דוד אבידן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מתוך שיריו: הרחבה, עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:STS-116 spacewalk 1.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|"בדמוקרטיה הקוסמית הגדולה."]]
[[קובץ: David Avidan sketch.png|ממוזער|198 פיקסלים|איור של דוד אבידן מאת יחיאל גמזו]]
'''[[W:דוד אבידן|דוד אבידן]]''' (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995) היה, כהגדרתו, "משורר, צייר, איש קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי". את עיקר פרסומו קנה כ[[שירה|משורר]], בשנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים. מבקרים ישראליים מחשיבים אותו, בדרך כלל, לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד [[יהודה עמיחי]] ו[[נתן זך]].
'''[[W:דוד אבידן|דוד אבידן]]''' (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995) היה, כהגדרתו, "משורר, צייר, איש קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי". את עיקר פרסומו קנה כ[[שירה|משורר]], בשנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים. יש מבקרי ספרות המחשיבים אותו לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד [[יהודה עמיחי]] ו[[נתן זך]].


== מתוך שיריו ==
== מתוך שיריו ==

גרסה מ־18:42, 25 ביוני 2019

איור של דוד אבידן מאת יחיאל גמזו

דוד אבידן (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995) היה, כהגדרתו, "משורר, צייר, איש קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי". את עיקר פרסומו קנה כמשורר, בשנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים. יש מבקרי ספרות המחשיבים אותו לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד יהודה עמיחי ונתן זך.

מתוך שיריו

  • "לדייק עד כאב."
  • "מוטב כבר שנלך בגדולות."
  • "כבר קראנו הרבה מאד אגדות."
  • "ברגע חזק של חולשה אחשוק בך."
  • "כיצד להגיע בלי למהר."
  • "ספק אם אפנה את ראשי אחרייך."
  • "כִּי מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ, לֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָךְ מֵרֹב שֶׁאָהַבְתִּי אוֹתָך."
  • "הָעִיר הַבְּנוּיָה נִתְנַשְּׁמָה אֶל הַבֹּקֶר, כְּמוֹ אִשָּׁה מְיֻחֶמֶת אֶל גֶּבֶר יָפֶה." 
  • "אתה תמיד קובע יחס מלחמתי אל הדברים."
  • "המשטמות הן השיאים הנדירים של שירתך."
  • "בואי, בואי, ילדה קטנה, בואי אלי אל תוך השינה".
  • "מה אתה בוכה גבר בלילה? לא חסר כבר בכי בעולם?"
  • "אני מעיין ברצינות בשרפת הגשרים הגדולים והקטנים."
  • "אני מתכון לעשות דברים, שאיש לא טרח לעשות לפני."
  • "הפלגנו לאי קפריסין והשקפנו משם על הארץ."
  • "את תתפשטי ויהיה מין רשרוש באגם ואמצא את בגדיך בלבד."
  • "משרד החיוך הוא משרד קשוב לכל נערה חמודה."
  • "הבעיה היסודית בעולם זו הבעיה שבין סדר לאי סדר."
  • "תגובתי היתה מעבר לכל פרופורציה."
  • "רק גופנו זקן מיום ליום, ואנחנו נהר לאור היום, לזרום יחידי, יחידי לזרום."
  • "מי שטקטי מדי, לא פורץ, כי זה לא כל כך טקטי לפרוץ. לעומת זאת, זה מאוד אסטרטגי."
  • בדידות בשניים כשישנים לידך ואתה ער גרועה מכל בדידות."
  • "עם דפוק וחסר חן. מעלות, אם יש, צריך לחפש חזק - אבל המגרעות, ברוך השם, מוכרות את עצמן בזול."
  • "מיטב יצירותי הן אלה שלא כתבתי ולא אכתוב לעולם."
  • "אל ירגיש אדם את עצמותו כלל, אלא יהא כולו אוזן השומעת מה שעולם הדיבור מדבר בו."
  • "בדמוקרטיה הקוסמית הגדולה כל אחד יכול להיות אלוהים אם יש בו רוּחַ."
  • "זה, באמת, המופע שלי עד הודעה חדשה ועד ההתפרצות החדשה."
  • "מה שמצדיק יותר מכול, את הבדידות את הייאוש הגדול היא העובדה הפשוטה, החותכת שאין לנו לאן ללכת." ~ ייפוי כוח
  • "רק גופינו זקן מיום ליום ואנחנו נהר לאור היום לזרום יחידי, יחידי לזרום." ~ ייפוי כוח
  • "הבילויים שמסביב הם לפעמים עניין חביב, אך איש כמונו מעדיף קצת פרטיות בתל אביב." ~ אנחנו לא רקדנים
  • "אבל האהבה אינה יודעת פשרות, מדוע לבדידות אין כח שלטון." ~ דיון דחוף
  • "אין עננים בשמים ואין אלוהים בתקרה." ~ הרי את מותרת לכל אדם
  • "המילה הראשונה הייתה 'לא'.
אחריה באו מילות ההסכמה:
'כן', 'בבקשה', 'פתח לי את הדלת',
'תן מתנה', 'תן לי כסף'.
אחר כך חזרו הסירובים ונתחברו להסכמות -
עד שבסוף נוצר פלונטר, שאי אפשר היה להתיר אותו -
והיא נשארה בפינה, רק אומרת:
'לא', 'כן', 'לא', 'כן' -
עד שנגמרו לה כל הסירובים וההסכמות."
  • "הָרְחוֹב הַיָּפֶה הַיָּפֶה יֵעָצֵר לְבַסוֹף בְּדַרְכּוֹ.
הַשַׁלְוָה, אֲטוּמָה וְקָשָׁה, תֵּחָתֵךְ כְּמוֹ חַלָּה לְאוֹרְכּוֹ.
וְהַבֹּקֶר הַלָּח יִתְפַּחֵם מִבָּרָק יְחִידִי. מִבְּרָקוֹ."
  • "עַל הָעִיר הַגוֹסֶסֶת בַּחוּץ צוֹנֵחַ אוֹר שֶׁמֶשׁ מָחְלַט.
בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה מִן-הַסְּתָם בַּבָּתִּים שׁוּם תִּינוֹק לֹא נולַד.
אָף לֹא מֵת שׁוּם אָדָם.
וְאָכֵן, הָרְחוֹבוֹת מַמְרִיאִים לְאָט."
  • "אָדָם זָקֵן – מַה יֵּשׁ לוֹ בְּגִילוֹ?
הוּא מְנַמְנֵם, כִּי הוּא פּוֹחֵד לִישׁוֹן.
עֵינָיו פְּקוּחוֹת לְמֶחֱצָה, מְנַחֲשׁוֹת
לְפִי תְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים, אִם הַלְּחִישׁוֹת
רוֹמְזוֹת כִּי זֶה לֵילוֹ הָאַחֲרוֹן". 

