רולאן טופור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
* "צריך להגיע מוקדם כדי להספיק לעשות את הכול ברגע האחרון." |
* "צריך להגיע מוקדם כדי להספיק לעשות את הכול ברגע האחרון." |
||
* "מראה של גופה היה תמיד מזעזע, עד שהטלוויזיה הרגילה אותנו בכך." |
* "מראה של גופה היה תמיד מזעזע, עד שהטלוויזיה הרגילה אותנו בכך." |
||
* " |
* "ה[[דת]]ות אינן מרבות במילים על השאלה הבאה: 'מה עשה אלוהים לפני היצירה?'." |
||
* "היות שנפגעו מן המצב הכלכלי, סוחרי נשק רבים החלו לסחור בתחתוני נשים: נשק הפיתוי." |
* "היות שנפגעו מן המצב הכלכלי, סוחרי נשק רבים החלו לסחור בתחתוני נשים: נשק הפיתוי." |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
===עיתון בזמן (נובלה, 1989)=== |
===עיתון בזמן (נובלה, 1989)=== |
||
* "השגיאה, כמו הצחוק, היא אנושית." |
* "השגיאה, כמו הצחוק, היא אנושית." |
||
* "ל[[צרפת]]ים יש יין; לאנגלים יש חוש הומור." |
* "ל[[צרפת]]ים יש יין; לאנגלים יש חוש [[הומור]]." |
||
* "כאשר יש לנו מרה שחורה, אנו רשאים לעשות כל דבר." |
* "כאשר יש לנו מרה שחורה, אנו רשאים לעשות כל דבר." |
||
* "היות שאנו [[חיים]] פעם אחת בלבד, הבה ננסה לקיים יחסים טובים עם עצמנו." |
* "היות שאנו [[חיים]] פעם אחת בלבד, הבה ננסה לקיים יחסים טובים עם עצמנו." |
||
* "מוטב להתעלם מן השאלה מאיין אנו לוקחים את ההשראה, שאם לא כן, נהפוך לשיטתיים." |
* "מוטב להתעלם מן השאלה מאיין אנו לוקחים את ההשראה, שאם לא כן, נהפוך לשיטתיים." |
||
* "ברגע שהסופרים מתחילים לכתוב הם חדלים מלקרוא את |
* "ברגע שהסופרים מתחילים לכתוב הם חדלים מלקרוא את כתבי הזולת." |
||
* "אני אוהב מאוד חיות מחמד, אך לא אצלי בבית." |
* "אני אוהב מאוד חיות מחמד, אך לא אצלי בבית." |
||
* "כאשר אני שומע מה שאומרים עליי, אני מת מרוב חשק להכיר את עצמי." |
* "כאשר אני שומע מה שאומרים עליי, אני מת מרוב חשק להכיר את עצמי." |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
* "אפילו לאלה הסובלים ממחלת הרדיפה, יש אויבים אמיתיים." |
* "אפילו לאלה הסובלים ממחלת הרדיפה, יש אויבים אמיתיים." |
||
* "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן." |
* "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן." |
||
גרסה מ־16:05, 25 במאי 2018
רולאן טופור (בצרפתית: Roland Topor; 7 בינואר 1938 - 16 באפריל 1997), מאייר, צייר, סופר ובמאי קולנוע צרפתי יהודי.
אמרותיו
- "התוכי הפטפטן ביותר יכול ליהנות מרגע של שקט."
- "כל יום אני משנן לעצמי: 'לעולם לא אהיה עוד צעיר כפי שהייתי היום'."
- "הצרות הן מתנה מאלוהים; הן מחזקות אנשים מסוימים ומשמחות את האחרים."
- "הקיבה מפצה את הלב."
- "צריך להגיע מוקדם כדי להספיק לעשות את הכול ברגע האחרון."
- "מראה של גופה היה תמיד מזעזע, עד שהטלוויזיה הרגילה אותנו בכך."
- "הדתות אינן מרבות במילים על השאלה הבאה: 'מה עשה אלוהים לפני היצירה?'."
- "היות שנפגעו מן המצב הכלכלי, סוחרי נשק רבים החלו לסחור בתחתוני נשים: נשק הפיתוי."
מתוך ספריו
עיתון בזמן (נובלה, 1989)
- "השגיאה, כמו הצחוק, היא אנושית."
- "לצרפתים יש יין; לאנגלים יש חוש הומור."
- "כאשר יש לנו מרה שחורה, אנו רשאים לעשות כל דבר."
- "היות שאנו חיים פעם אחת בלבד, הבה ננסה לקיים יחסים טובים עם עצמנו."
- "מוטב להתעלם מן השאלה מאיין אנו לוקחים את ההשראה, שאם לא כן, נהפוך לשיטתיים."
- "ברגע שהסופרים מתחילים לכתוב הם חדלים מלקרוא את כתבי הזולת."
- "אני אוהב מאוד חיות מחמד, אך לא אצלי בבית."
- "כאשר אני שומע מה שאומרים עליי, אני מת מרוב חשק להכיר את עצמי."
קפה פאניקה (נובלה, 1982)
- "המוסר, כמו הכסף, הוא דבר חולף ועובר."
- "אנשים אינם מכבדים דבר כאשר מדובר בכסף."
- "אפילו לאלה הסובלים ממחלת הרדיפה, יש אויבים אמיתיים."
- "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן."