מירה מגן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
הרחבה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Index gauche.JPG|ממוזער| |
[[קובץ:Index gauche.JPG|ממוזער|186 פיקסלים|"חבורה של [[בדידות|בודדים]] שמגוננים זה על זה."]] |
||
'''[[W:מירה מגן|מירה מגן]]''' (נולדה ב־1950) היא סופרת [[ישראל]]ית. |
'''[[W:מירה מגן|מירה מגן]]''' (נולדה ב־1950) היא סופרת [[ישראל]]ית. |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
* "חבורה של [[בדידות|בודדים]] שמגוננים זה על זה." |
* "חבורה של [[בדידות|בודדים]] שמגוננים זה על זה." |
||
* "אם יש משהו טוב בביבליה של היהודים זה השבת." |
* "אם יש משהו טוב בביבליה של היהודים זה השבת." |
||
===מיכאלה (2018)=== |
|||
{{דף מורחב|מיכאלה}} |
|||
* "הוא פרם וחזר וקשר, התרומם ופסע אל סבלותיו." |
|||
* "אוהב אותה, אם לשפוט לפי המדדים החיצוניים של ה[[אהבה]]." |
|||
* "כללי הבית אומרים שמותר להם להפתיע אותו ולהציץ במסך מעבר לכתפו." |
|||
* "ואמא, בקול רך כחמאה, כאילו לא נבקע הים לפני רגע, אומרת לי, להתראות." |
|||
==אמרותיה== |
==אמרותיה== |
גרסה מ־05:47, 16 במאי 2018
מירה מגן (נולדה ב־1950) היא סופרת ישראלית.
מתוך ספריה
- "אוהבת אותי בשקט."
- "ביורוקרטים של השפה יגחכו."
- "היא הייתה עירומה ואמרה לו בוא."
- "חבורה של בודדים שמגוננים זה על זה."
- "אם יש משהו טוב בביבליה של היהודים זה השבת."
מיכאלה (2018)
דף ציטוטים מורחב – מיכאלה |
- "הוא פרם וחזר וקשר, התרומם ופסע אל סבלותיו."
- "אוהב אותה, אם לשפוט לפי המדדים החיצוניים של האהבה."
- "כללי הבית אומרים שמותר להם להפתיע אותו ולהציץ במסך מעבר לכתפו."
- "ואמא, בקול רך כחמאה, כאילו לא נבקע הים לפני רגע, אומרת לי, להתראות."
אמרותיה
- "החירויות הקטנות האלה בעולם שטווח החירויות בו כל כך מוגבל."
- "הספר כבר נכתב, את מסע הכתיבה עברתי בכל מקרה. מה שיגיד עליו העולם פחות חשוב לי."
- "אהבה גדולה שמאפשרת חירות גדולה ומנצחת את כל החטיפים הקטנים שהחיים מציעים לפעמים."
- "התשוקה נשמרת כשאתה לא מובן מאליו לבן הזוג שלך. עולמו פתוח וחייו ויצריו והגירויים מושכים אותו."
- "ההיררכיה של הצרות שונה מאדם לאדם. וגם ההתפענחות של המקרה. המקרה קורה – והשאלה מה עושים איתו."
- "אני תמיד ארצה לכתוב עוד משפט יפה אחד או לגלות טקסט מופלא של מישהו או שיר נהדר, או להכיר בני אדם חדשים. האושר מבחינתי הוא למתוח את הצוואר למעלה ולהגיד: יש עוד פיסת חיים קטנה שאני יכולה להגיע אליה."