יצחק אוורבוך-אורפז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה
שורה 3: שורה 3:
==מתוך כתביו==
==מתוך כתביו==
* "אל תבקשי לך חיי נצח, עשה את דרכך כאילו הנצחי פוסע לידך."
* "אל תבקשי לך חיי נצח, עשה את דרכך כאילו הנצחי פוסע לידך."
* "קמצנותו היְתה מזעזעת. היה מונה עודף עד לפרוטה האחרונה וחוזר ומונה."
* "[[קמצנות]]ו היְתה מזעזעת. היה מונה עודף עד לפרוטה האחרונה וחוזר ומונה."
* "הציב לו מיטה מתקפלת, קצת הרחק מן האחרים, ובשעות המנוחה שכב עליה, ישן, קורא או נובר בניירות."
* "הציב לו מיטה מתקפלת, קצת הרחק מן האחרים, ובשעות המנוחה שכב עליה, ישן, קורא או נובר בניירות."
* "שמעתי את רגלי טאניה טופפות על אבני החצר הקרות, ראיתי את מבטיה מרחפים אחר מעוף הציפֳּרים."
* "שמעתי את רגלי טאניה טופפות על אבני החצר הקרות, ראיתי את מבטיה מרחפים אחר מעוף הציפֳּרים."
* "שעון היד שלו מיהר. לפעמים עשר דקות לפעמים עשרים דקות. זה לא הפריע לו. הוא אהב להרגיש את עצמו רץ לפני הזמן."
* "שעון היד שלו מיהר. לפעמים עשר דקות לפעמים עשרים דקות. זה לא הפריע לו. הוא אהב להרגיש את עצמו רץ לפני הזמן."
* "כחול הדמדומים נמס לתוך אורם הקר של עשרות פנסי הניאון של הערב, ויוחנן שאל את עצמו אם עשה הכול כדי להיות ראוי לצמרמורת האושר המצפות לו בשעה היעודה."
* "כחול הדמדומים נמס לתוך [[אור]]ם הקר של עשרות פנסי הניאון של הערב, ויוחנן שאל את עצמו אם עשה הכול כדי להיות ראוי לצמרמורת האושר המצפות לו בשעה היעודה."
* "הוא אהב את זה, את המחשבות האלה. הוא רצה לבכות. דבריה של גרושתו עוד צילצלו באוזניו ('אתה חושב רק על עצמך'), ולנוכח כל השפע הזה שהוא הולך להעתיר על בתו של ידידו, נתקף בפרץ גואה של אהבה עצמית. אחרי זמן רב שהוא מטמטם את עצמו בשיפוצי בתים ובהשכרת דירות, וכן בדאגה ערטילאית לגורל היקום – הנה חש שרוחו טובה עליו, והוא כמעט מ[[אושר]]."
* "הוא אהב את זה, את המחשבות האלה. הוא רצה לבכות. דבריה של גרושתו עוד צילצלו באוזניו ('אתה חושב רק על עצמך'), ולנוכח כל השפע הזה שהוא הולך להעתיר על בתו של ידידו, נתקף בפרץ גואה של אהבה עצמית. אחרי זמן רב שהוא מטמטם את עצמו בשיפוצי בתים ובהשכרת דירות, וכן בדאגה ערטילאית לגורל היקום – הנה חש שרוחו טובה עליו, והוא כמעט מ[[אושר]]."
* "דירתנו קטנה, דירת־גג של חדר והול, ואנו נתקלים זה בזה הרבה ונבוכים הרבה. אילו אשתי ככל הנשים, היא יולדת ילדים. אבל אשתי אינה מניחתני לנהוג בה מנהג גבר ב[[אישה|אשה]]. אני בנאי סוג א', מבקיע לוח-פיגומים, כשצריך. איני יכול לנגוע ברחל ביד גסה. מי יודע את פרח הכלה הנפלא."
* "דירתנו קטנה, דירת־גג של חדר והול, ואנו נתקלים זה בזה הרבה ונבוכים הרבה. אילו אשתי ככל הנשים, היא יולדת ילדים. אבל אשתי אינה מניחתני לנהוג בה מנהג גבר ב[[אישה|אשה]]. אני בנאי סוג א', מבקיע לוח-פיגומים, כשצריך. איני יכול לנגוע ברחל ביד גסה. מי יודע את פרח הכלה הנפלא."

