יהודי ספרד ופורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התאמה לנהוג בויקיפדיה
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
שורה 16: שורה 16:
* "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ [http://elam.sapir.ac.il/page/19/ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690)] באתר מכללת "ספיר".
* "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ [http://elam.sapir.ac.il/page/19/ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690)] באתר מכללת "ספיר".
* "המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו [בין היתר גם] למזרח אירופה - עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה. עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500. [...] מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע. היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים. [...] היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים. [...] נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640." ~ מחקר: מכון אדי, ספרד, תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר, [https://blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=22166 "מגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו גם באזור אוקראינה ופולין של היום"].
* "המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו [בין היתר גם] למזרח אירופה - עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה. עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500. [...] מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע. היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים. [...] היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים. [...] נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640." ~ מחקר: מכון אדי, ספרד, תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר, [https://blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=22166 "מגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו גם באזור אוקראינה ופולין של היום"].
* "חוסר ההבחנה שלך בין יהודים ספרדים-פורטוגאליים לבין יהודים ממזרח אירופה הוא שדוחף אותך לעמדות [[אנטישמיות]] כאלה. יהודים גרמנים הם אכן רדופי אמונות תפלות, חיים מתרומות ומגניבות, מעופשים, לבושי סחבות ונמנעים מכללי ההיגיינה והרפואה האירופית. ואילו היהודים הפורטוגאליים בעיר בורדו, למשל, הם אספני ספרים ונבחרי ציבור, רופאים ומדענים, יצואנים לעולם החדש ומובילים את הפיתוח של האומה בכל תחום. אינם מגדלים זקן, אינם מסתירים תחת בגדיהם סדין משונה או חוטים משתלשלים, ולמעשה רובם לבושים טוב יותר מכל אצילי בורדו גם יחד. אם חלילה בן העדה הספרדית היה מתחתן עם יהודיה ממזרח אירופה, הוא היה בכך מוותר על כל הפררוגטיבות שלו כבן תרבות והיה מגרש עצמו מהציוויליזציה המערבית.״ ~ איזק דה פינטו (בתרגומו של דב אלפון), ״מכתב תשובה לוולטר בהזמנתו של מר ז׳אקוב פרר, ראש הקהילה הספרדית בצרפת״, 1761.
* "בואו נחזור טיפה אחורה ב[[זמן]]. השנה היא 1492, תאריך בו התרחשו שני אירועים גדולים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית בפרט, ועל ההיסטוריה האוניברסלית בכלל: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. ההערכה היא שכ-200,000 יהודים גורשו בעקבות הצו של המלך פרדיננד והמלכה איזבל, רובם התפזרו בעולם הישן: ארץ ישראל, ארצות הים התיכון, האימפריה העות'מנית וצפון אירופה. אולם מיעוטם הפליג מערבה, אל העולם החדש של אמריקה ובעיקר אל ארץ הרגאיי והגאנג'ה – ג'מייקה. האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם. [...] הבוקאנירים פעלו מטעם כתב מינוי שהעניקה להם הממלכה האנגלית, שהתייחסה לפיראטיות כטקטיקה טובה לכרסום בכוחה של האימפריה הספרדית היריבה. היהודים שיחקו תפקיד מרכזי במימון המבצעים האלה, במודיעין, ולפעמים אפילו בפיראטיות. כמו כהן, גם הם היו עבדים שברחו אל החופש, פליטים פוליטיים שנרדפו על רקע דתי, ובעצם חבורה של אינדיבידואליסטים. רובם המוחלט של היהודים היו סוחרים הרפתקנים שלעיתים מימנו חלק ממסעות השוד ולעיתים החזיקו בעצמם ספינות פיראטים. אבל עם כל הכבוד לאקזוטיקה הקאריבית, עדיין רוב הפעילות הפיראטית היהודית התרכזה באזור מוכר להם ולנו בהרבה – הים התיכון. אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר היה הרב דון שמואל פלאג'י, בנו של רב חשוב מקורדובה, שנשלח על ידי השליט המרוקאי להולנד במטרה לכרות ברית נגד האימפריה הספרדית. ההולנדים זיהו מיד את הכישרון הצעיר ושכרו את פלאג'י לשמש כפיראט, ובמשך שנים הוא פעל יחד עם בני בריתו המוסלמים להשליט טרור על הצי הספרדי בים התיכון. פלאג'י היה רב מוסמך ובספינה שלו – כך מספרת האגדה – פעל אפילו בית כנסת זעיר. בשנת 1615 הוא נעצר באנגליה, לבקשת הספרדים, אך שוחרר אחרי שההולנדים התערבו לטובתו. אך היהודי המפחיד ביותר בימים היה סאלח סינן, שנודע בכינוי "היהודי הגדול". סינן היה שותפם של הפיראטים המפורסמים בהיסטוריה, האחים ברברוסה – חיר א-דין וערוג' א-דין, שליחי הסולטן העות'מאני. במשך שנים שלטו האחים ברברוסה, יחד עם שותפם היהודי, בחופי הים התיכון. הם הגנו על מוצבי האימפריה בצפון אפריקה ובזזו כל ספינה ספרדית שנקרתה בדרכם. אחרי מותם של האחים מונה סינן, בשנת 1544, לתפקיד האדמירל העליון של הצי העות'מאני, ולפני מותו עוד הספיק לפשוט על חופי דרום איטליה וסיציליה. המצבה של סאלח סינן ניצבת עד היום בבית העלמין היהודי העתיק באיסטנבול." ~ אושי דרמן, [https://www.bh.org.il/he/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/ "על שודדי ים יהודים"], באתר [[w:בית התפוצות|בית התפוצות]], ה-9 באוגוסט, 2017.
* "בואו נחזור טיפה אחורה ב[[זמן]]. השנה היא 1492, תאריך בו התרחשו שני אירועים גדולים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית בפרט, ועל ההיסטוריה האוניברסלית בכלל: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. ההערכה היא שכ-200,000 יהודים גורשו בעקבות הצו של המלך פרדיננד והמלכה איזבל, רובם התפזרו בעולם הישן: ארץ ישראל, ארצות הים התיכון, האימפריה העות'מנית וצפון אירופה. אולם מיעוטם הפליג מערבה, אל העולם החדש של אמריקה ובעיקר אל ארץ הרגאיי והגאנג'ה – ג'מייקה. האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם. [...] הבוקאנירים פעלו מטעם כתב מינוי שהעניקה להם הממלכה האנגלית, שהתייחסה לפיראטיות כטקטיקה טובה לכרסום בכוחה של האימפריה הספרדית היריבה. היהודים שיחקו תפקיד מרכזי במימון המבצעים האלה, במודיעין, ולפעמים אפילו בפיראטיות. כמו כהן, גם הם היו עבדים שברחו אל החופש, פליטים פוליטיים שנרדפו על רקע דתי, ובעצם חבורה של אינדיבידואליסטים. רובם המוחלט של היהודים היו סוחרים הרפתקנים שלעיתים מימנו חלק ממסעות השוד ולעיתים החזיקו בעצמם ספינות פיראטים. אבל עם כל הכבוד לאקזוטיקה הקאריבית, עדיין רוב הפעילות הפיראטית היהודית התרכזה באזור מוכר להם ולנו בהרבה – הים התיכון. אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר היה הרב דון שמואל פלאג'י, בנו של רב חשוב מקורדובה, שנשלח על ידי השליט המרוקאי להולנד במטרה לכרות ברית נגד האימפריה הספרדית. ההולנדים זיהו מיד את הכישרון הצעיר ושכרו את פלאג'י לשמש כפיראט, ובמשך שנים הוא פעל יחד עם בני בריתו המוסלמים להשליט טרור על הצי הספרדי בים התיכון. פלאג'י היה רב מוסמך ובספינה שלו – כך מספרת האגדה – פעל אפילו בית כנסת זעיר. בשנת 1615 הוא נעצר באנגליה, לבקשת הספרדים, אך שוחרר אחרי שההולנדים התערבו לטובתו. אך היהודי המפחיד ביותר בימים היה סאלח סינן, שנודע בכינוי "היהודי הגדול". סינן היה שותפם של הפיראטים המפורסמים בהיסטוריה, האחים ברברוסה – חיר א-דין וערוג' א-דין, שליחי הסולטן העות'מאני. במשך שנים שלטו האחים ברברוסה, יחד עם שותפם היהודי, בחופי הים התיכון. הם הגנו על מוצבי האימפריה בצפון אפריקה ובזזו כל ספינה ספרדית שנקרתה בדרכם. אחרי מותם של האחים מונה סינן, בשנת 1544, לתפקיד האדמירל העליון של הצי העות'מאני, ולפני מותו עוד הספיק לפשוט על חופי דרום איטליה וסיציליה. המצבה של סאלח סינן ניצבת עד היום בבית העלמין היהודי העתיק באיסטנבול." ~ אושי דרמן, [https://www.bh.org.il/he/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/ "על שודדי ים יהודים"], באתר [[w:בית התפוצות|בית התפוצות]], ה-9 באוגוסט, 2017.



גרסה מ־18:07, 13 באפריל 2019

ציור של ברנאר פיקאר המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית-ספרדית היושבים בסוכה בחג הסוכות

יהודי ספרד ופורטוגל היו קהילה יהודית שראשיתה במאה הראשונה לספירה. בסופה של המאה ה-15 לספירה גורשו בשל דתם והשתלבו בקהילות אחרות בצפון אפריקה, אירופה ומקומות נוספים.

כללי

  • "גירוש יהודי ספרד ב-1492 שקול לגירוש יהדות ארצות הברית בימינו." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוקטובר 2014.
  • "דון יצחק אברבנאל רצה לתת למלך שש מאות אלף כתרים לבטל הגזרה (גירוש ספרד), וכבר הסכים לכך המלך, אבל טורקימאדא, האינקוויזיטור הגדול, השליך את פסל ישו לפני המלך והמלכה, ושאלם אם רוצים למסור את אלהיהם בעד כסף כאשר עשה יהודה איש קריות. לא נודע אל נכון כמה יהודים גורשו אז מספרד. אברבנאל אומר כי יצאו עמו שלוש מאות אלף, מאריאנא בספרו "קורות ימי ספרד" אומר כי שמונה מאות אלפים יהודים גורשו משם, לדעת איזידור לעב היה מספרם רק 185,000, ומהם מתו כעשרים אלף בדרך, ויתרם התיישבו בתורכיה תשעים אלף, הולאנד עשרים וחמשה אלף, מרוקו עשרים אלף, צרפת ואיטליא 12 אלף, אלגיריה עשרת אלפים, מצרים שני אלפים, במקומות מפוזרים ששה אלפים. וחמישים אלף המירו דתם ונשארו בספרד." ~ ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל כפי שהובא בערך "ספרד" באנציקלופדיה יהודית "דעת".
  • "העקרון הבסיסי של ההישרדות היהודית בגולה, בארצות האיסלם ובארצות הנוצריות, בעולם הישן ובעולם החדש ועד היום הזה בגלות, הוא שהיהודים הם כח מסייע. הם לא כח עוין מפני שהם מיעוט קטן, ללא שאיפות פוליטיות, וללא כח צבאי, ועל כן אינם מהווים איום על השלטון המרכזי. היהודים הם אחת הקהילות המובהקות והאידיאליות שנזקקות לשלטון המרכזי כדי שיגן עליהם מפני עם הארץ ומפני רוב האוכלוסיה. זה נכון תמיד ובכל מקום. בספרד המצב היה חריף יותר מכיוון שספרד בנויה מאוכלוסיה לא ערבית, ואף נוצרית, שהיה לה קשר קרוב עם המדינות הנוצריות. מקרב האוכלוסיה המקומית הזאת לא יכלו המוסלמים לקבל סיוע. להיפך, היה צריך לדכא אותה, ולשמור על הגבולות כדי לנתק את הקשר שלה עם שאר רחבי אירופה. היחידים שיכלו לסייע למוסלמים היו היהודים. בכח סגולותיהם המיוחדות יכלו היהודים להיות כח מסייע רב השפעה ורב משקל. מהם סגולותיהם המיוחדות של היהודים? א. קודם כל השכלה. מאה אחוזים של יודעי קרוא וכתוב בקרב הגברים, ואחוזים גבוהים מאד גם בקרב הנשים. ב. קשר עם קהילות יהודיות שונות, קשרי קרבה משפחתית או קשר של הזדקקות תוך תחושת סולידריות בין יהודים בכל מקום בו הם נמצאים. בפועל היתה ניידות בין קהילה לקהילה על פי תנאי הקיום והחיים וכדומה. ג. ידיעת שפות זרות הנובעת מאותה סיבה ומעניקה יתרון בולט בגישור בין תרבויות