אמרותיו

  • "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד."
  • "מלים יודעות עליך הרבה יותר משאתה יודע, או אי פעם תדע, עליהן."
  • "בשבילי שירה זו לא עבודה. אני מעבד תמלילים ביולוגי. כל עבודת העריכה נעשית בפנים."
  • "יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלקסיה, ורק בשלוש־עשרה אצבעות על מנת לשלוט ביקום."
  • "יש קשר בין שירה טובה, בת זמננו, לבין כלל מערכת הקצבים של הטכנולוגיה העכשווית."
  • "אמנות ואמנים תמיד פילרטטו עם המוות. ההתעניינות בו אינה חדשה."
  • "אני מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש, ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שטחית לילדים."
  • "האסתטיקה, ככלי נשק עיקרי במלחמה נגד המוות, מבטלת את הצורך שבקיום קני מידה הומאניסטיים משניים."
  • "יש לי נוסטלגיה לעתיד, לא לעבר. אני זוכר קדימה, נע קדימה, והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה."
  • אלתרמן אני רוחש כבוד. משום שמכל אלה שניסו להציג את עצמם כמקצוענים הוא היה נכון לתקופתו עד בכלל הכי מקצוען, כולל אלה שניסו להדיח אותו. זאת אומרת, אלתרמן הוא וירטואוז אמיתי."

נאמר עליו

  • "דוד אבידן ניכר בהיפוכו. לא רק. הוא משורר קצב, הוא משורר לירי, הוא מבקר תרבות, הוא אשף מילולי, הוא תייר מקומי ועוד, אולם היפוכו נוגע בכל אלה ואף קושר באופן עקבי בין האופן הקיומי של שירתו לבין הדיבור־שיר שלו... אין לשיטתו, דבר שאין לו היפוך." ~ זלי גורביץ'

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוד אבידן