אלכסנדר המון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
==נאמר עליו==
==נאמר עליו==
* "בורא עולמות מומצאים ועולמות שקיימים ומערבב ביניהם, כך שהקורא לא יכול לדעת מה אמיתי ומה מדומיין." ~ לירז אקסלרד
* "בורא עולמות מומצאים ועולמות שקיימים ומערבב ביניהם, כך שהקורא לא יכול לדעת מה אמיתי ומה מדומיין." ~ לירז אקסלרד
* "קול של סופר אמריקני ציניקן, הרואה את העולם דרך משקפיים מחוספסים, נטולי תום לחלוטין.. נע בין זהויות, ומנסה ללא הרף להגדיר את זהותו שלו, שהיא בעצם זהות מאוד מוגדרת - הכל עניין של החלטה, הרי זהות היא לא דבר הומוגני." ~ עמיחי שלו
* "קול של סופר אמריקני ציניקן, הרואה את העולם דרך משקפיים מחוספסים, נטולי תום לחלוטין... נע בין זהויות, ומנסה ללא הרף להגדיר את זהותו שלו, שהיא בעצם זהות מאוד מוגדרת - הכל עניין של החלטה, הרי זהות היא לא דבר הומוגני." ~ [[W:עמיחי שלו|עמיחי שלו]]
{{מיון רגיל:המון, אלכסנדר}}
{{מיון רגיל:המון, אלכסנדר}}



גרסה מ־15:02, 12 במרץ 2018

"הם צפו בשלווה הקצבית של הגלים."

אלכסנדר הֶמוֹן (באנגלית: Aleksandar Hemon),‏(נולד ב־1964) הוא סופר בוסני־אמריקאי.

מתוך ספריו

  • "היא שלך ככל שתעשה אותה שלך."
  • "אם יש אי־הבנה אתם צריכים לפתור אותה."
  • "בית הוא המקום שבו מישהו מבחין שכבר אינך בו."
  • "הייתי בן שש־עשרה, גיל שבו הפחד מעורר השראה."
  • "כל החיים שיכולתי לחיות, כל האנשים שלעולם לא אכיר, לעולם לא אהיה, הם בכל מקום."
  • "משוררים שעטו הבעות מיוסרות של הנשגב, כמו נכלאו לנצח בתחומה המרומם של השירה."
  • "הם צפו בשלווה הקצבית של הגלים הקרֵבים והירהרו בכל הדברים הטובים שעשויים לקרות."
  • חורף המאוחר התעלל בעיר בעליזות. שלגי ינואר הזכים וצינות פברואר הסגופות חלפו להם."
  • "הם משתוקקים לירות בו, ודווקא הלהיטות הזאת גרמה לו לרצות לחיות. הוא רצה שימשיכו להיות מוטרדים מקיומו."
  • "במרחב המדומיין של הספרות הרגשתי נינוח ובטוח - שם לא היו אב נעדר, אם מדוכאת, בריונים שאילצו אותי ללקק את דפי הספר."

אמרותיו

  • "כל מה שאני יודע על כתיבה למדתי מסופרים אחרים ומהספרים שלהם."

נאמר עליו

  • "בורא עולמות מומצאים ועולמות שקיימים ומערבב ביניהם, כך שהקורא לא יכול לדעת מה אמיתי ומה מדומיין." ~ לירז אקסלרד
  • "קול של סופר אמריקני ציניקן, הרואה את העולם דרך משקפיים מחוספסים, נטולי תום לחלוטין... נע בין זהויות, ומנסה ללא הרף להגדיר את זהותו שלו, שהיא בעצם זהות מאוד מוגדרת - הכל עניין של החלטה, הרי זהות היא לא דבר הומוגני." ~ עמיחי שלו