והעברת ידע לתועלת השליטים. סגולות אלו איפשרו ליהודים להיות שרים, מתרגמים, סוחרים, דיפלומטים, רופאים ואפילו סוכנים חשאיים. אין זה דבר קל חשיבות. יהודי יכול היה לעבור מארץ לארץ בטענה פשוטה ומוכרת שיש לו קרובים בארץ הזו, שהוא בא לבקר בקהילה היהודית שבמקום, שהוא סוחר וכדו', ותוך כדי כך לאסוף מודיעין לטובת ארצו. ואכן נעשו דברים מן הסוג הזה. כלומר, תנאי הפתיחה של הקהילה היהודית, לעומת כל אוכלוסיה אחרת, היו מצויינים. הם המרכיב החברתי האידיאלי, בעל סגולות מצויינות, המתאים לצורכיהם של המוסלמים. השליטים המוסלמים הבינו זאת ונעזרו ביהודים. כך נוצרת תמונה מרהיבה של מה שנקרא בפי ההיסטוריונים כ"תור הזהב". כמובן, שלא היה זה שיתוף פעולה ממניעים אידיאליים, לא מצד המוסלמים ולא מצד היהודים. היה זה שיתוף פעולה פונקציונאלי, תפקודי, שהשתלם לשני הצדדים. ובאמת, כאשר זה לא השתלם לצד הערבי-מוסלמי מבחינה דתית או מכל סיבה אחרת היהודים סבלו קשה, מיידית." ~ הרב זאב סולטנוביץ', "תור הזהב בספרד", אתר "ישיבה".
  • "בניגוד למוסכמה שהשתרשה בעבר כי ראשי התיבות ס"ט שנוספו לחתימתם של יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל לאחר הגירוש משם באים לייצג את המונח "ספרדי טהור", דעת חוקרים היום היא שהם מייצגים את המשפט "סוף טוב" - כלומר שיהודים אלו יצאו מחצי האי האיברי מבלי להיאלץ להמיר את דתם כמו אחיהם ואחיותיהם האנוסים והאנוסות שנותרו שם, עדיין כתושבים סוג ב' שחיים בדיכוי ובמעקב של הכנסייה הקתולית, ושזהותם נשדדה מהם." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2014.
  • "אני מאמין כי במקום לנסות ולהחזיר ישראלים לספרד - צעד שיש לו סיכוי כמו להחזרת צאצאי חלוצי ביל"ו לאוקראינה ולמולדובה - על ספרד לתת לצאצאי האנוסים לחקור את שורשי משפחתם. בכמה מקומות, כמו מיורקה, צאצאי האנוסים עדיין חיים כקבוצה המכונה "צ'ואטאס", ונישאים בינם לבין עצמם. [...] אני גם מאמין כי לעם היהודי מגיעה, סוף כל סוף, התנצלות. עד עצם היום הזה, הממשל הספרדי לא התנצל בפני היהודים, על אף שבביקורו של המלך חואן קרלוס בבית כנסת במדריד בשנת 1992, הייתה לו הזדמנות פז לעשות זאת. אפילו הממשל הפורטוגזי התנצל באופן רשמי לפני מספר שנים. על הממשל הספרדי להקים מכון גנאלוגי בספרד, ולעודד ספרדים המאמינים כי הם למעשה צאצאי יהודים, לחקור את שורשיהם, וכן להפוך לימודי יהדות לחלק מתוכנית הלימודים המוכרת במדינה. ודבר נוסף - קיימים עדיין בניינים שבעבר שימשו כבתי כנסת, והיום משמשים כמוזיאונים וכנסיות. על חלק מבניינים אלה לחזור להיות בתי תפילה יהודיים, בכדי לתקן את משגי העבר.~ הרב פנחס גולדשמידט (נשיא ועידת רבני אירופה, והרב הראשי למוסקבה), "מלך ספרד, קודם כל תתנצל", ה-13 בפברואר, 2014, "ידיעות אחרונות".

