנה בלילי הסדר אנו אומרים את המילים האלה אבל השנה הבנו אותם בדרך חדשה." ~ גולדה מאיר, ביחס לסירוב הבריטים לתת לאונייה "דב הוז" להגיע לישראל
  • "בליל הסדר הראשון התאספנו בסדנה כבימי האנוסים בספרד, וביראת־כבוד פתחנו באמירה: 'עבדים היינו...' לכל אחד ניתנו שלוש מצות, ובמקום יין השתמשנו במים ממותקים בסוכר. כן היו לנו תפוחי אדמה לכרפס וסלק לבן למרור. במים ובמלח לא היה מחסור..." ~ זיכרונות ממחנה הריכוז פייהינגן שבגרמניה
  • "אני לא שמרתי אז על פסח, בעיקר כיוון שלא ידעתי על קיומו." ~ ישראל מאיר לאו על הפסח במחנה הריכוז