גרסה מ־18:17, 8 באפריל 2019

יצחק אוורבוך-אורפז (1921 - 2015) הוא סופר ישראלי.

מתוך כתביו

  • "אל תבקשי לך חיי נצח, עשה את דרכך כאילו הנצחי פוסע לידך."
  • "קמצנותו היְתה מזעזעת. היה מונה עודף עד לפרוטה האחרונה וחוזר ומונה."
  • "הציב לו מיטה מתקפלת, קצת הרחק מן האחרים, ובשעות המנוחה שכב עליה, ישן, קורא או נובר בניירות."
  • "שמעתי את רגלי טאניה טופפות על אבני החצר הקרות, ראיתי את מבטיה מרחפים אחר מעוף הציפֳּרים."
  • "שעון היד שלו מיהר. לפעמים עשר דקות לפעמים עשרים דקות. זה לא הפריע לו. הוא אהב להרגיש את עצמו רץ לפני הזמן."
  • "כחול הדמדומים נמס לתוך אורם הקר של עשרות פנסי הניאון של הערב, ויוחנן שאל את עצמו אם עשה הכול כדי להיות ראוי לצמרמורת האושר המצפות לו בשעה היעודה."
  • "הוא אהב את זה, את המחשבות האלה. הוא רצה לבכות. דבריה של גרושתו עוד צילצלו באוזניו ('אתה חושב רק על עצמך'), ולנוכח כל השפע הזה שהוא הולך להעתיר על בתו של ידידו, נתקף בפרץ גואה של אהבה עצמית. אחרי זמן רב שהוא מטמטם את עצמו בשיפוצי בתים ובהשכרת דירות, וכן בדאגה ערטילאית לגורל היקום – הנה חש שרוחו טובה עליו, והוא כמעט מאושר."
  • "דירתנו קטנה, דירת־גג של חדר והול, ואנו נתקלים זה בזה הרבה ונבוכים הרבה. אילו אשתי ככל הנשים, היא יולדת ילדים. אבל אשתי אינה מניחתני לנהוג בה מנהג גבר באשה. אני בנאי סוג א', מבקיע לוח-פיגומים, כשצריך. איני יכול לנגוע ברחל ביד גסה. מי יודע את פרח הכלה הנפלא."

מסע דניאל (1969)

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – מסע דניאל
  • "כל דבר בעולם הוא לב העולם, ואין דבר גדול מדי ודבר קטן מדי, ואין מעשה חשוב ומעשה בלתי חשוב והכול הוא שווה ערך בבריאה."
  • "אשרי האיש הרואה כל דבר בחד־פעמיותו – במגע ידו יפריח אבן, קללתו ברכה וגם טירופו חסד וכל מעשהו שמחה."

הצליין החילוני (1982)

  • "עמידתו של הצליין החילוני כלפי ההעדר דומה במידת מה לזו של איש המערות: מלה שהיא השבּעה, תנועה שהיא טקס."
  • "צליינותו היא תנועת נפש, צמא מסויים, אי שקט, מרי. עלייה לרגל שהיא תכלית לעצמה."

אמרותיו

  • "ענווה היא לא רק מידה אצילית, היא גם כוח. את סיפורי הגבורה מספרים לאו דווקא אלה שהתנסו בה."
  • "הרגשת הבדידות, הגלות וההידפקות על שערים סגורים היא תחושה חזקה מאוד בכתיבתי. האם זה מחייב אותי בגלל זה לחיות בבדידות מוחלטת? אני לא יודע. אולי בגלל זה אני חי חיים סכיזופרניים, כשרק חצי ממני נמצא עם האחרים, או בבית עם האישה, עם שטף החיים היומיומי, והחצי השני נמצא כל הזמן בחוץ. משקיף."

נאמר עליו

  • "הוא, כפי שגבריאל מוקד אומר, מין אקזיסטנציאליסט סמלי בעל הסתכלות חדה ביותר בַּפּרטים, במיקרו־מציאות. הסתכלות מקורית שמזירה (מלשון זרוּת) את המציאות באופן דאדאיסטי." ~ רן יגיל

קישורים חיצוניים