ישיבתם בחצי האי האיברי

  • "סיפורם המרתק של אברהם ויהודה לבית קרסקס – אב ובן שחיברו את "האטלס הקטלאני" – אחת מיצירות המופת הגיאוגרפיות הגדולות של ימי הביניים. זוכרים אותו, את האטלס? עד לפני כמה שנים היה ניתן למצוא אותו כמעט בכל בית. כיום, בשנת 2019, הוא הפך לפריט וינטג', מעצור לדלת, שפינה את מקומו לאפליקציות טכנולוגיות כמו google Maps, Google Earth וכמובן Waze – ידידינו. [...] אברהם קרסקס נולד ב-1325 באי מיורקה, בן לשושלת רבנים. כיום מיורקה ידועה בעיקר כיעד תיירותי אטרקטיבי לחובבי ויטמין די ובטן-גב, אולם בימים ההם שימש האי כמרכז סחר עולמי ומקום מושבם של אליטת מלומדים: אסטרונומים, קרטוגרפים, ממציאי כלי ניווט, רופאים ועוד. כבר מגיל צעיר החל אברהם לטפח סקרנות עזה לחוכמות החיצוניות ונחשב לאמן של בניית שעונים, מצפנים וכלי ניווט אחרים. אולם את עיקר מרצו הוא השקיע בתחום הקרטוגרפיה, והיה אחד החברים הבולטים בבית הספר המיורקי לקרטוגרפיה, שנחשב לפורץ דרך בתחומו. במסמכים מאותה תקופה הוא הופיע כ-"קרסקס היהודי". כשבגר והקים משפחה הנחיל אברהם את תשוקתו לתורות המיפוי גם לבנו יהודה, ועד מהרה שמם של האב ובנו הלך לפניהם כקרטוגרפים הבולטים ביותר בקרב מלומדי מיורקה.[...] אם זה בגלל תודעת "היהודי הנודד" או עקב סיבות אחרות, משפחת קרסקס סללה את הדרך להופעת קרטוגרפים יהודים נוספים בספרד, שהבולט מכולם היה אברהם זכות, קרטוגרף ואסטרונום בעל שם עולמי ששכלל את האַצְטְרוֹלָב – מכשיר הניווט הימי הפופולרי ביותר בימי הביניים, וזכה שנאס"א יקראו על שמו מכתש בירח – Zagut""." ~ אושי דרמן, "הגעתם ליעד: הקרטוגרפים היהודים שבלעדיהם לא היה WAZE", ה-4 באפריל, 2019.

לאחר הגירוש מחצי האי האיברי

  • "שודדי-ים יהודים הטילו אימה על יורדי ים במשך כמאתיים וחמישים שנה, אבל הם לא דיברו יידיש ולא אכלו געפילטעפיש. אם כבר, הם דיברו לאדינו ואכלו חריימה. כי הפיראטים היהודים שנטלו חלק בתור הזהב של השוד הימי – בין המאה ה-16 והמאה ה-18 – היו, רובם ככולם, צאצאים למגורשי ספרד או צאצאי אנוסים מספרד ופורטוגל. אלה היו אנשים שמצאו את עצמם נרדפים על ידי החוק, מגורשים ממולדתם, שרויים לעתים קרובות בין העולמות – לעולם יהודים בעיני הנוצרים, לעתים קרובות חשודים במינות נוצרית בעיני היהודים – ובראש ובראשונה, היו אלה אנשים תאבי נקם. חיי הפיראט, המצוי בהגדרה מחוץ לחוק, נטול ארץ משלו, החי בים הגדול שאין איש שולט בו, והמתפרנס מפגיעה במעצמה הימית הגדולה, הלא היא ספרד, היו פתרון הולם להפליא לרבים מאותם אנשים. סַלָאח סִינָאן היה אחד הגדולים והחשובים שבהם." ~ "לוס פיראטוס חודאיוס".
  • "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690) באתר מכללת "ספיר".
  • "המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו [בין היתר גם] למזרח אירופה - עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה. עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500. [...] מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע. היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים. [...] היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים. [...] נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640." ~ מחקר: מכון אדי, ספרד, תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר, "מגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו גם באזור אוקראינה ופולין של היום".
  • "חוסר ההבחנה שלך בין יהודים ספרדים-פורטוגאליים לבין יהודים ממזרח אירופה הוא שדוחף אותך לעמדות אנטישמיות כאלה. יהודים גרמנים הם אכן רדופי אמונות תפלות, חיים מתרומות ומגניבות, מעופשים, לבושי סחבות ונמנעים מכללי ההיגיינה והרפואה האירופית. ואילו היהודים הפורטוגאליים בעיר בורדו, למשל, הם אספני ספרים ונבחרי ציבור, רופאים ומדענים, יצואנים לעולם החדש ומובילים את הפיתוח של האומה בכל תחום. אינם מגדלים זקן, אינם מסתירים תחת בגדיהם סדין משונה או חוטים משתלשלים, ולמעשה רובם לבושים טוב יותר מכל אצילי בורדו גם יחד. אם חלילה בן העדה הספרדית היה מתחתן עם יהודיה ממזרח אירופה, הוא היה בכך מוותר על כל הפררוגטיבות שלו כבן תרבות והיה מגרש עצמו מהציוויליזציה המערבית.״ ~ איזק דה פינטו (בתרגומו של דב אלפון), ״מכתב תשובה לוולטר בהזמנתו של מר ז׳אקוב פרר, ראש הקהילה הספרדית בצרפת״, 1761.
  • "בואו נחזור טיפה אחורה בזמן. השנה היא 1492, תאריך בו התרחשו שני אירועים גדולים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית בפרט, ועל ההיסטוריה האוניברסלית בכלל: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. ההערכה היא שכ-200,000 יהודים גורשו בעקבות הצו של המלך פרדיננד והמלכה איזבל, רובם התפזרו בעולם הישן: ארץ ישראל, ארצות הים התיכון, האימפריה העות'מנית וצפון אירופה. אולם מיעוטם הפליג מערבה, אל העולם החדש של אמריקה ובעיקר אל ארץ הרגאיי והגאנג'ה – ג'מייקה. האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם. [...] הבוקאנירים פעלו מטעם כתב מינוי שהעניקה להם הממלכה האנגלית, שהתייחסה לפיראטיות כטקטיקה טובה לכרסום בכוחה של האימפריה הספרדית היריבה. היהודים שיחקו תפקיד מרכזי במימון המבצעים האלה, במודיעין, ולפעמים אפילו בפיראטיות. כמו כהן, גם הם היו עבדים שברחו אל החופש, פליטים פוליטיים שנרדפו על רקע דתי, ובעצם חבורה של אינדיבידואליסטים. רובם המוחלט של היהודים היו סוחרים הרפתקנים שלעיתים מימנו חלק ממסעות השוד ולעיתים החזיקו בעצמם ספינות פיראטים. אבל עם כל הכבוד לאקזוטיקה הקאריבית, עדיין רוב הפעילות הפיראטית היהודית התרכזה באזור מוכר להם ולנו בהרבה – הים התיכון. אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר היה הרב דון שמואל פלאג'י, בנו של רב חשוב מקורדובה, שנשלח על ידי השליט המרוקאי להולנד במטרה לכרות ברית נגד האימפריה הספרדית. ההולנדים זיהו מיד את הכישרון הצעיר ושכרו את פלאג'י לשמש כפיראט, ובמשך שנים הוא פעל יחד עם בני בריתו המוסלמים להשליט טרור על הצי הספרדי בים התיכון. פלאג'י היה רב מוסמך ובספינה שלו – כך מספרת האגדה – פעל אפילו בית כנסת זעיר. בשנת 1615 הוא נעצר באנגליה, לבקשת הספרדים, אך שוחרר אחרי שההולנדים התערבו לטובתו. אך היהודי המפחיד ביותר בימים היה סאלח סינן, שנודע בכינוי "היהודי הגדול". סינן היה שותפם של הפיראטים המפורסמים בהיסטוריה, האחים ברברוסה – חיר א-דין וערוג' א-דין, שליחי הסולטן העות'מאני. במשך שנים שלטו האחים ברברוסה, יחד עם שותפם היהודי, בחופי הים התיכון. הם הגנו על מוצבי האימפריה בצפון אפריקה ובזזו כל ספינה ספרדית שנקרתה בדרכם. אחרי מותם של האחים מונה סינן, בשנת 1544, לתפקיד האדמירל העליון של הצי העות'מאני, ולפני מותו עוד הספיק לפשוט על חופי דרום איטליה וסיציליה. המצבה של סאלח סינן ניצבת עד היום בבית העלמין היהודי העתיק באיסטנבול." ~ אושי דרמן, "על שודדי ים יהודים", באתר בית התפוצות, ה-9 באוגוסט, 2017.